מתי להשאיר את הילד שנה נוספת בגן?

כתבה זו נכתבה על ידי צוות קו לחינוך על סמך מצגת שהכינה מיכל שמש, פסיכולוגית התפתחותית מומחית בשירות הפסיכולוגי בקריית אתא, שפורסמה באתר משרד החינוך, מאמר של צוות השירות הפסיכולוגי בבאר שבע שנשלח לקו לחינוך, וחוות דעת של אסתי כהן, גננת, מומחית לגיל הרך
 
במשך שנים היה נהוג להשאיר ילד בגן כאשר הגננת העריכה כי הילד אינו בשל דיו לעבור לבית הספר. לאחרונה התבצעה במשרד החינוך בחינה מחודשת של הנושא כאשר השאלה שנבחנה הייתה יעילות ההישארות שנה נוספת בגן ומקום הפסיכולוג בתהליך.
 
למה הפסיכולוגים רוצים להשאיר בגן
אחת הסוגיות שנבחנו היא מדוע יש לפסיכולוגים חינוכיים נטייה להשאיר את הילדים בגן. התשובה שהועלתה היא, שפסיכולוגים אלה מונעים על ידי הגישה ההגנתית, ותורמים בכך להמשך התפיסה הסטטית בבתיה"ס. מאידך, מערכת החינוך עברה במהלך השנים שינויים שעיקרם התייחסות לזיהוי הבדלים אינדיבידואליים בין תלמידים, והתאמת דרכי הוראה אישיות. כתוצאה מכך קיימות היום דרכים נוספות לסייע לילדים הנתפסים פחות מוכנים מלבד הישארותם בגן. בין היתר טוענים מומחים לגיל הרך, כי מבדק איתורן, המאפשר מיפוי מדויק של הקשיים של הילד, יכול להוות אלטרנטיבה וכלי עבודה בכיתה א', ולמנוע שנה נוספת בגן. (על מבדק איתורן ראה בקישור השני בסוף המאמר).

בשלות מול מוכנות
שתי גישות עוסקות בתיאור והתפתחות ילדים; בשלות ומוכנות. בשלות היא תהליך התפתחותי טבעי הבוחן באיזו מידה הילד בשל מבחינה התפתחותית לכיתה א'. במקרה כזה מרכיב הזמן לכשעצמו הוא בדרך כלל המענה. באשר למוכנות, זהו מושג הלוקח בחשבון את נתוני הסביבה והמערכת בה גדל הילד, ומתייחס לשאלה מהן התשומות הסביבתיות והחינוכיות המסייעות לילד להיות מוכן לביה"ס. מומחים לגיל הרך ולמוכנות לכיתה א' מציינים, שגם כאשר הגננת ממליצה על הישארות שנה נוספת בגן, יש להורים די והותר זמן להכין את הילד לביה"ס, אם הם מסרבים להצעת הגננת. כך, למשל, יכולים החודשיים של החופש הגדול להוות זמן מצוין להכנה לביה"ס.

מחקרים
שישה מחקרי אורך שבחנו את מושג המוכנות לביה"ס, העידו כי שליטה במיומנויות חשבון, קריאה וקשב היו המדדים בעלי יכולת הניבוי הגדולים ביותר להצלחה בית ספרית. מדדים רגשיים וחברתיים, כמו בעיות התנהגות ובעיות חברתיות, לא נמצאו כמנבאי הצלחה בביה"ס.
המסקנה מהמחקרים הייתה, כי חשוב להגיע לביה"ס מוכן. עם זאת נשאלה השאלה אם עוד שנה בגן תעשה זאת, או שצריך לקדם מוכנות באופן אחר?

כהן, מומחית להכנה לכיתה א' מציינת, כי חוברות עבודה רבות ברות השגה להורים יכולות להוות אלטרנטיבה ראויה לשנת תענוג בגן. לא בטוח כי שנה נוספת בגן עדיפה על עבודה בבית עם ההורים בשעות אחר הצהריים - פזלים, משחקי הרכבה, צביעה בחוברות, צביעת וגזירת אותיות, תרגילים עם חשבונייה, משחקי מספרים ועוד, עדיפים על הזמן היקר המתבזבז בהישארות שנה נוספת בגן.
 
