מחקר בריטי ממליץ; להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש

 דו"ח מחקר, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' בבריטניה, ממליץ להתחיל את הלימודים הפורמאליים רק בגיל שש. על ממצאי הדו"ח מדווח עיתון ה-Guardian הבריטי, במאמר בשם "הממצאים העיקריים של דו"ח קיימברידג' על החינוך היסודי". מדובר בדו"ח העצמאי הגדול ביותר על החינוך היסודי שנעשה ב-40 השנים האחרונות בבריטניה. הדו"ח מבוסס על 28 סקרים ו-250 קבוצות מיקוד. בכתיבת הדו"ח השתתפו 14 חוקרים ו-66 יועצי מחקר. בראש מחברי הדו"ח עמד פרופ' רובין אלכסנדר, הנחשב לאחד מאנשי האקדמיה החשובים בברטניה בתחום החינוך.  

הדו"ח מעלה ביקורת חמורה על מדיניות החינוך של ממשלת הלייבור, המנהיגה את בריטניה מזה 12 שנה. מחברי הדו"ח טוענים, בין היתר, כי מאז 1997 התערבה ממשלת הלייבור בדרכי ההוראה בבתיה"ס במידה חסרת תקדים, ואילצה את מוסדות החינוך ליישם את תיאוריות החינוך שלה בצורה "סטליניסטית". עוד נטען בדו"ח, כי תוכנית הלימודים בחינוך היסודי צומצמה מאוד, ולא הושאר בה מקום לתחומי דעת כמו אומנות, מוזיקה והיסטוריה. כמו כן, הממשלה הבריטית הנהיגה בחינוך היסודי מבחני הישגים המדרגים את בתיה"ס במתכונת של "טבלת ליגה", מה שיוצר לחץ כבד על בתיה"ס ובעיקר על התלמידים.
הדו"ח ממליץ, כי ילדים מתחת לגיל שש לא ישתתפו בשיעורים פורמאליים. הדו"ח תומך בהרחבת תוכנית הלימודים הטרום-בית ספרית, המבוססת על משחק, עד לגיל שש. מחברי הדו"ח סבורים, כי הכנסת ילדים למסגרת לימודים בית ספרית פורמאלית כבר בגיל ארבע, כפי  שקורה כיום באזורים נרחבים בבריטניה, היא מוטעית. לטענתם, התחלת הלימודים הפורמאליים לפני גיל שש עלולה לפגוע בביטחון העצמי של חלק מהילדים, שאינם בשלים לכך, ולגרום נזק ארוך טווח ללמידה שלהם. במחקר נטען, כי השילוב של התחלה מוקדמת של הלימודים הפורמאליים, מבחני ההישגים, והלחץ לעמוד בסטנדרטים שמציבה הממשלה, ייצור דור שלם של תלמידים הסובלים בבעיות נפשיות. הדו"ח מזכיר, כי במדינות אירופאיות אחרות, שבהן הישגי התלמידים גבוהים מאלו של התלמידים הבריטיים, הגיל ההתחלתי ללימודים בביה"ס הוא בדרך כלל 6-7. יש לציין, כי המדיניות הנוכחית של הממשלה הבריטית התומכת בהקדמת הלימודים בביה"ס לגיל ארבע, במקום לגיל חמש כיום.

בנושא תוכנית הלימודים, מציין הדו"ח כי בבתיה"ס היסודיים בבריטניה היא מתמקדת כיום בעיקר בקריאה, כתיבה וחשבון. התלמידים זוכים רק למידה מצומצמת מאוד של חינוך בתחומים אחרים. על פי הדו"ח, יש להרחיב את תוכנית הלימודים בחינוך היסודי לשמונה תחומים, הכוללים גם אומנות ויצירתיות, שפות, מדעים וטכנולוגיה.

בנושא ההוראה טוען הדו"ח, כי המדיניות של הממשלה לחינוך היסודי, צמצמה מאוד את תחומי ההתמחות של המורים. כתוצאה ממדיניות זו הוכשר בעשור האחרון דור מורים דל ברוחו וחסר גמישות. בדו"ח נטען, כי אחת המטרות המרכזיות, שהיו לממשלה בהנהגת ההכשרה המצומצמת להוראה בחינוך היסודי, הייתה להוזיל עלויות. הדו"ח ממליץ להכשיר לחינוך היסודי מורים המתמחים בתחומי דעת מגוונים, למרות עלותה של הכשרה כזו. כמו כן ממליץ הדו"ח, שההתמחות להוראה תימשך שנתיים לאחר תום הלימודים האקדמיים, במקום שנה בלבד כיום.

בדו"ח מובעת דאגה מהטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים בבתיה"ס היסודיים בריטניה. בדו"ח נטען, כי ילדים רבים מדי מוגדרים כבעלי צרכים מיוחדים על בסיס סטריאוטיפי ומפלה, במקום על בסיס מבדק שקול. כמו כן, הורים ובתי"ס רבים מתוסכלים בשל מחסור בתמיכה ובמשאבים בחינוך המיוחד. הדו"ח קורא לעריכת מחקר עצמאי בנושא החינוך המיוחד בבריטניה.

הדו"ח גם מביע דאגה מחוסר המשמעת בכיתות בבתיה"ס היסודיים. בדו"ח נטען כי הפתרון לבעיות ההתנהגות של התלמידים הוא שיפור ההוראה ולא החמרת נהלי המשמעת.

הדו"ח מציע להחליף את מערכת המבחנים הארציים הקיימת בחינוך היסודי בבריטניה במבחנים חדשים, שיראו למורים ולהורים את התקדמות התלמידים. מבחנים אלה לא ידרגו את הישגי בתיה"ס ב"טבלת הליגה" הקיימת כיום. הדו"ח מציע, כי במבחנים ייבדק מדגם מייצג של תלמידים בכל בי"ס במבחר רחב של תחומים, ולא רק בקריאה, כתיבה וחשבון.