דו"ח חדש; שיעור המורים המועסקים על ידי משרד החינוך בבתי הספר היסודיים קטן בעשור האחרון

חטיבת המחקר בבנק ישראל פרסמה השבוע דו"ח מחקר, שכותרתו "מה למדת בביה"ס, ילד מתוק שלי? - על השימושים בשעות עבודתם של כוחות ההוראה בבתיה"ס היסודיים". המחקר בחן את השימושים שנעשו בשעות העבודה של המורים בחינוך היסודי בישראל, בשנים 2001-2009. המחקר נעשה כהמשך למחקר קודם של בנק ישראל, שנערך אשתקד, שבחן את מקורות המימון של שעות העבודה ואת ניצול השעות. שני המחקרים מבוססים על נתונים שנאספו באמצעות "בקרת התקן" של משה"ח. בקרת התקן נערכת מדי שנה עבור המשרד על ידי חברת "אידע - ניהול וייעוץ כלכלי בע"מ", במדגם מייצג של כ-250 בתי"ס בחינוך היסודי. מטרת בקרת התקן היא לבחון את מידת ההתאמה בין היקף שעות העבודה בפועל בבתיה"ס לבין ההיקף המתחייב על פי נוהלי משה"ח. בקרת התקן נערכת בבתי"ס בחינוך הרשמי בלבד.

גידול באחוז המורים שאינם עובדי משה"ח

על פי הדו"ח, עובדי ההוראה בבתיה"ס היסודיים בחינוך הרשמי משתייכים לשלושה סוגים: עובדי משה"ח; עובדי הוראה שאינם עובדי המשרד, למשל מורים המועסקים על ידי רשויות מקומיות, עמותות והורים, סטודנטים ומורות חיילות; מורים עובדי משה"ח, המועסקים בנוסף גם על ידי גורמים אחרים. מהדו"ח עולה, כי שיעור מורי משה"ח בתחילת העשור עמד על 74.4% מסך כלל מורי ביה"ס היסודיים בחינוך הרשמי. לקראת סוף העשור ירד שיעור המורים המועסקים על ידי משה"ח ל-67.9%. התופעה של מורים בחינוך הרשמי שאינם מועסקים על ידי משה"ח, בולטת במיוחד בחינוך הממלכתי-דתי, שבו רק 61.3% מהמורים מועסקים על ידי משה"ח. יש לציין, כי בשיעור המורים בחינוך הממלכתי-דתי המועסקים על ידי משה"ח חל קיטון משמעותי משנת2001, שבה הוא עמד על 68.3% מכלל המורים.
מחברי הדו"ח נזהרים מלקבוע, כי הגידול במספר המורים שאינם מועסקים על ידי משה"ח מצביע על מגמה של הפרטה בחינוך הרשמי. לדבריהם, אין מידע מפורט על הגורמים המממנים את המורים שאינם מועסקים על ידי המשרד, תוך הבחנה בין מעסיקים ציבוריים לפרטיים. מסיבה זו לא ניתן לקבוע שהגידול בשיעור מורים אלו מעיד על הפרטה ועל התרופפות השליטה של המדינה בהעסקת כוחות ההוראה. עם זאת, בסיכום הדו"ח מצוין כי מדובר ב"תופעה רחבה ומתגברת", שמקבלי ההחלטות צריכים לתת עליה את הדעת. לדברי מחברי הדו"ח, לתופעה זו יש השלכות על מיגוון תחומים, כמו הגמשת שוק העבודה, היצע המורים והביקוש להם ואי-השוויון במשאבים במערכת החינוך.