הנחות שגויות
הישארות בגן מבטאת עמדה שהשנה הנוספת שהילד יהיה בגן תכין אותו טוב יותר לביה"ס. אך האם באמת המערכת הגנית תעשה זאת?
הישארות משחררת את ביה"ס ממתן מענה לתלמידים בתחום ההסתגלות לביה"ס.
ההישארות נתפסת על ידי ההורים כנוחה, אך היא מעכבת את ההכרה שלהם שילדם זקוק למענה אישי ומותאם לאורך זמן, בייחוד כאשר מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים.
 
מדוע הגננות רוצות את הילדים שנה נוספת בגן?
גננות  רואות את הילדים רק לטווח קצר - שנה, שנתיים. הן רואות את ההתפתחות ואת סגירת הפער. בנוסף, הגננות גם חוששות שאם יעלו ילד לגן שאינו מוכן, הן תהיינה חשופות לביקורת מול ההורים, המורים והפיקוח.
לעיתים גם להורים נוח להשאיר את הילד בגן כאשר יש המלצה של הגננת, מה שמאפשר לילד שנה נוספת של משחק והנאה והימנעות מהתמודדות עם תסכול.
 
מאיפה צמח הרעיון?
פרקטיקת ההישארות הלמה את הגישה התיאורטית ההבשלתית, שרווחה בשנות ה-50 וה-60. התיאוריה גרסה כי לזמן תפקיד מכריע בקביעת קצב ההתפתחות ומהלכו, ונתמכה על ידי אנשי מקצוע שהתריעו כי חשיפת הילד להוראה בטרם עת מהווה מקור ללחץ שיש לו השלכות לטווח ארוך.
גישה אלטרנטיבת התפתחה בארה"ב החל משנות ה-60, שקבעה שכדי לצמצם פערים חברתיים יש להשתתף בתוכניות קהילתיות כמו תוכנית HEAD START. ההתערבויות החינוכיות הללו הדגישו את גילאי הגן כתקופה של הזדמנות לתיקון נזקים וחסכים שנוצרו בגיל מוקדם יותר. גישה זו סייעה לשיפור ההישגים הלימודיים של ילדים משכבות המצוקה.
 
מתי זה לא עוזר
השארת ילד בגן לא עוזרת כאשר הילד סובל מלקות כלשהי, התורמת לכך שהתפקוד שלו אינו תואם למצופה מהגיל. הישארות במקרה שכזה אינה המענה ההולם אלא להיפך. היא אף יכולה להזיק, כיון שהיא דוחה את מתן הפיתרון הנדרש.
תפיסת הגן כמכינה עשויה לעכב את התפקוד העתידי, כיון שאינה נותנת מענה לצרכי הגיל האמיתי של הילד.
הילדים הנשארים בגן יוצרים ריבוי שנתונים והגברת ההטרוגניות של התלמידים.
מחקרים שבדקו ילדים שנשארו בגן בגילאים מאוחרים העידו כי יש לכך השלכות על גיל ההתבגרות, כמו התייחסות לימי הולדת, צו גיוס, פערים גילאיים באותה שכבת גיל ועוד.
בהמלצה על ההישארות בגן יש להתייחס גם למאפיינים נוספים, כמו ההבשלה הפיזיולוגית של הילד – גובה, משקל, סימני בגרות והבשלה מינית. השאיפה היא לשלב בין פונקציות ההבשלה, צבירת ניסיון והזדמנויות שמספקת הסביבה, תוך לקיחה בחשבון של השלכות אמוציונאליות ומשקעים רגשיים.
 
