מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית, החל לפתח חומרי לימוד באוריינות שפה לגני הילדים במערכת החינוך הערבית. חומרי הלמידה שמפתח מטח:
מילון ערבי-ערבי מצויר לילדים – המילון מבוסס על מילים מהשפה המדוברת וגם על מילים מהשפה הכתובה. ממטח נמסר, כי מילון מעין זה אינו קיים בעולם הערבי.
חומרי לימוד ומשחקים לגן הילדים – החומרים מיועדים לטיפוח המודעות הפונטית ולהעשרת אוצר המילים הבסיסי, שהוא הכרחי לרכישת הקריאה והכתיבה. החומרים כוללים: כרטיסי אותיות הא"ב הערבי, מלווים בתמונות של חפצים המתחילים באותה האות, כרטיסים של משחקי שפה הומוריסטים, המציגים את הצלילים השונים בשפה הערבית, ומשחקי מסלול לחיזוק המודעות הפונולוגית של צלילים פותחים במילים בשפה הערבית.
החומרים תואמים לתכני תוכנית הלימודים לטיפוח ניצני אוריינות של משרד החינוך.
מטרת הפיתוח היא לצמצם את הפער בין השפה הערבית הדבורה והכתובה, אשר מוביל לקשיים בתהליך רכישת הקריאה בקרב התלמידים דוברי הערבית בישראל. כזכור, במבחני המיצ"ב ובמבחנים הבינלאומיים נמצא פער גדול בהישגי הקריאה בין התלמידים דוברי הערבית לבין התלמידים דוברי העברית בישראל.
המידעון "חדשות מטח" מסביר, כי עד שלב רכישת הקריאה הילדים הערבים משתמשים רק בשפה המדוברת. שפת הקריאה, הערבית הספרותית, שונה מן השפה המדוברת גם באוצר המילים וגם במבנים הדקדוקיים. למעשה, הערבית הספרותית שהתלמידים הערבים צריכים ללמוד לקרוא, היא עבורם שפה שנייה ולכן הם מתמודדים, בגיל צעיר, עם מטלה קוגניטיבית קשה.
לאחרונה הסתיים מחקר בהנחייתה של ד"ר אלינור סאיג חדאד, מרצה במחלקה לבלשנות ולספרות אנגלית באוניברסיטת בר אילן, ובמימון יד הנדיב. מטרת המחקר הייתה לאסוף ידע מחקרי על ההבדלים בין השפה הערבית הדבורה של ילדים לבין השפה הערבית הכתובה. ידע זה יכול לתרום לגיבוש דרך חדשה לפיתוח חומרים לטיפוח של השפה ולהוראת הקריאה והכתיבה לילדים.
מטרה נוספת של המחקר הייתה לבנות מאגר נתונים ממוחשב של שפת ילדים דוברי ערבית בני חמש. מאגר כזה הוא ראשוני מסוגו בעולם הערבי, החסר נתונים מדעיים על השפה של ילדים בגיל הצעיר. את המחקר ליוותה ועדת היגוי ובה מומחים בשפה הערבית מהאקדמיה, מפמ"רים, מפקחות גני ילדים, מדריכים ומורים לערבית.
במסגרת המחקר נותח פונולוגית לקסיקון ילדים משלושה דיאלקטים ערביים ממרכז הארץ ומצפונה. הניתוח התבצע על 132 שעות הקלטה של השפה המדוברת של ילדי גני חובה. בנוסף, נותח לשונית חומר לימודי של ספר לימוד בשפה הערבית. ניתוח זה אפשר לחוקרים לקבוע את הידע הלקסיקלי הנדרש מהילדים.
המטרה של שני הניתוחים: לבדוק את הפער בין הייצוגים הפונולוגיים של מילים בשפת הילדים הדבורה לבין הייצוגיים הפונולוגיים של מילים מקבילות בשפה הערבית הסטנדרטית הכתובה. השוואה בין הלקסיקון הדבור של הילדים לבין הבסיס הלקסיקלי של ספר הלימוד מגלה את הפער ביניהם. פער זה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית אצל ילדים דוברי ערבית כשפת אם, והוא שמקשה עליהם לרכוש את הקריאה.
כתוצאה מהמחקר החל, כאמור, מטח לפתח חומרי לימוד לגני הילדים במערכת החינוך הערבית. את תוכנית הפיתוח מנהלת חוו'לה סעדי,