ריבי סלע - מנהלת את חברת BrainGames- Israel, המאפשרת טיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADD/ADHD) ללא ריטלין.

הנתון הזה מדהים:  כ  10% מאוכלוסיית הילדים והמתבגרים ו כ- 6% מאוכלוסיית המבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז.  נא להכיר את ריבי סלע , המשווקת כיום בישראל את הטכנולוגיה הייחודית לטיפול בתסמונת הזאת ושהגיעה לנושא בעקבות בנה הצעיר שאובחן לפני כשלוש שנים כסובל מהפרעת קשב וריכוז ADHD .  

 

מהי  בעצם הפרעת קשב?

• הפרעת קשב עם או בלי היפראקטיביות (ADD/ADHD) היא ההפרעה ההתנהגותית השכיחה ביותר בילדים והיא נפוצה יותר אצל בנים. סימניה העיקריים: ליקויים ביכולת הקשב והריכוז, אי שקט, מוסחות מוגזמת, היפראקטיביות אימפולסיביות וחוסר ריסון. בני, בגיל 9 ניסה לתאר לי את תחושותיו : “אני מרגיש שהפעילו את הטלוויזיה בקולי קולות ואיבדתי את השלט”. ההפרעה התפקודית קיימת בדרך כלל הן בבית והן בבית הספר ומשפיעה במידה בולטת על יחסי החברה של הילד. מעבר לבעיות הריכוז של ילדים אלו, התנהגותם החריגה ורגישותם המוגברת יוצרים מלחמה בינם ובין העולם סביבם, המביאים למצב של דימוי עצמי נמוך,בידוד חברתי, קרע בתוך המשפחה ונזקים נפשיים המלווים אותם בחייהם כילדים ומתבגרים ולעיתים אף כמבוגרים. לטווח ארוך היא משפיעה לרעה על ההישגים הלימודיים, ההצלחה המקצועית וההתפתחות הרגשית-חברתית. הפרעת קשב אינה נעלמת עם הזמן. בחלק מהמקרים תעלם ההיפראקטיביות בגיל ההתבגרות ויוותרו תסמינים רבים אחרים כגון: קשיי קשב, חוסר מנוחה פנימי, אובססיות, פגיעות ייתר, קשיי ארגון והתארגנות, איחורים כרוניים ועוד.

איך מאבחנים  הפרעת קשב?

האבחנה היא קלינית וחשוב שתעשה רק ע"י רופא מומחה.  בארץ נעשה שימוש רב במבחנים ממוחשבים. שני המבחנים הממוחשבים הנפוצים ביותר הם :

T.O.V.A - Test of Variables of Attention -  בדיקה זו ממוחשבת ומבוססת על ניתוח התגובה לגירוי - השמטות, תוספות שגויות וכדומה. הילד צופה בצג מחשב למשך פרק זמן קבוע, ואמור להגיב לגירוי אחד ולהתעלם מגירוי אחר. הבדיקה מודדת את המהירות והדיוק של עיבוד המידע שעושה הילד, באמצעות השוואת התוצאות לנורמות המאפיינות ילדים בגיל זה. הבדיקה מאפשרת גם הערכה של יעילות הטיפול בריטלין ( ללא קשר לתופעות לוואי).

BRC –  ערכת אבחון המכילה 12 מבחנים נוירו-קוגניטיוויים ידועים, שעובדו לתוכנת מחשב המופעלת באמצעות צג מגע. ה -  BRC בודק בין השאר מוטוריקה, קשב מתמשך, חלוקת קשב, זיכרון שמיעתי וחזותי, ארגון ותכנון, שפה ותפקודים ניהוליים.

רופאים רבים משתמשים בשאלון המקוצר של קונרס, הכולל 10 שאלות. יתרונו בהיותו קצר וקל ומאפשר בחינה של הילד מנקודת המבט של ביה"ס ושל הבית. חסרונו בהיותו מתמקד בהתנהגות הנצפית יותר מאשר בקשב, שאת הפגיעה בו קשה לראות מן הצד וגורם להתמקדות בחלק ההיפראקטיבי, שהוא החלק הבולט לעין.  לעיתים נדירות משתמשים בשאלוני הקונרס המלא, Child Behavior checklist. שאלונים אלו חשובים, בהיותם מקיפים יותר, ומאפשרים פרופיל פסיכולוגי מלא יותר של הילד, אך חסרונם בכך שהם כרוכים במאמץ גדול ומייגע, ומשום כך ההיענות למילויים אינה תמיד מלאה.

איך טופל בנך בעבר?

