17/12/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

דו"ח חדש של משה"ח; אין במשרד גוף המרכז מידע על כל תוכניות ההכנה לבגרות ואין פיקוח ובקרה הדוקים עליהן

3/06/2012

"נכון להיום, אין במשה"ח גוף המצוי בפרטי כל התוכניות העוסקות בהכנה לבגרות, קל וחומר, ברוב המקרים אין הליכי בקרה ופיקוח הדוקים על התוכניות השונות". כך קובע דו"ח חדש של הראמ"ה -הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. כותרת הדו"ח היא "תוכניות לשיפור הזכאות לבגרות; מיפוי ותמונת מצב נוכחית". הדו"ח חובר בהובלת דוד רטנר, ד"ר טל רז ובועז רוזנבאום מהראמ"ה. כחוקר ראשי שימש ד"ר אילן רוזינר.
מחברי הדו"ח סבורים, שיש מקום לקבוע נהלים לאיסוף שיטתי של מידע על התוכניות לשיפור הזכאות לבגרות. לדבריהם, איסוף המידע הוא תנאי בסיסי לביצוע מחקר הערכה עתידי, שיבדוק את יעילות התוכניות, ובתנאים הנוכחיים אין אפשרות לבצע. 
במסגרת הכנת הדו"ח, אותרו 55 תוכניות לשיפור הזכאות לבגרות הפועלות במערכת החינוך. מתוכן הוחלט להתמקד בבדיקת 18 התוכניות הארציות הגדולות, שמשה"ח מפעיל או מעורב בהפעלתן. הדו"ח מחלק את התוכניות לארבע קטגוריות: כיתות לימודים ייחודיות שמחליפות את הכיתות רגילות, כמו מב"ר, אתגר, ואמ"ץ; תוכניות המבוססות על תוספת שיעורים למערכת השעות הרגילה לאורך זמן, כמו תוכנית הסיוע לתלמידים עולים, תוכנית אופק לבגרות, תוכנית ספייס לתלמידים יוצאי אתיופיה, ותוכנית הזנק לבגרות; תוכניות בתחום דעת מוגדר, המתקיימות במשך פרקי זמן מוגבלים, מעבר לשעות הלימוד, כמו תה"ל - תוכנית להעצמה לבגרות; תוכניות המתקיימות מחוץ למהלך הלימודים הרגיל, כמו סימסטר קיץ.
לדו"ח מצורף נספח רחב היקף, שבו מפורטים בהרחבה נתונים על 18 התוכניות והמאפיינים שלהן. נתונים אלו כוללים את; שיעור הזכאות לבגרות בכל תוכנית, שיעור הנשירה, מספר התלמידים המשתתפים בתוכנית, התקציב שמשה"ח מקצה לה, היקף שעות הלימוד, התהליכים הפדגוגיים האופייניים לתוכנית, תוכנית הלימודים, אוכלוסיית היעד, מאפייני סגל ההוראה, מטרות ויעדים ועוד. זוהי, כנראה, הפעם הראשונה שמתפרסם ריכוז של מיפוי מקיף של התוכניות השונות.בנספח הדו"ח מתפרסמים בין היתר נתונים על התוכניות שמפעיל אגף שח"ר במשה"ח. על פי נתונים אלו, הנכונים לשנת תש"ע, בכיתות מב"ר לומדים 24 אלף תלמידים ושיעור הזכאות לתעודת בגרות עומד על 58.2%, בכיתות אתגר לומדים כ-21 אלף תלמידים, ושיעור הזכאות בהן עומד על 31%, בכיתות אמ"ץ לומדים כ-5,000 תלמידים, ושיעור הזכאות בהן עומד על 56%.
על פי הדו"ח, בתוכניות לשיפור הזכאות לבגרות משתתפים בסך הכל כ-122 אלף לומדים. הדו"ח מעריך שישנן כפילויות -  תלמידים המשתתפים ביותר מתוכנית אחת. מידע על היקף תופעה זו אינו בנמצא, אך הדו"ח מעריך שמספרם אינו גדול.

