לטענתו של פיאז'ה, התפתחות האדם נעשית במקביל להתפתחות המוח, והאינטראקציה המתאפשרת לאדם עם העולם הסובב אותו.כשאין בשלות מוחית האינטראקציה עם הסביבה אינה משמעותית והיא אינה מוסיפה לאדם. פיאז'ה מדבר על בשלות מוחית ואיננו רואה מקום לתרגול שיזרז את התפתחות האדם. (אם כי הוא מדבר על התופעה של הילד העוקב אחר ידו בגיל 3 – 6 חודשים ואומר שאחד הילדים הקדים את האחרים בגלל ניסיונות שעשו עליו. כלומר פיאז'ה מודה שבסיטואציה מסויימת התרגול משמעותי).

הבלי 1951, שהיה תלמידו של פיאז'ה אומר שאם הילד הגיע לבשלות מוחית ויש חשיפה לגירויים אין צורך ללמדו. והיה והבשלות המוחית לא קרתה, כל ניסיון ללמדו לא יצלח! כלומר אין אפשרות לזרז את ההתפתחות ע"י עבודה עם הילד.

לתפיסתו של פרופ' פוירשטין– ניתן לשנות את עקומת הלמידה ואת השלבים בהתפתחות. חשיפה לגירויים פלוס בשלות מוחית אינם מסבירים את התפתחות האדם, אלא הלמידה המתווכת שמביאה לאדם גם את הידע וגם את התפתחות הקוגניציה.

פוירשטין מדבר על שני מרכיבים: המרכיב התורשתי- ביולוגי, והמרכיב החברתי- סוציאלי. פוירשטיין רואה בהתפתחות תוצאה של מאבק בין השניים. התרבות, התיווך מנסים לעצב ולשנות את מסלול הכרומוזומים.

התפתחות האינטליגנציה היא פונקציה של המתווך, הנותן לילד את הכלים שיאפשרו לו להפיק תועלת מן הגירויים. הרבה ילדים חשופים לגירויים ללא סוף אך אינם מפיקים מהם תועלת, לא מסיקים מסקנות. ( למשל שותים מכוס ולא רואים שהמים תמיד יישארו מקבילים לקרקע.)את הלמידה הזו יעשה מתווך שיפרש את הגירויים.ילדים שצופים שעות רבות בטלביזיה ללא תיווך של הוריהם, לא יתייחסו למשל לעיקר מול טפל.

ילדים רבים לא שואלים שאלות, לא מחפשים קשרים, הם אינם מופתעים מאירועים העוברים על ידם.

על פי פוירשטיין זירוז ההתפתחות זהה למונח תיווך.

חייבים לתווך לילד לא רק ע"י הגשת הגירויים שבלעדינו הוא לא היה מגיע אליהם, אלא ע"י יצירת מערכת שלמה של אמצעים, כלים, שיאפשרו לו להשתמש במידע שמגיע אליו, ולעשות עליו אופרציות – השוואה, מיון, הסקת מסקנות וכו'.

לדעתו של פוירשטיין, הצורך בהתערבות קיים לגבי כל ילד החל מהגיל הרך ביותר.

השיטות שתמכו בהתערבות, עשו זאת עם ילדים שהגיעו לביה"ס בלתי מוכנים, והיו באוריינטציה של הקניית מוכנות לביה"ס: ריכוז, ישיבה, הרגלים, ופחות מדי דרכי לימוד, שיטות למוד.

הניסיון ליצור תוכניות לגיל הרך תוך מגמה של הכנה לא תמיד הצליח. מצד שני נעשה ניסיון להעשיר את חיי הילד בגירויים, תוך הזנחה של הדברים השיטתיים שיעזרו לו בלמידה.

פוירשטין מציג תפיסה שמפרידה בין תוכן לתהליך. בגיל ;צעיר, הילד עדיין לא ביסס אף אחד מן התחומים.בשלב הזההוא אוסף אינפורמציה. אנו חושבים שעל מנת להעשיר את הילד הוא זקוק לשפה, למידע על העולם, למושגים. (צבע,צורה, גודל, זמן...מיומנויות מוטוריות: להתלבש, לאכול, התנהגות ליד שולחן, מיקוד, רלוונטיות, אוריינטציה מרחבית, עצמאות וכו').

לכן בגיל הצעיר המתווך צריך להקנות ידע, שפה (תוכן), ולפתח חשיבה (תהליך).

אנו מציעים כאן שיטה של הקניית תכנים, ידע, עם שילוב שיטות לארגון ידע, עיבודו, והסקת מסקנות מתוכו.