כמו מרבית הילדים  הוא טופל  בריטלין ("קונצרטה" – ריטלין המכסה 12 שעות). הטיפול  הזה הביא ל'שקט תעשייתי' של שנה עם תופעות לוואי  כמו אובדן תיאבון, חרדות, סימני דיכאון ובעיקר ובסוף כל יום כאשר השפעת הסם פגה,  חיכה ה"ריבאונד": התפרצות קצרה, קיצונית וממוקדת של הסימפטומים. בתום שנה, השפעת הקונצרטה התמעטה ותופעות הלוואי התעצמו,  עובדה שגררה זימונים יומיומיים לבית הספר כדי להוציא את הילד לביתו בכדי להימנע מהחיכוך עם מורים וילדים שנגמר כמעט תמיד  רע. לאחר  כשלון הטיפול  ניסינו תרופה ביבוא אישי- "סטרטרה". תופעות הלוואי היו קשות לא פחות וחלה הרעה במצבו. בהוראת הרופאה המטפלת, הפסקנו את הטיפול התרופתי. כל הפתרונות המקובלים מוצו ללא הועיל ותחושת התסכול וחוסר האונים הייתה קשה.

 

איך הגעת לטכנולוגיה החדשה? 

יואל בעלי, איש הייטק וחובב אינטרנט, חקר כל מקום בו קיים מידע על ADHD, בניסיון  למצוא פתרון לא תרופתי. באחד הלילות,  הוא נתקל בסרט על טכנולוגיה שפותחה ע"י סוכנות החלל האמריקאית (NASA)  לטיפול באותם ילדים  ע"י אימון המוח, תוך כדי משחק במשחקי וידאו. הרעיון של שימוש ביחידה הקוראת את גלי המוח EEG משולבת במשחקי וידאו ( פטנט רשום של NASA) כדי לטפל בהפרעות קשב, התפתח מהשימוש בסימולאטור טיסה שתוכנן לחקור את דפוסי ההתנהגות של הטייסים במרכז המחקר של NASA. הסימולאטור תוכנן לקרוא את גלי המוח של הטייס ולהחליט מהי רמת האוטומציה  האידיאלית בטיסה, בלי שהטייסים יאבדו את הריכוז. המעגל הסגור של מדידה והפעלה ע"י גלי המוח הפכה לבסוף לסיטואציה של תהליך הנקרא נוירו פידבק. בטכנולוגיה שהתפתחה בעקבות המחקר, הוחלף סימולאטור הטיסה במשחקי וידאו וכך הפך הפטנט למערכת אימון נוירו פידבק המתבצע תוך משחק והנאה.

יצרתי מיד קשר  עם NASA שהפנו אותי לחברה אמריקאית שרכשה את זכויות השימוש בטכנולוגיה וביססה אותה על מערכת משחקי הווידיאו  Sony Playstation.  קונסולת המשחק מהווה פלטפורמה לאימון מוחם של הילדים לייצר את גלי המוח הנכונים בכדי לשפר באופן דרמטי את יכולות הקשב והריכוז שלהם.  כתבתי מכתב למייסד החברה – ד"ר גרקו.  סיפרתי לו על בני והוא הזמין אותנו לארה"ב. לאחר התייעצות עם הרופאה המטפלת, באמצע שנת הלימודים יצאנו להרפתקה.  גילינו איש חם ואנושי, בעל ידע עצום ובעיקר יכולת להתחבב במהירות על ילדי ה ADHD.  הוא  אבחן את בני ע"י מיפוי גלי המוח שלו והתאים לו מכשיר המתוכנת לטפל ולשפר את הממצאים שהתגלו בבדיקה. מתוך ניצוץ התקווה שבא מתוך תהומות הייאוש, התחייבתי באותה פגישה שאם הטכנולוגיה תעזור לו, אעשה כל שביכולתי להביא אותה לארץ ולעזור לאותם מבוגרים וילדים הנאבקים קשה כל כך בתסמיני ה ADHD.

 

 

מהי שיטת הנוירו פידבק?

נוירו פידבק הוא ענף מתחום הביופידבק – שיטה המאפשרת להגיע לבקרה ולשינוי של תהליכים מוחיים. הנחת  השיטה שההתנהגויות הן פרי פעילות מוחית. בשנים האחרונות מקובלת ההנחה שבעזרת התניה קלאסית ניתן לגרום לשינויים בפעילות של מסלולים עצביים, ובעקבות אימון חוזר ניתן לשנות מדדים מוחיים ולגרום לשינוי התנהגותי. בטיפול נוירו פידבק מצמידים מוליכים עדינים, אֶלקטרודות, לעור הראש, ואת הזרמים החשמליים הזעירים הנקלטים, מעבירים דרך מגברים ומסננים אלקטרוניים למכשירי האנליזה. מערכת הנוירופידבק מייצרת חיזוק חיובי או תגובה שלילית על יחס תקין/לא תקין בין הגלים האיטיים לגלים המהירים ויוצרת סיטואציית אימון המאפשרת לשנות את תמונת גלי המוח ותוך כדי כך שיפור משמעותי של כל התסמינים הקשורים בהפרעות קשב

 

וקיימת  את ההבטחה?