רוב התוכניות משיגות את יעדן

מהדו"ח עולה, כי לא ניתן להשוות את מידת ההצלחה של התוכניות השונות בצורה פשטנית, למשל על פי שיעור הזכאות לתעודת בגרות, ויש לבצע למטרה זו מחקר עם כלים סטטיסטיים מתוחכמים. הסיבה העיקרית לכך - תוכניות שונות מיועדות לאוכלוסיות שונות. עם זאת, מאחר ורוב התוכניות מדווחות על שיעור של 54% עד 93% זכאות לתעודת בגרות או של הצלחה בבחינה בגרות מסוימת (אם מדובר בתוכנית נקודתית), הרי שניתן לקבוע בזהירות כי התוכניות מצליחות להשיג את יעדן. ההוכחה לכך היא ששיעור הזכאות לבגרות בקרב משתתפי החלק הארי של התוכניות גבוה משיעור הזכאות לבגרות הכללי במערכת החינוך.
בדו"ח מצוין, כי ניתן להצביע על שתי תפיסות מארגנות העומדות בבסיס כל התוכניות ודוחפות אותן להצלחה; האמונה ש"כל אחד יכול" וש"עבודה מונעת על ידי תוצאות".

תמיכה מסיבית בסגל ההוראה

בדו"ח נמצאו מאפיינים המשותפים לרוב התוכניות. אחד מהמאפיינים הוא הפעלת רכז בית-ספרי - בדרך כלל מתוך צוות ביה"ס. הרכז נחשב לדמות מפתח בהפעלת התוכנית, ומנהלי התוכניות משתדלים למנות לתפקיד זה דמות דומיננטית מצוות ביה"ס.
כמו כן, כמעט בכל התוכניות מגויסים המורים מתוך סגל ביה"ס. רק כאשר אין אפשרות למצוא מורים מתאימים מתוך ביה"ס, מובאים מורים מבחוץ. הדבר נעשה מתוך רצון להעניק לצוות ביה"ס כלים פדגוגיים נוספים, שיוכלו לישם גם בהוראה הרגילה בביה"ס, כמו גם פרנסה נוספת. כמו כן נובעת הבחירה במורים מביה"ס מהאמונה, שהיכרות מוקדמת בין המורה לתלמיד מסייעת ליעילות ההוראה ולמשמעת. עוד מאפיין הוא, שבכל התוכניות יש תמיכה מסיבית בסגל ההוראה, מינהלית ופדגוגית כאחד.

תהליכי הערכה ובקרה קפדניים

מאפיין בולט נוסף הוא, שכל התוכניות לשיפור הזכאות לבגרות מפעילות תהליכי מדידה והערכה קפדניים. בדו"ח אף מכונים מנהלי התוכניות כ"פריקים של נתונים", במידה האופיינית יותר לתחום העסקי מאשר לתחום החינוך. קביעה זו נכונה לא רק לגבי התוכניות שמפעילות עמותות, אלא גם לגבי התוכניות שמפעיל משה"ח, שהן הרוב. כל התוכניות מפעילות הליכי מדידה ובקרה, הכוללים אבחון ומיפוי פרטני של כל תלמיד בראשית תהליך הלמידה, ולאחר מכן איסוף שוטף של נתוני ההתקדמות, הפקת לקחים ויישומם המיידי בעבודה עם התלמיד. בכל התוכניות גם ישנה ציפיה לאחריותיות אישית (accountability) של הצוות.