מכלול שיטותיו של פרופ' פוירשטין, חתן פרס ישראל, מכוונים לפיתוח האינטליגנציה האנושית, והערכה דינאמית שלה. שיטותיו מיושמות במגוון אוכלוסיות רב. במשך שנים רבות מיושמות השיטות באוכלוסיות של עולים חדשים, מהגרים ואוכלוסיות שונות תרבות.

השיטות מופעלות בארץ ובעולם בהיקפים רחבים מאד, עם 71 סניפים בעשרות ארצות, מה שמצביע על התאמתה של התכנית למגוון רב מאד של תרבויות.

מרכיבי התוכנית להעשרה המוצעת:

התכנית המוצעת כוללת 5 מרכיבים: האחד- האבחון הדינאמי LPAD , השני – תכנית התערבות לפיתוח מיומנויות למידה וחשיבה, הנחוצות לתלמידים על מנת לעמוד בעומסי הלמידה הרבים המוטלים עליהם בזמן קצר יחסית, ובתרבות שונה מזו שממנה באו, השלישי- הכשרת מורים שילמדו את תוכנית ההתערבות, הרביעי- ליווי והדרכה למורים, והחמישי- מפגשים עם ההורים.

הקשר בין שני החלקים הראשונים של הפרויקט המוצע, קרי; האבחונים ותכנית ההתערבות לקידום כושרי למידה וחשיבה, מוסבר בכך, שלא די לאתר את פוטנציאל הלמידה של המועמדים, אלא יש לנקוט באמצעים נמרצים על מנת לממש אותו. האבחון הדינאמי על אף שהוא חושף את הפוטנציאל של המאובחן, איננו טוען שלא קיים פער נוכחי, ולכן על מנת לממש את הפוטנציאל נדרשת התערבות אינטנסיבית.

א. האבחון הדינמי אשר פותח ע"י פרופ' פוירשטין, מאפשר את הערכת יכולת הלמידה.

האבחון כולל 3 שלבים: שלב האבחון הבסיסי, המאפשר זיהוי פרופיל הלומד, שלב של תיווך, בו מלמדים את הנבחן אסטרטגיות, מושגים ועקרונות, ומנסים למצוא את הדרך לשיפור תיפקודו של התלמיד, ושלב הבדיקה השנייה, בו ניתן לזהות שינוי, ולהעריך את מידת השינוי שחל אצל התלמיד כתוצאה מהתיווך שניתן לו. השוואה בין השלב הראשון לאחרון, תאפשר לנסח את יכולת הלמידה של התלמיד, ולייצר תל"א.

האבחון מכיל מבחנים שונים הבודקים תחומי תיפקוד שונים: חשיבה מופשטת, תכנון וארגון מרחב, זכירה, קשב וריכוז ועוד.

משך האבחון 8-10 שעות לכל כיתה + כתיבת דוח מינימלי (לצורך התערבות, ולא למסירה)

ב/1. העשרה אינסטרומנטלית לגיל הרך, מיועדת לילדי גן חובה ותלמידי כיתות א' – ג', בהיקף של 4 ש"ש.

ב/2. העשרה אינסטרומנטלית קלאסית, מיועדת לתלמידי כיתות ד' ואילך, בהיקף של 4 ש"ש.

העשרה אינסטרומנטלית לגיל הרך

הנחות יסוד

1.הילד העולה לכיתה א' או הנמצא כבר בכיתות הנמוכות של ביה"ס, נחשף לדרישות חדשות ומכבידות הן בתחום הלימודי עצמו, והן בתחום החברתי מול חבריו ומול מוריו.

2. הנחת היסוד של הכלים, הנשענת על תיאוריית כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית {SCM}, גורסת שניתן להאיץ תהליכי התפתחות קוגניטיביים, אף מעבר לצפוי לפי סולמות התפתחותיים שונים, באמצעות תהליכי תיווך אינטנסיביים. מערכת הכלים שפותחה, מהווה מעין תגובה להתפשטות המדאיגה של קשיי למידה המתוארים כלקויות למידה. התכנית מיועדת לצמצם תופעה מדאיגה זו, באמצעות ציוד הילד במיומנויות החשיבה הדרושות לו.

מטרת על- ייחודיות הפרויקט

בעקבות התערבות מתווכת, אינטנסיבית וממוקדת בתחום מיומנויות החשיבה, מיומנויות שפתיות, ומיומנויות רגשיות, ירכוש הילד כלים שיסייעו לו לתפקד טוב יותר בבית הספר ו/או יצמצמו הופעת ליקויי למידה.