המודל האקולוגי דינמי
מודל זה גורס שיש ליזום התערבויות מותאמות לילדים שמוגדרים כבלתי בשלים. יש להתאים את הסביבה החינוכית לילד ולא את הילד לסביבה החינוכית. המוכנות נתפסת לא רק כמאפיין של הילד אלא גם כמאפיין של הסביבה החינוכית כולה. מומחית לגיל הרך מציינת, כי לא אחת חסרות לילדים מיומנויות בסיסיות, שנובעות אפילו מהזנחה של ההורים. כך, למשל, ילדים שאינם "חובבי ספר" לא בגלל שנולדו עם חוסר אהבה לסיפורים, אלא בגלל שההורים לא טרחו לשבת איתם. לעיתים רואים משפחות שבהן הילד הבכור מפותח מאוד בעוד שאחיו סובל מהזנחה. המשאבים שההורים השקיעו בגדול מותירים אותם לא אחת ללא כוחות לילד השני.  
 
מחקר
במחקר שבדק תלמידים בכיתות א'-ג' נבדקו הבדלי התפקוד וההסתגלות בין תלמידים שנשארו שנה נוספת בגן לתלמידים "רגילים". מטרת המחקר הייתה לבחון עד כמה הילדים שנשארו סגרו את הפער ועד כמה השנה הנוספת הייתה אפקטיבית.
במחקר השתתפו  474 התלמידים שנשארו שנה נוספת ו-333 עלו במועד.
הסתבר כי בכיתה א' אין הבדל בין מי שנשאר שנה נוספת בגן לבין מי שעלה במועד. בכיתה ג' אין הבדלים למעט ילידי דצמבר. הבדלים גדולים מאידך נמצאו בילדים הבוגרים.
מסקנת החוקרים הייתה, כי הישארות בגן נותנת יתרון התחלתי אולם הרווח הוא זמני בלבד. הפער בין הילדים נפתח שוב בכיתה ג'.
 
המסקנות
כאשר שוקלים להשאיר ילד שנה נוספת בגן, יש להגדיר מראש מה מצופה שיקרה בשנה הזו; באילו תחומים יש לצפות לשיפור, מהי תוכנית ההתערבות שתוכננה על מנת לקדם את הילד, האם בעקבות התוכנית קיים סיכוי שההסתגלות לביה"ס תהיה טובה יותר? האם קיים סיכוי סביר שיימנע חינוך מיוחד?
כמו כן יש לבצע לאחר שנה בביה"ס הערכה באיזו מידה הושגו היעדים השונים.
חוזר מנכ"ל סה/9 (א), 1 במאי 2005, עוסק בהישארות בגן (ראה בהמשך). בין היתר מוזכר שם, כי בעת קבלת החלטה בדבר המעבר של כל ילד מגן הילדים לביה"ס יש להתייחס למכלול של גורמים; מאפייני הילד, המשפחה הגרעינית, הבית והקהילה, הגן שבו הילד לומד והמסגרת הבית ספרית שהוא אמור לעבור אליה.
יש לכלול בשיקולים עם מי הילד יישאר בגן, האם כל חבריו עולים לביה"ס והוא יישאר יחיד? האם הגננת מתחלפת? או אולי האם נכון שימשיך עם אותה גננת?
עמדת ההורים היא המכריעה בסוגיה, ולה השפעה מכרעת על הסתגלות הילד למסגרת החינוכית. הכרה זו מחייבת את הגננת והפסיכולוג לקיים פגישות שוטפות עם ההורים ולהכיר את עמדותיהם, וזאת כדי להגיע יחד איתם להחלטה שהכי מתאימה לילד.

מתי כן להשאיר?