מאפיינים נוספים; במרבית התוכניות הלמידה מתקיימת בכיתות או בקבוצות קטנות, מתקיימת למידה מרוכזת של מספר נושאים מצומצם תוך תרגול מתמיד והיבחנות תכופה על החומר הנלמד, מוקצים משאבים לטיפול בקשיים חברתיים-רגשיים, הנתפסים על ידי רוב מנהלי התוכניות כשורש הקשיים הלימודיים של התלמידים.
חלק ממובילי התוכניות העידו על עצמם, כי פיתחו מומחיות מיוחדת בכללי ההיבחנות בבחינות הבגרות, שלדבריהם חסרה לרבים מבתיה"ס. 

גמישות ניהולית

הדו"ח מעלה את השאלה "האם יש בכלל צורך בתוכניות או אולי ניתן לוותר עליהן ולהפנות את המשאבים שלהן ישירות לבתיה"ס"?
זאת ועוד, בדו"ח נמצא כי רוב התוכניות מציעות תמהיל דומה מאוד של פדגוגיה, יחסים בין מורים לתלמידים והנחות יסוד משותפות. הדו"ח מעלה גם את השאלה האם ניתן לקחת מאפיינים אלו ולישמם בצורה אפקטיבית בקרב כלל התלמידים בביה"ס.
התשובות של מנהלי התוכניות והמעורבים בהן שרואיינו בדו"ח לשאלות אלו הייתה שלילית. מהתשובות עולה, כי מנהלי התוכניות, גם עובדי משה"ח, אינם תופסים אותן כחלק ממערכת החינוך. המנהלים השתמשו בדבריהם בחלוקה בין "אנחנו" (התוכניות) - הזריזים, המקצועיים והמצליחים, לבין "הם" (משה"ח) - האיטי והמסורבל.
אחד הנימוקים שציינו מנהלי התוכניות לתשובותיהם אלו הוא, שבתוכניות יש זיקה הדוקה בין האמצעים הניתנים למחנכים לבין התוצאות המצופות מהם. לעומת זאת לטענתם, במערכת החינוך יש רק זיקה רופפת בין המשאבים המוקצים ולבין התפוקות הנדרשות. כך, למשל, נשמעה הטענה שמשה"ח לא מבצע התאמה בין תוכנית הלימודים הנדרשת לבין השעות המוקצות לבתיה"ס ללימודה.
נימוק נוסף - התוכניות מתאפיינות בגמישות ניהולית; כאשר מתעוררת בעיה נקודתית קיימים מנגנונים המאפשרים את איתורה המהיר ומתן מענה החורג מהנהלים הקבועים. לעומת זאת טוענים מנהלי התוכניות, כי משה"ח אינו יכול לגלות את הגמישות הנחוצה ולהגיב באותה המהירות. מנהלי תוכניות אף השוו אותן למיזמי סטארט-אפ או לסיירות בצבא - גופים קטנים וזריזים, הנותנים מענה לצרכים בזמן אמת. הגמישות של התוכניות מתבטאת גם בכך שהן יכולות לבחור את המורים שילמדו במסגרתן, ולפטר מורים שאינם עומדים ביעדים, פריווילגיה שאין למנהלי בתיה"ס.

אפשר גם אחרת


למרות טענות אלו, סבורים מחברי הדו"ח, כי גם במערכת החינוך הרגילה קיימת גמישות ניהולית מספקת, המאפשרת ליישם רבים מהעקרונות של התוכניות לשיפור הזכאות בבגרות תוך כדי העבודה השוטפת בביה"ס. לשם דוגמה מובא המקרה של "קריית החינוך דרור" במועצה האזורית לב שרון. על פי הדו"ח, מדובר בבי"ס שבו לומדת אוכלוסייה גדולה והטרוגנית, ובחלקה קשה, המונה כ-2,400 תלמידים. למרות זאת, מנהל ביה"ס היוצא, ד"ר אהוד מנור, שהוא יועץ ארגוני בעברו, הצליח להנהיג את העקרונות לשיפור הזכאות לבגרות במסגרת הבית ספרית הכוללת. התוצאה - 85% זכאות לבגרות בתש"ע ואפס נשירה.

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
תמי זיטלני
באנר אחווה חדש שמאל
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך