בכנס ון-ליר לחינוך הופץ סיכום של מחקר, שבחן את התפיסות של מורים ומנהלים לגבי האמון שמוענק להם בעבודתם. המחקר בוצע על ידי מכון ון-ליר, בשיתוף עם מכון אבני ראשה. במחקר השתתפו 15 מורות ו-15 מנהלים מבתי"ס באזור ירושלים. המחקר נערך בצורה איכותנית, באמצעות ראיונות עומק עם המורות והמנהלים.
מהראיונות שנערכו למורות עולה, כי לאמון שניתן בהן יש תרומה מרכזית לתפקוד איכותי ומוצלח שלהן. המורות צייינו את האוטונומיה הניתנת להן בעבודתן כקנה מידה מרכזי לתחושה שיש בהן האמון. המורות גם ציינו, כי תוכנית הלימודים המהודקת בישראל היא אחד הגורמים המרכזיים המגבילים את האוטונומיה שלהן. כמו כן לדבריהן, מנהל ביה"ס מחזיק בתפקיד מפתח בהגדרת גבולותיו של המרחב האוטונומי שלהן. המנהל גם משמש כחיץ בין המורות לבין והדרישות המגיעות לביה"ס ממשה"ח.
המורות שהשתתפו במחקר הבחינו בין שני סוגי בקרה על עבודתן; בקרה חיצונית, שמפעיל משה"ח, ובקרה פנימית, שמבצע בדרך כלל המנהל. המורות תפסו את הבקרה החיצונית, המתבצעת על ידי המפקחים, כמנותקת לגמרי מההקשר הבית ספרי והכיתתי. כמו כן סברו המורות, כי הבקרה שמבצעים המפקחים אינה איכותית, אינה יעילה ולעתים גם לא הוגנת. בקרה עקיפה שמבע המשרד, המבוססת על בדיקת הישגי התלמידים, נתפסה על ידי המורות כמחמיצה את מהות החינוך וההוראה. מהראיונות עם המורות גם עולה, כי הבקרה החיצונית שמפעיל משה"ח יוצרת אצלן תחושת חוסר אמון. לעומת זאת, בתוך בתיה"ס עצמם מתקיימת לרוב אווירה של אמון - שלמנהלים יש תפקיד מפתח ביצירתה.
המנהלים שהשתתפו במחקר ציינו בראיונות, כי הם חשים שיכולתם להוביל יוזמות פדגוגיות נחוצות, לפי שיקול דעתם, מוגבלת על ידי החלטות מערכתיות המשדרות חוסר אמון. עם זאת ציינו חלק מהמנהלים, שההתנהלות של המערכת מאפשרת להם ליצור מרחב אוטונומי בביה"ס. התנאי לכך - שבביה"ס שורר "שקט תעשייתי" והוא מספק תוצאות נאותות.
המנהלים סברו, כי הבקרה והפיקוח של משה"ח מתהדקים בשנים האחרונות. לדבריהם, מאחר שיכולת הפיקוח הישירה של משה"ח היא מוגבלת, ניתן בתקופה האחרונה משקל רב לבקרה עקיפה, באמצעות אמות מידה אחידות ומבחנים ארציים. לטענתם, לחצי הבקרה העקיפה לספק תוצאות, הזוכים גם לתמיכת ההורים, מקשים עליהם לייצר מרחב אוטונומי למורים. המנהלים ראו בבקרה צמודה ותדירה זו עדות לחוסר אמון, ולא אמצעי המקדם שקיפות ואחריות.
מהמחקר עולה, כי למנהלי בתיה"ס דרכים מגוונות להתמודד עם האמון המוגבל שמוענק להם ממשה"ח, הבא לידי ביטוי בבקרה ובפיקוח. ישנם מנהלים המקיימים את הדרישות המערכתיות כלשונן. אחרים מנהלים משא ומתן עם נציגי המשרד בשטח על הדרישות המערכתיות. ישנם גם מנהלים הנוקטים בדרכים שעוקפות את הדרישות המערכתיות, כשאלו אינן נראות להם. מנהלים אלו חוששים מההשלכות האישיות שעלולות להיות לפעולתם זו, ולא פעם מיידעים את המפקחים הישירים שלהם על החריגה שלהם, בהתבססם על יחסי האמון האישיים שנוצרו ביניהם.
מממצאי המחקר עולה, כי מנהלים המבקשים להצליח, לוקחים לעצמם אוטונומיה ביוזמתם האישית ודואגים לייצר מרחב אוטונומי גם לצוות המורים שלהם.