ילד שלאורך כל התפתחותו הוגדר כמאחר – למשל ילד פג שלא התפתח כראוי, ילד שעבר מחלה ארוכה או תאונה קשה וכו'. ילד שחשוף ללחצים מרובים המשפיעים על תפקודו בזמן המעבר לביה"ס, למשל אם ההורים נפרדים, אם יש בעיה במשפחה כמו מחלה קשה, אם הילד עובר למדינה אחרת ואפילו אם עובר דירה ומתנתק מכל המוכר והידוע לו.
במקרים בהם מתגלים חוסר ביטחון קיצוני, חרדות, בכי רב, חוסר עצמאות, חוסר מוטיבציה וכו', יש לשקול להשאיר את הילד אם התופעות אינן חד פעמיות אלא מתגלות לאורך זמן.
 
חוזר מנכ"ל סה/9 קובע;
קבלת ההחלטה בדבר הישארותו של ילד בגן חובה שנה נוספת היא תהליך ולא אירוע חד-פעמי. בתהליך זה ההורים שותפים משמעותיים ביותר, יחד עם הגננת ועם פסיכולוג הגן ועם גורמים חינוכיים וטיפוליים רלוונטיים נוספים המכירים את הילד (כגון מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת), אם הם קיימים.
ההחלטה לגבי השארת ילד בגן שנה נוספת היא אישית, ותתקבל רק לאחר קבלת חוות-דעת של פסיכולוג חינוכי, שהוא פסיכולוג הגן,
הגננת תתעד את כל שלבי קבלת ההחלטה, לרבות הגורמים להתלבטות, לגבי השארת הילד בגן, תוצאות התצפית של הגננת ושל פסיכולוג הגן והסיכומים של כל מה שנאמר והוחלט בכל ישיבה שנערכה בעניין הילד בכל מסגרת.
 ההורים יהיו רשאים לקבל דיווח על מצבו של ילדם ולעיין בחוות דעתם של הגורמים השונים המעורבים בהחלטות.
לנגד עיני כל הצדדים תעמוד טובת הילד ותכובד עמדת ההורים.

להורי הילד זכות לפנות בכל שלב לאבחון אצל פסיכולוג חינוכי פרטי, בהתאם לתקנות הפסיכולוגים (ייחוד פעולות לפסיכולוגי חינוכי), התש"ם-1979. חוות דעתו חייבת לכלול התייחסות לדיווח הגננת על תפקודו השוטף של הילד בגן. המלצתו תועבר לשירות הפסיכולוגי-חינוכי ולפסיכולוג הגן, והם יהיו רשאים להיעזר בה אך לא יהיו מחויבים לפעול על-פיה.
הפסיכולוג הפרטי לא יהיה רשאי לצפות בילד במסגרת הגן, אך לבקשת ההורים תעביר הגננת להורים את תוצאות התצפית בילד לשם מסירתם לפסיכולוג הפרטי.

מהם השיקולים שיש להתייחס אליהם כאשר מחליטים להשאיר ילד בגן?
בקבלת ההחלטה יש להתייחס להיבטים האלה:
הסקרנות והעניין של הילד בסביבה ובלמידה.
יכולתו לקבל סמכות.
כישורי התקשורת והחיברות של הילד.
יכולתו לווסת דחפים ורגשות בהתאם לנסיבות.
יכולתו לעמוד בתסכול ובקושי ולהתמודד אתם.
יכולתו להתמיד במשימות המוטלות עליו.
מידת ההתאמה של תפקודו בתחומי ההתפתחות השונים למצופה מבני גילו ומינו.
אם קיים פער בתפקודו בתחומי ההתפתחות השונים:
עד כמה הוא משמעותי.
האם הוא זמני או מתמשך.
מה הם תחומי התפקוד הנפגעים מפער זה.
עד כמה הפער משבש את התנהלות הילד במסגרת החינוכית.
האם ועד כמה הפער מצטמצם כתוצאה מהתערבות מכוונת.
 
מקורות נוספים;
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/shefi/
shlaveichaim/gilrach/gilrach/ekronoyhisharutbagan.htm
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/shefi/
sadnaot/sadnaotmehashetach/modelavodaganeyhova.htm
http://cms.education.gov.il/educationcms/units/
shefi/shlaveichaim/gilrach/gilrach/michtavshananosefet.htm