כן. בני התחיל להתאמן עם המכשיר עוד בארה"ב והוא מתמיד לשחק בטכנולוגיה גם כאן. תוך חודשיים, חל מפנה מדהים ביכולת הריכוז שלו ובהתנהגותו החברתית. הוא חזר ללמוד באופן מסודר. חבריו שהיו חשדנים בתחילה קיבלוהו מחדש בזרועות פתוחות והתוצאה הכוללת היא מעל ומעבר לצפיות.  מילד עצוב ובודד - הפך בבת אחת לילד צוחק ומאושר. אני נטלתי פסק זמן מעולם ההיי טק  כדי להפיץ את הטכנולוגיה בארץ  אצל רופאים ומשפחות.

 

ריבי סלע  היא צברית, דור שני לניצולי שואה . "הורי הביאו איתם ממולדתם את התרבות של אירופה בשנות גדולתה ואחותי ואני נחשפנו לאומנות פלסטית, מוסיקה קלסית, בלט ולספרות". אהבת האומנות ובעיקר ציור, הביאו אותה ללמוד ב"תלמה ילין".  אבל למרות שהתיכון היה אבן דרך משמעותית בחייה,  היא לא בחרה בבגרותה ללמוד אמנות והציור נותר תחביב בלבד.

במקום עבודתה הראשון אחרי השחרור מצה"ל,  היא נחשפה לעבודה מול מחשב והבינה שזוהי הבחירה שלה.  את 25 השנים הבאות היא  העבירה בעולם ההייטק, תחילה כתוכניתנית, מנהלת פרויקטים ובהמשך כמנהלת בחברות הייטק.

השינוי המקצועי חל בשנים האחרונות, בהן שימשה כמנהלת מערכות מידע וטכנולוגיות בבית החולים שיבא.  "השילוב בין טכנולוגיה מצילת חיים ורפואה, שבה אותי. הקדשתי זמן ומאמץ רב בלימוד מעמיק של טכנולוגיות קליניות וזהו תחום ההתמחות שלי מאז ועד היום".

 

 

מהם אחוזי ההצלחה בשיטה  שהבאת  ובתוך כמה זמן ניתן לראות שינוי אמיתי?

מחקרים שנעשו ב- 15 השנים האחרונות, מראים מעל 80% הצלחה בטיפול. אחוזים אלו גבוהים מאד, גם ביחס לטיפול תרופתי. שינויים משמעותיים בהתנהגות, ניתן לראות כבר לאחר 15-20 טיפולים.

 

את עובדת בשיתוף עם רופאים? פסיכיאטרים?

בוודאי. מרבית הפניות אלינו נעשות מתוך המלצה של הרופא המטפל.

את בחירת הטיפול עושה ד"ר ענת ברנע (נוירו פיזיולוגית) ויועצים לצוות : ד"ר מירי כץ – מנהלת המרפאה להפרעות קשב בשיבא .

 

עד כמה הטיפול הזה יקר?

עלות כל טיפול  במרפאה עולה 250 ₪ ויש להגיע לטיפול לפחות פעמיים בשבוע.

רכישת המכשיר לשימוש ביתי + תמיכה וליווי לשנה,  היא בעלות של  12,000 ₪. כמובן שהטיפול בבית הוא נוח מאד וניתן להגיע בו לתוצאות מהר.

 

איך נראה יום בחייך?

ימות החול נראים כמו תחרות מרוץ נגד הזמן. היום מתחיל מוקדם מאד (לפני 06:00), באימון גופני של שעה. עבודה מש רדית מתבצעת עד הצהריים ובשעות אחר הצהרים והערב המוקדמות, אני פוגשת את המשפחות המגיעות לטיפול או להדגמה.

החלק החביב עלי הוא המפגש עם הילדים. אני אוהבת את היצירתיות המיוחדת שבהם, את רוח הפעלתנות והתזזיתיות ובעיקר את החום והאהבה שקל לקבל מהם.

 

איך את משלבת קריירה עם משפחה?

אוי, דרכת לי על המצפון...

 

מה החלום שלך?

לעזור לילד אחד לפחות בכל יום. אין אושר גדול מזה.