הצעת חוק: חג הסיגד יצוין במערכת החינוך

ועדת החינוך של הכנסת אישרה היום, יום ד', את הגשתו לקריאה ראשונה של חוק ההכרה הממלכתית של חג הסיגד, חגם של יהודי אתיופיה. ע"פ החוק, החג יצוין בטקס ממלכתי מדי שנה, בכ"ט בחשוון. את ההצעה הגיש ח"כ אורי אריאל, יו"ר סיעת האיחוד הלאומי-מפד"ל, והוא צירף אליו חברי כנסת מש"ס, מרצ, העבודה והליכוד. החג הוא יום צום בו מתפללים לבניית בית המקדש ולזכות לעלות לארץ ישראל, עד לצהרי היום. אחר כך עורכים סעודת חג גדולה. החג משמש תוספת לחשבון הנפש הפרטי של יום הכיפורים.
לקראת החג היו היהודים בני הכפרים יוצאים, לעתים למסע של כמה ימים, ומתרכזים בנקודות מרכזיות בהמון רב, מכינים את הדרוש לחג ומתפללים תפילות מיוחדות. הטקס נערך על הר גבוה, משום הדמיון למתן תורה בהר סיני. השכם בבוקרו של החג, היו בני העדה נאספים טובלים בנהר ולובשים את בגדי החג. הקייסים, כהני העדה, היו מוצאים את ה'אורית' (תרגום התורה) ובני העדה היו מלווים אותם בשירה ועולים אל ההר. בהגיעם למקום, היו מנהיגי העדה פותחים בסדר התפילות והקריאות. תחילה התפללו על ירושלים ועל התקווה להגיע אליה ולהתפלל בה, בהמשך פנה גדול הכוהנים אל הקהל והדגיש את חשיבות קיום חוקי התורה. לבסוף היו קוראים מן האורית את סיפור מעמד הר סיני, ואת חידוש הברית בין העם ואלוהים בספר נחמיה. בסיום הטקס היו תוקעים בחצוצרות ומביעים את הרצון לחגוג בשנה הבאה בירושלים. לאחר שירדו מן ההר, בסוף היום, היו יורדים בשירה ובריקודים לכפר ומקיימים סעודת מצווה חגיגית החותמת את היום.
בעקבות עליית יהודי אתיופיה לארץ, נערכה העצרת המרכזית של החג בהר ציון, ובסיומה תהלוכה לכותל המערבי. לאחר חילוקי דעות בעדה וקיום טקסים מקבילים נוספים בחורשת ארמון הנציב, הוחלט שהטקס והחג יתקיימו בטיילת ארמון הנציב, שבו מתכנסים מדי שנה בני העדה האתיופית לחגוג את החג. ע"פ החוק החדש, הטקס הממלכתי של חג הסיגד ימומן מתקציב משרד ראש הממשלה, וכן יחשב יום בחירה, שהבחירה בידי העובד לצאת לחופשה או לעבוד. אם בחר העובד ביום חופשה, יובא היום במניין ימי החופשה שלו.כמו כן, על פי החוק יצוין החג גם במערכת החינוך.