מטרות

הילד יפתח תהליכי קלט מובנים כבסיס לתהליכי השוואה תקינים: סריקה ואיסוף נתונים שיטתי.
הילד ילמד מושגי על מרכזיים, על מנת שיהוו פוטנציאל להפיכתם לקריטריונים להשוואה (גודל, כמות, צורה, גיל), וכן מושגים רבים נוספים כמו: כיוון, משקל, שימוש, מהירות ועוד. הפיכת המושגים ממילים גרידא, למילים בעלות משמעות קוגניטיבית, תפקודית, ובמקרה זה הפיכתם ליעד לתהליך ההשוואה.
הילד ילמד להשתמש בתהליך ההשוואה כחלק מתהליך הלמידה הנוכחי והעתידי שלו.
הילד יפתח את ההבנה החשבונית שלו
הילד ירכוש את הצורך והיכולת לשוחח על רגשות כדרך לעצב אותם בעצמו, במקום ערוצי תקשורת שהם פחות קונסטרוקטיביים ופחות פוריים(הבעות פנים, שפת- גוף, מחוות ומעשים).
הילד יצמצם תגובות אלימות ו/או לא מתאימות בבית, בגן ובבית הספר בגלל חוסר יכולת מספקת להבין את הזולת, לבטא את עצמי ולבחור התנהגות מתאימה אל הרגש המתאים במקרה המסוים.
הילד יצמצם התנהגות אימפולסיבית שנובעת מרגשות לא מעובדים, ע"י שילמד לעצור ולחשוב בין התעוררות הרגש לבין ההתנהגות הבאה בעקבותיו.
הילד ילמד את שמות הרגשות הבסיסיים: הפתעה, עצבות, שמחה, גועל, פחד, כאב וכעס, ובעיקר את הבעות הפנים הקשורות ושאינן קשורות אליהם והסיטואציות הקשורות ושאינן קשורות אליהם.
הילד יפתח מיומנויות גרפו מוטורית, כמו החזקת עיפרון, שרטוט קו ישר בין שתי נקודות, תאום עין יד.

תיאור התוכנית

כלי 'העשרה אינסטרומנטאלית Basic' מהווים פיתרון לצרכים אלו. הכלים מאפשרים לנו לתווך באופן אינטנסיבי מחד, ומעניין ומושך מאידך, את מגוון אסטרטגיות החשיבה הדרושות לילד בגן, או לתלמיד בכיתות הנמוכות.

'העשרה אינסטרומנטאלית Basic' - הינה תכנית לפיתוח אסטרטגיות חשיבה ומיומנויות למידה, ומיועדות לילדים בגילאים 4-9 {בכפוף לרמת התלמידים}, ולמבוגרים בעלי צרכים מיוחדים.

מערכת הכלים שפותחה ע"י פרופ' ראובן פוירשטין ורפי פוירשטין, שכוללת 7 כלים, מאפשרת לגננת, למטפל המקצועי ולהורים לתווך לילד, בצורה אינטנסיבית, ללא צורך בשום אמצעי נוסף, אין צורך לגזור, להדביק, לאסוף...הכל נמצא בכלי.

הכלים מהווים המשך לתכנית 'ההעשרה אינסטרומנטאלית הקלאסית' שתורגמה

ל – 19 שפות ומיושמת בלמעלה משלושים ארצות, ואף הם מושתתים על תיאורית כושר ההשתנות הקוגניטיבית המבנית ועל תיאורית ההתנסות בלמידה מתווכת של פוירשטין.

קהל היעד

העשרה לגיל הרך מכוונת למספר סוגים של אוכלוסיות:

· ילדים ברמה רגילה- לגביהם מטרת הכלים היא להאיץ את התפתחותם, להכינם לבית הספר ולצמצם את הופעתם של ליקויי למידה בעתיד.

· ילדים ברמת תפקוד נמוכה – לגביהם מטרת הכלים היא לשקם את פונקציות החשיבה הפגומות שלהם.

· ילדים רגילים שוני תרבות {על רקע עליה לארץ או הגירה לארצות שונות}, הזקוקים לפיתוח פונקציות חשיבה ואסטרטגיות למידה על מנת להכין את עצמם ללמידה בביה"ס.

· מבוגרים בעלי צרכים מיוחדים- לגביהם מטרות הכלים הן לעזור להם לפעול ביעילות רבה יותר בעולם התוכן שלהם.

הסוללה של הכלים לגיל הרך כוללת 7 כלים. פוירשטיין מביא בכלים אלה את כל הידע והניסיון שלו לאורך שנים רבות.

אנחנו מנסים לתת לגננת/מורה כלי שיטתי, שבאמצעותו היא תוכל להקנות ידע, לתווך, ולהעלות את רמת החשיבה של הילדים.