פחות שפת אם ויותר מתמטיקה מממוצע ה-OECD

על פי הדו"ח, מספר שעות הלימוד בפועל בבתיה"ס היסודיים בישראל הוא מהגבוהים במדינות המערב - כ-29 שעות שבועיות. בדו"ח נמצא עוד, כי בבתיה"ס היסודיים בארץ נלמדים מקצועות החובה שעות רבות יותר מאשר בממוצע במדינות ה-OECD; 25.3 שעות שבועיות לעומת 20.5 שעות בהתאמה. זאת ועוד, בבתיה"ס שהשתתפו במחקר נמצא מספר שעות לימוד גבוה ממספר השעות שבדרישות החובה של משה"ח, במיוחד במקצועות הליבה.
עם זאת, בחלוקה לשעות הלימוד המוקצות לכל אחד ממקצועות החובה, נמצאו בדו"ח הבדלים בין ישראל ומדינות ה-OECD. הפער המשמעותי ביותר הוא בשפת אם, שבו נלמדות 2.4 שעות לימוד שבועיות בממוצע בחינוך היסודי בארץ, לעומת4.6 שעות לימוד בממוצע במדינות ה-OECD.
לעומת זאת, לומדים תלמידי בתיה"ס היסודיים בישראל יותר מתמטיקה - ארבע שעות שבועיות בממוצע, לעומת 3.4 שעות שבועיות במדינות ה-OECD. גם בלימודי שפות זרות מובילה ישראל -  2.4 שעות שבועיות בממוצע במגזר היהודי ו-4.8 שעות במגזר הערבי (כולל לימודי עברית) - לעומת 1.8 בממוצע במדינות ה-OECD.

הפער לרעת המגזר הערבי עדיין בולט

בדו"ח מצוין, כי בעקבות יישום דו"ח שושני ב-2004, הורחבה מדיניות ההעדפה המתקנת של משה"ח לטובת תלמידים מרקע חברתי-כלכלי חלש. אולם מגמה זו נבלמה שנים אחדות אחר כך, בעקבות יישום "דוח שטראוס", שהפחית את ההעדפה המתקנת. בדו"ח מפורטות השעות השבועיות שמקבלת כיתה בחלוקה לשכבות חברתיות-כלכליות שונות. השעות השבועיות כוללות; שעות אורך, שעות רוחב לעבודה פרטנית, שעות תגבור ושעות תפקיד. מדובר בסך כל השעות - של משה"ח ושל מקורות אחרים.
על פי הדו"ח, בשכבות המבוססות מקבלת כיתה ממוצעת בחינוך המממלכתי במגזר היהודי 48.5 שעות שבועיות ובחינוך הממלכתי-דתי - 53.7 שעות. בשכבות אלו אין בתי"ס השייכים למגזר הערבי. בשכבות הבינוניות מקבלים תלמידי החינוך הממלכתי 53.3 שעות שבועיות, תלמידי החינוך הערבי - 50.1 שעות ותלמידי החינוך ממלכתי-דתי 59.3 שעות. בשכבות החלשות מקבלים תלמידי החינוך הממלכתי במגזר היהודי 58 שעות, תלמידי החינוך הערבי - 50.3 ותלמידי החינוך הממלכתי-דתי 67.5 שעות. מתברר, כי למרות האפליה המתקנת בשעות שמעניק משה"ח, עדיין הפער לרעת החינוך הערבי בולט בשכבות המבוססות והחלשות כאחד. יש לציין, כי על פי הדו"ח, מקבלת כיתה במגזר הערבי כיום 3.3 שעות שבועיות בממוצע יותר מאשר בתחילת העשור.
הפער בחינוך היסודי בין המגזר היהודי למגזר ערבי נובע מהשעות שמלמדים בבתיה"ס מורים שאינם עובדי משה"ח.
מהדו"ח עולה, כי בחינוך הממלכתי-דתי מקבלת בדרך זו כיתה בחינוך היסודי הממלכתי-דתי בממוצע כ-14 שעות הוראה שבועיות נוספות לאלו שמעניק משה"ח, ובחינוך הממלכתי במגזר יהודי - כשמונה שעות נוספות. לעומת זאת, בחינוך הממלכתי במגזר הערבי מקבלת כיתה כשתי שעות שבועיות נוספות בלבד לאלו שמעניק משה"ח.
מחברי הדו"ח מציינים, כי בחינוך הממלכתי-דתי קיים היקף הנרחב של העסקת בנות שירות לאומי וחברי גרעינים תורניים. כמו כן ממומנות שעות הוראה לא מעטות במגזר זה מתשלומי ההורים.