בגיליון האחרון (יוני 2007) של כתב העת מגמות בהוצאת מכון סאלד, מובא מאמר על מחקר בשם "אבא בבית? הגורמים הקובעים מעורבות הורים בטיפול בילדים". את המחקר ערכה ד"ר רות גונט מאוניברסיטת בר אילן. המחקר בדק מהם הגורמים המשפיעים על מעורבות ניכרת או מצומצמת של האב בגידול הילדים. במחקר השתתפו 237 זוגות הורים לילדים בני שלוש -שלוש וחצי, שמילאו שאלונים מקיפים.
על פי המאמר, ישנן שלוש גישות תיאורטיות למעורבות אבות בטיפול בילדיהם: המודל "המבני כלכלי" - קובע כי השהות של כל אחד מבני הזוג עם הילדים נובעת ממניעים של שיקולי יעילות רציונאליים, למשל כלכליים. על פי מודל זה בן הזוג המשתכר טוב יותר ישהה פחות עם הילדים ויותר בעבודה. על פי מודל זה, ככל שגדלה הכנסת האב כך קטנה מעורבותו בגידול הילדים.
הגישה השנייה היא מודל "מערכות המשפחה". על פי מודל זה ככל שהיחסים בין בני הזוג חיוביים יותר והאבות שבעי רצון יותר מחיי הנישואין - כך גם הם יבלו זמן רב יותר עם המשפחה בכלל ועם הילדים בפרט, ויהיו מעורבים יותר בגידולם.
המודל השלישי הוא מודל "אידיאולוגיית המגדר" שעל פיו נורמות מגדריות (של מין ההורה) הן המשפיעות על המעורבות בגידול הילדים. על פי מודל זה, במשפחות מסורתיות הגבר הוא הדואג לפרנסה והאישה מבלה יותר עם הילדים ומעורבת יותר בגידולם. על פי המודל, במשפחות שבהן העמדה היא שוויונית ישתדלו בני הזוג לחלק ביניהם את המטלות של גידול הילדים בצורה יותר שוויונית ולכן מעורבות האב בגידול הילדים בהן תהיה רבה יותר.
המחקר מצא, כי לחפיפה בשעות העבודה של בני הזוג יש השפעה רבה על מעורבות האב בטיפול בילדיו. ככל שהייתה פחות חפיפה – זאת אומרת שאחד מבני הזוג עבד והשני נשאר עם הילדים - כך הייתה מעורבות גדולה יותר של האב בטיפול. ממצא זה מאשר את הגישה המבנית-כלכלית.
עוד מצא המחקר, כי לעמדות האם כלפי תפקידי המגדרים הייתה תרומה בולטת לרמת מעורבות האב בטיפול בילדים: ככל שעמדותיה של האם היו שיוויוניות יותר, כך חלוקת המטלות הטיפוליות בינה לבין האב הייתה שיוויונית יותר. לעומת זאת, לעמדות האב לגבי התפקיד המגדרי הייתה השפעה מעטה בלבד על מידת מעורבותו בטיפול בילדים. המחקר לא מצא תמיכה משמעותית במודל מערכות המשפחה: לא נמצא קשר משמעותי בין שביעות הרצון מהנישואין של האב ובין מידת הטיפול שלו בילדים.