ישנם 2 כלים המטפלים ברגשות: זיהוי רגשות, ומאמפטיה לפעולה. בעוד שהכלי הראשון מקנה לילד את היכולת לזהות את 7 הרגשות הבסיסיים, ודורש ממנו להחליט מהי הסיטואציה המתאימה ביותר לרגש המובע בראש הדף, הרי שבכלי השני הילד מבחין בבעיה המתוארת בציור ועליו לבחור את הפתרון המתאים ביותר מתוך 4 פתרונות/תגובות נתונים/ות, כשהמיקוד הוא באמפתיה. שני כלים אלה משלבים את הקוגניציה: מה? איך? עם הרגש: למה? אנחנו מלמדים לחשוב רגשות. אנחנו מלמדים לזהות את הרגש: פנימית (איך אני מרגיש) וחיצונית ( כיצד זה בא לידי ביטוי- מה רואים, ואיך אני מגיב).

כלי נוסף נקרא "מיחידה לקבוצה" ועוסק במנייה ובהבנת מושג המספר. הכלי מכין את הילד להבנה חשבונית.

4 כלים נוספים: ארגון נקודות לגיל הרך,שמטרתו לפתח את היכולת להוציא יחסים מן הכוח אל הפועל, לתווך ויסות התנהגות ותהליכי ארגון תפיסתי, כשלאורך הכלי ישנה עליה ברמת המורכבות.

וויסות התנהגות תלת- מודאלי – עוסק בויסות התנהגות באמצעות שלושה ערוצים: מישוש, גרפו- מוטורי וחזותי. מטרתו: לצייד את הלומד במושגים בסיסיים רלוונטיים, ולהביא ילד שאינו ממוקד לידי למידה של הצורך וההכרח לאסוף נתונים בדרך שיטתית. מיועד למנוע הפרעות קשב, ולטפל בהן.

השוואות – השווה ומצא את האבסורד, יוצרים חוסר איזון על מנת שתהיה למידה, כשהמטרה היא: פיתוח תהליכי השוואה, המהווים בסיס לתהליכי עיבוד גבוהים יותר. הכלי מתווך לילד את אסטרטגית ההשוואה, תוך הקניית מושגים ויישומם בתהליך של השוואה.

התמצאות במרחב, שמטרתו להקנות מושגי מרחב בסיסיים (המילה והשימוש) תוך כדי תהליכי סריקה, כמו: ימין, שמאל, למעלה, למטה, ליד, בפנים, בחוץ, בין, מעל, על, וכו'.

תהליך הלמידה

זיהוי העקרונות החשובים בדף.
השוואה לדפים קודמים.
הקניית מושגים חשובים.
דיון וגישור.

העשרה אינסטרומנטלית קלאסית

מטרת על-יחודיות

תוכנית העשרה אינסטרומנטלית נועדה לפתח ולשפר מיומנויות בתהליכי החשיבה והלמידה של הפרט.

התוכנית כוללת ביצוע של שורת תרגילי נייר ועיפרון, שמהווים אתגר, דורשים הפעלת פונקציות קוגניטיביות ויוצרים קונפליקט, שהוא תנאי הכרחי ליצירת מודעות והשתנות.

השיטה מיושמת במערכת החינוך, בסוכנות היהודית, ביה"ס לריפוי בעיסוק באוניברסיטת ת"א, בנקים, מפעלי תעשיה ובצה"ל (בביה"ס לטיסה של חיל האוויר, בפו"מ, מודיעין, חיל הים ועוד).

קהל היעד

תלמידי כיתות ד' ואילך

מטרות:

1. יצירת הנעה חיצונית לביצוע התרגילים עצמם, תוך הדגשת המשמעות גם לתחומים אחרים.

2. יצירת תובנה ומודעות באשר לתהליכים המעורבים בלמידה בעקבות ביצוע המשימות.

3. הפיכתו של הלומד ליוצר ידע על בסיס מידע קיים.

4. יצירת הנעה פנימית והרגלי עבודה, באמצעות מתווך.

5. תיקון הפונקציות הקוגניטיביות הפגומות, שלפי הנחתנו אחראיות לקשיי הלמידה והיעדר השתנות מצופה.

את התוכנית יפעילו מורים שיוכשרו או שהוכשרו בעבר ע"י המרכז הבינלאומי.

ג. הנחייה של המורות בהעשרה אינסטרומנטאלית {תבוצע על ידי המרכז}
ד. הכשרת צוות מורים במידת הצורך
ה. סדנאות להורים בלמידה מתווכת והעשרה איסטרומנטלית על מנת לחבר אותם לתכנים והמיומנויות
שלומדים ילדיהם ולשם קידום תהליכי החשיבה שלהם (תבוצענה ע"י המרכז)

שלח דואר

שלח לחבר הדפס

דרונט בניית אתרים

אבחון דידקטי

אבחון הפרעות קשב וריכוז

טיפול בהפרעות קשב וריכוז

צור קשר