מחקר; מנהל בית הספר כמנהיג רפורמה טכנולוגית פדגוגית

משנת תשע"א מיושמת במערכת החינוך בישראל רפורמה בתחום התקשוב והפדגוגיה, שנקראת בקצרה תכנית התקשוב למאה ה-21. במסגרתה נדרשו בתי הספר להוציא לפועל  שינוי שגובש ברמה הממשלתית. כלומר; המנהלים נאלצו להוביל בבית ספרם שינוי, שאותו הם לא יזמו, ולעתים, לפחות בראשית הדרך,  אף לא היו בקיאים מבחינה טכנולוגית או פדגוגית בהיבטים הנדרשים ליישומו. המחקר; "מנהל בית הספר כמנהיג רפורמה טכנולוגית פדגוגית בתכנית התקשוב למאה ה-21", נערך בשנה שעברה במכללת אורנים. המחקר נועד לבחון את תפקודם של המנהלים כמנהיגים של התכנית החדשה. במחקר נבחנו השלכות האופן בו הנהיגו המנהלים את תכנית התקשוב על הירתמות המורים – אלה שביצעו בפועל את השינוי בבתי הספר, ליישומו..

 מהלך המחקר

המחקר התבסס על אינטגרציה של שישה מחקרים, שנערכו במתודולוגיה של חקר אירוע. במחקר השתתפו שישה בתי ספר מצפון הארץ, שהיו בשנה השנייה של תכנית התקשוב הלאומית. את חקר האירוע בבתי הספר ביצעו סטודנטים לתואר שני באורנים, שלמדו בתכנית "ארגון וניהול מערכות חינוך". הסטודנטים ערכו את המחקר בבתי הספר בהם הם מלמדים. הם ראיינו את חברי הצוות החינוכי, כולל מובילי השינוי – המנהל, ורכזי התקשוב. כדי לקבל תמונה מקיפה על התייחסותם של המורים לשינוי בבית ספרם, הושם דגש על בחירת מורים בעלי מאפייני רקע שונים מבחינת ותק וניסיון קודם בתקשוב. בסך הכול נבחרו בין שישה לעשרה משתתפים בכל בית ספר שהשתתפו בראיונות .

 הממצאים

ממצאי המחקר העלו מספר היבטים מרכזיים, שהבחינו באופן ההנהגה בין מנהלי בתי הספר ואשר היתה להם השפעה על המורים. למשל תפיסת הצורך בשינוי זה בבית הספר, ומידת התלהבותם של המנהלים מהתוכנית. זו  היתה קשורה לתפיסותיהם לגבי ההתאמה של התוכנית לצורכי בית הספר ולתלמידיו ולחזון בית הספר.
המנהלים התמודדו עם הצורך להוביל רפורמה טכנולוגית פדגוגית חרף העובדה שרובם היו בעלי מיומנויות טכנולוגיות מצומצמות וידע מועט בתחום התקשוב. מנהלים שעשו מאמצים לרכוש מיומנויות אלו חרף הקשיים, היוו דוגמה אישית עבור המורים בבית ספרם ויצרו מודל להזדהות ולהנעה.
המנהלים סווגו מכאלה שהיו מאוד אקטיביים בהפעלת התכנית והתמידו בהנהגתה  ועד לכאלה שהיו אדישים. חלקם היו פעילים לפרקים: כמו בזמן שבו התוכנית יצאה לדרך, או כאשר בית הספר התבקש לעמוד בסטנדרטים חיצוניים. מחויבות המנהלים  והדוגמא האישית שהפגינו בהתמודדות עם התוכנית לאורך הזמן השפיעו מאד על הנעתם של חברי הצוות ללמידה וליישום התכנית בשטח.
ניתן היה לזהות הבדלים ניכרים במידה בה התייחסו המנהלים לרגשות, הן של עצמם והן של המורים, במידת הקשב שלהם למסרים הרגשיים, בניסיונם לנטר רגשות אלו, ובהשלכה החיובית של ניהול הרגשות על צוות המורים. היבטים נוספים שהשפיעו על מידת ההטמעה של התכנית בבית הספר היו: הקמה ובמיסוד של צוות מוביל, מגוון ומתפקד שהניע את התוכנית ושיתוף וטיפוח עבודת צוותים מקצועיים בישומה, דרכי הבקרה והמשובים שנתנו המנהלים על העשייה של הצוות,  מידת נוכחותו של המנהל בשטח ועוד

מסקנות

ממצאי המחקר יוכלו לסייע להמשך יישומה האפקטיבי של תכנית התקשוב למאה ה21 ושל רפורמות אחרות במערכת החינוך בישראל ובעולם, אותן יוזמים  קובעי המדיניות אך הצלחתן מושפעת מהאופן שבו נרתמים לביצוען המנהלים והמורים בבתי הספר, שהם אלו שמיישמים אותן בפועל.
יש לייחס חשיבות רבה יותר לתפקיד המרכזי שיש להנהגת המנהל על הנעת המורים להטמעת רפורמות בבית הספר. חשוב להיות מודעים לכך  שלא כל המנהלים "נרתמים אוטומטית",  לכן, רצוי לשים דגש על בניית מוכנות לשינוי בקרב המנהלים,  ויש  חשיבות להתאמת הרפורמות להקשר הבית ספרי ולצרכי בית הספר.  לכן, רצוי לאפשר מתן חופש רב יותר לחיבור יישום הרפורמה  והתאמתה  לעשייה ולתרבות הבית ספרית. מומלץ שהובלת רפורמות מסוג זה וישומן בבית הספר יתבססו על עבודת צוותים: הן צוותים שיובילו את ההטמעה והן על ידי הטמעה ועשייה במסגרת הצוותים הקיימים. מומלץ גם  ליצור פורומים ומסגרות שיאפשרו שיתוף, תמיכה ולמידת עמיתים בין מנהלי בתי הספר באשר ליישום  הרפורמות בבתי הספר.
בתכנית התקשוב מומלץ גם להעניק תמיכה ובקרה מתמשכות על רכישת מיומנויות תקשוב על ידי המנהלים.