 רונית ולפר - מאבחנת דידקטית ומתווכת למידה באמצעות העשרה אינסטרומנטאלית וצילום במצלמת סטילס.
בשנים האחרונות נפתח בפניי חלון הזדמנויות ובו פיתחתי ויישמתי תוכנית ייחודית, המשלבת את עקרונות ומרכיבי התוכנית העשרה אינסטרומנטלית עם התנסות בלמידה מתווכת באמצעות השימוש במצלמת סטילס. תוכנית זו יושמה בקרב תלמידי PDD בתפקוד קוגניטיבי בינוני – גבוה בן הגילאים 4-12. מתוך תוכנית זו נגזרה עבודת המחקר אותה אני עורכת במסגרת סיום לימודי תואר שני באוריינות חזותית בחינוך ונושאה: "השפעתה של התנסות בלמידה מתווכת באמצעות מצלמה על פיתוח יכולות החשיבה בקרב תלמידים אוטיסטים". תוכנית זו מיושמת במסגרת לימודי העשרה אינסטרומנטלית בבית ספר יסודי בחינוך הממלכתי.
מהי העשרה אינסטרומנטלית? הטיפול הקוגניטיבי-דינאמי מאמין שניתן לשנות מבנית את יכולת הלמידה והחשיבה של האדם בכל מצב וגיל בתנאי שיש לו את התנאים המתאימים לכך (פוירשטיין, 1980). השינוי מתאפשר באמצעות אינטראקציה של תיווך הגירוי בין מתַוֶוך- למתֻוַוך. העשרה אינסטרומנטלית היא שיטה המורכבת מחוברות עבודה (כלים). השיטה מבוססת על תורת התיווך של פוירשטיין המאפשרת למקבל התיווך להבנות את התפקודים הקוגניטיביים ההכרחיים על מנת שיוכל לשכלל את יכולת הלמידה, הגמישות וההסתגלות.
מטרות ההעשרה האינסטרומנטלית
1. לתקן את הפונקציות (התפקודים) הקוגניטיביות הפגומות.
2. הקנות מושגים ואוצר מילים, פיתוח כושר המשגה.
3. לעורר את הלומד ליצירת מוטיבציה פנימית.
4. לעורר מודעות לתהליכי החשיבה ולנדרש כדי לבצע אותם.
5. להפוך את הילד מלומד פסיבי ללומד אקטיבי.
6. להקנות אסטרטגיות למידה.
מומלץ כי תכנית ההתערבות לקידום כושרי למידה וחשיבה תבנה על סמך האבחון הדינמי המאפשר את הערכת יכולת הלמידה. האבחון כולל 3 שלבים: שלב האבחון הבסיסי, המאפשר זיהוי פרופיל הלומד, שלב של תיווך, בו מלמדים את הנבחן אסטרטגיות, מושגים ועקרונות, ומנסים למצוא את הדרך לשיפור תפקודו של התלמיד, ושלב הבדיקה השנייה, בו ניתן לזהות שינוי, ולהעריך את מידת השינוי שחל אצל התלמיד כתוצאה מהתיווך שניתן לו. השוואה בין השלב הראשון לאחרון, תאפשר לנסח את יכולת הלמידה של התלמיד, ולייצר תוכנית לימודים אישית (תל"א). האבחון מכיל מבחנים שונים הבודקים תחומי תפקוד שונים: חשיבה מופשטת, תכנון וארגון מרחב, זכירה, קשב וריכוז ועוד.
התנסות בלמידה מתווכת באמצעות מצלמת סטילס לפיתוח תנאים מוקדמים  ללמידה. שילוב הכלים של התנסות בלמידה מתווכת ומצלמה הינו חדשני. התפיסה הויזואלית, מתפקדת פעמים רבות כ-'אי' של חוזקה אצל תלמידים בעלי לקויות שונות (קשב וריכוז ברמות השונות ADHD,, אוטיזם, פיגור ועוד), וכיכולת בולטת אצל תלמידים רבים מן החינוך הרגיל. דרך יכולת מועצמת זו משפיעים על חולשות וקשיים ומגדילים את טווח היכולות והתפקוד. בלמידה מתרחשים תהליכי המשגה, רכישת ידע ומיומנויות בכלי, בניית הנעה עצמית המגבירה מודעות, הגברת תחושת מסוגלות, העצמת דימוי עצמי והשפעה על דפוסי התנהגות. הלמידה המתווכת באמצעות המצלמה, פועלת להכין את התלמיד ללמידות חדשות ולהגמישו לקליטת מידע חדש, לעיבודו ולביטויו בשלבי התהליך החשיבתי תוך שימוש בכלי תרבותי משמעותי.
ייחודה של המצלמה
חווית הצילום יוצרת סביבה בעלת תנאים מצוינים ללמידה. המצלמה נתפסת בעיני הילדים, כמכשיר בעל אופי משחקי ויוצרת את החופש לנסות, להעיז ולחקור וכך ההרפתקנות שבצילום תורמת לחוויית המשחק. הצילום מאפשר דרך מורכבת, הכוללת תהליכים מודעים, להיות אמצעי תקשורת. המצלמה מעצם מהותה, עוצרת את הזמן, ממסגרת את המרחב ומנפה גירויים רבים מהקלט החושי. הצורך של הצלם לבחור את גבולות הצילום, לקבע פוקוס (כלומר להבדיל בין עיקר לתפל), לבחור את תכניו ואת הרגע ומרחב הפעולה, מפעיל מחדש את בחינת המציאות שהוצאה מהקשרה הרגיל. הצילום יוצר מציאות ולא רק משקף אותה, ממציא מציאות ולא רק מגלה אותה - באמצעות מסגור מוקפד, בחירת נושא, זוויות הצילום ותאורה. הצילום יוצר מרחק פסיכולוגי מהאובייקט המצולם ובכך נבנה עולם מושגים מופשט שבונה חשיבה גבוהה יותר.
בעקבות התערבות מתווכת, אינטנסיבית וממוקדת (מהותה של המצלמה) בתחום מיומנויות החשיבה, מיומנויות שפתיות, ומיומנויות רגשיות, ירכוש הילד כלים שיסייעו לו לתפקד טוב יותר בבית הספר.
|