אקדמאים רבים פונים בשנים האחרונות ללימודי תואר שני במינהל עסקים כדי להבטיח את מקומם בתעשייה שלאחר המשבר הנוכחי. את העלייה הזו ניתן לראות בפנייה למבחן ה-GMAT, מבחן הקבלה הנהוג בכל העולם כתנאי כניסה ללימודי תואר שני, MBA, במינהל עסקים. ארגון הגג של בתיה"ס למינהל עסקים בארה"ב, פרסם לאחרונה נתונים על הנבחנים במבחן ה-GMAT ברבעון הראשון של שנת 2008. על פי הנתונים, ברבעון הראשון של 2008 חל גידול של יותר מ-11% במספר הניגשים למבחן, לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מחוץ לארה"ב גדל מספר הנבחנים ביותר מ-22%. לפי המגמה הנצפית כעת, מספר הנבחנים ב-2008 צפוי להגיע לכ-246 אלף. 76% מהניגשים לבחינה אמרו, כי הם פונים ללימודי MBA במינהל עסקים כדי להחליף מקצוע על מנת לקדם את הקריירה שלהם.
85% מהניגשים ציינו, כי החשש הגדול ביותר שלהם לקראת לימודי MBA הוא יכולתם לעמוד בתשלומי שכר הלימוד ,הנעים בין 25 ל-40 אלף דולר לשנה באוניברסיטאות המובילות. השקעה זו ככל הנראה מוכיחה עצמה בטווח הארוך, אם לשפוט עלפי מספר המנסים להתקבל לתוכניות אלו.
סקר אחר של הארגון, הבוחן את תחום לימודי הניהול המתקדמים, מציין כי כ-60% ממוסדות הלימוד לתואר שני במינהל עסקים בארצות הברית דיווחו על עלייה ניכרת במספר הפונים ללימודים בחודשים האחרונים. נתוני האוניברסיטאות המובילות בארה"ב מחזקים מגמה זו: בית הספר למינהל עסקים של הארוורד דיווח על עלייה מ-7,400 פונים בשנה שעברה לכ-8,500 פונים השנה. מספר זה הוא שני בגודלו רק לזה שהיה בסוף 2001, שיוחס לצל משבר הכלכלי שלאחר ה-11 בספטמבר והתפוצצות בועת ההיי-טק. יחד עם זאת, מספר המקומות בהארוורד לא השתנה ועומד על כ-900. מאוניברסיטת MIT דיווחו על עלייה של כ-30% במספר הפונים, לעומת השנה הקודמת.
דב שליט, מנהל השלוחה הישראלית של פרינסטון ריוויו (The Princeton Review), המפעילה מרכזי הדרכה ברחבי הארץ, אומר כי גם בישראל ישנה עליה משמעותית בפנייה ללימודי MBA. לדבריו מאות ישראלים פונים ללימודי MBA בחו"ל, בנוסף לאלו הלומדים בארץ. בישראל יש כיום לפחות 16 מוסדות המציעים לימודי MBA במינהל עסקים – מספר כפול ממה שהיה לפני 10 שנים. "לצד המשבר העולמי והחשש של סטודנטים ישראליים ממה שקורה היום במשק, אנחנו רואים הרבה יותר סטודנטים ישראלים שמבקשים ללמוד במוסדות כמו Wharton או Stanford כדי לשדרג את הקריירה שלהם. אותם סטודנטים רואים שבוגרי MBA בארה"ב מרוויחים 120-130 אלף דולר בשנה הראשונה אחרי הלימודים, ומעוניינים להזניק בדומה את מסלול הקריירה שלהם", מסביר דב שליט.
ד"ר אלעד הלפרין, היועץ הפדגוגי של פרינסטון רוויו, מוסיף "יש ביקוש גדול מאוד להגיע לבתי הספר הגדולים וניתן לראות את זה גם בממוצעי הציונים של מי שמתקבל – ממוצע ה-GMAT באוניברסיטאות המובילות גבוה בכ-5 נק' משנה שעברה וזו עלייה משמעותית. כותבי הבחינה נאלצים שוב ושוב להעלות את רמת הקושי בבחינה כדי לשמר את הממוצע העולמי. בשבועות האחרונים נושאים חדשים וסגנון שאלות אחר החלו להופיע בבחינה, במטרה להקשות בעיקר על נבחנים חזקים, המגיעים לציונים מאוד מרשימים. לפי הסטטיסטיקה, רק כ-100 נבחנים בכל הארץ אמורים להשיג ציון של 49 בפרק הכמותי; סטודנטים היום רואים את הציון הזה כרף מינימלי להצלחה. כבר לא מספיק להיות טוב כדי להתקבל לתוכנית טובה, צריך להיות הכי טוב".