ד"ר רחל ארהרד; בי"ס טוב הוא בי"ס שאין בו הפקר

מחקר שבחן מה מאפיין את חמשת בתיה"ס הטובים ביותר בקליפורניה, העלה כי בכולם יש חשיבות רבה למשמעת וסדר, יחס טוב למורים וציפייה להישגים גבוהים מהתלמידים

ביום עיון, שערכה לאחרונה עמותת המורים בכפר המכבייה ברמת גן, הופעה ד"ר רחל ארהרד, העוסקת במחקר ופיתוח בשפ"י. יום העיון עסק בשאלה; "מי צריך תוכנית ליבה לקביעת נורמות התנהגות במערכת החינוך". ארהרד התייחסה בהרצאתה לאקלים ביה"ס, ומה הופך אותו למקום שנעים להיות בו. על סמך מחקר, שעסק בשאלה "עד כמה תלמידי ישראל אוהבים את בית ספרם?" (ראה ידיעה בעמ` 1), החליטו בשפ"י לבחון מדוע הילדים בישראל כל כך לא אוהבים את ביה"ס. הנחת היסוד של החוקרים הייתה, כי התלמידים אינם אוהבים את ביה"ס, כיון שהצרכים שלהם אינם באים שם על סיפוקם. לפיכך הוחלט לבחון מהם הצרכים של התלמידים.

*

מחקרים על צרכים קיימים כבר שנים רבות. המחקרים ממפים את הצרכים לרמות, כמו צרכים בסיסיים וצרכים מיטביים. הגדרת הצרכים הבסיסיים בלשון המקצועית היא; מצב אנרגטי, שסיפוקו תורם לבריאותו הפיזית והפסיכולוגית של האדם. כאשר הצרכים הבסיסיים אינם מסופקים, נוצר מצב רגשי שלילי, שעשוי להוביל גם לפתולוגיה ולחולי. למשל, ילד שדחוי על ידי הוריו, יכול לפתח חסכים רגשיים פתולוגיים, שיתבטאו, לדוגמה, בחוסר יכולת ליצור קשר אינטימי כבוגר.

הסוג השני הם צרכים מיטביים. אלו צרכים שאינם הכרחיים לתחושת הביטחון הבסיסי, אולם סיפוקם מקדם את הפרט ממצב ניטרלי למצב חיובי. מצב של חוסר סיפוק הצרכים המיטביים, יבוא לידי ביטוי בשעמום, בניכור ובריחוק מאתגרים משמעותיים.

*

המחקר של שפ"י, התמקד, לפיכך, בצרכים של תלמידי ישראל. מאות תלמידים, שנדגמו אקראית, רוכזו בקבוצות מיקוד, בהן עלתה השאלה מהם הצרכים החשובים ביותר לתלמידי ביה"ס. בין היתר, חזרו התלמידים ואמרו, כי הם זקוקים לתשומת לב, כבוד, ביטחון, יחס חם, יחס אישי ועוד. בניתוח סטטיסטי של הצרכים התגלה כי הצורך בביטחון עומד במקום הראשון, ונמצא הרבה מעל לצרכים האחרים. הצורך השני ברמתו היה תחושת המסוגלות. הסתבר כי לתלמידים חשוב מאוד שיעריכו את יכולתם ויתנו להם את ההרגשה שהם מסוגלים ללמוד ולהצליח.

מחקרים שבחנו את נושא הצרכים ציינו אף הם את נושא הביטחון ותחושת המוגנות של התלמידים כחשובים במיוחד וכן את ההערכה העצמית. ההערכה העצמית חשובה במיוחד בגיל ביה"ס, כיון שהיא מתעצבת בגיל זה. הצורך בהערכה עצמית – האם אני שווה, מוערך, טוב, והצורך בתחושת המסוגלות – האם אני יכול או לא יכול, נמצאו במחקר במקום גבוה יותר מביטוי עצמי ויצירתיות, שהם ערכים שהחברה המערבית חרטה על דגלה. ערך נוסף שהתגלה כחשוב במיוחד על ידי תלמידי ישראל הוא הכבוד – הילדים רוצים שיתייחסו אליהם בכבוד הראוי.

*

ומה עושים עם הממצאים? לדעת ארהרד, מתקשרים הממצאים לאקלים ביה"ס. כאשר תלמיד חש מוגן, נותנים לו הרגשה שהוא יכול ומעריכים אותו, היחס שלו לביה"ס חיובי. כאשר הצרכים אינם ממומשים, אחת התופעות היא אלימות. ארהרד מציעה למנהלים להעביר בביה"ס את השאלון לבחינת רמת האלימות הבית ספרית. לדבריה, השאלון בוחן למעשה את רמת סיפוק הצרכים בביה"ס. מן השאלון ניתן לקבל מידע שיענה למשל על השאלה עם מי להתחיל לעבוד; חברי ההנהלה, או אולי המורים, התלמידים, שכבת גיל מסוימת, או רמת תלמידים מסוימת.

*

ארהרד מספרת על מחקר שנערך לאחרונה בקליפורניה, שמטרתו הייתה לבחון מה המשותף לבתיה"ס הטובים במדינה. במהלך המחקר ישבו החוקרים בחמישה בתי"ס שהוגדרו כטובים ביותר. החוקרים ערכו תצפיות שהתמקדו בפרמטרים שונים, החל מבחינת המנהל ועד לאחרון העובדים. הסתבר כי כל בתיה"ס התאפיינו בשלושה מרכיבים; תחושת הביטחון של התלמידים בהם הייתה גבוהה ביותר. בתיה"ס היו מסודרים מאוד, עם לוח זמנים קפדני לכל דבר. התלמידים ידעו שעליהם להגיע בזמן לביה"ס, ידעו מתי מוסרים עבודה ומתי מקבלים אותה בחזרה, ידעו מה מצפים מהם והתנהגו בהתאם. בתיה"ס הטובים היו בתי"ס שלא היה בהם הפקר. כל דבר היה ידוע, מסודר, מאורגן ומוקפד. המרכיב השני שאיפיין את כל בתיה"ס, היה היחס למורים. מסתבר שבכולם המורים היו הכוח המרכזי של ביה"ס. למורים הייתה תחושה של ביטחון, של אמון במערכת ותחושת שייכות חזקה. והמרכיב השלישי היה ציפייה להישגים גבוהים מהתלמידים. כל התלמידים ידעו כי עליהם להתאמץ יותר ולהגיע להישגים גבוהים יותר.

ארהרד מציינת כי למחקר האמריקני השלכות ישירות למחקר של שפ"י, ולשאלון לבחינת רמת האלימות. בתי"ס בטוחים ומוגנים, תחושת שייכות של קהילת הלומדים והעובדים והרצון להצליח, הם שקובעים למעשה את אקלים ביה"ס, והם גם אלה שמבדילים בין הצלחה לכישלון.