חלמאות לשמה? שם נכשלים ואנחנו מעתיקים

חלקים גדולים מהרפורמה האמריקנית הגדולה בחינוך, (NCLB - No Child Left Behind), הועתקו  לרפורמה בחינוך העומדת להתבצע בשנים הקרובות בישראל. ביניהם; הצבת קריטריונים ברורים ומדידים להישגים בבתיה"ס ומדידתם במבחני הישגים שנתיים, העלאת רמת ההוראה, בעיקר באוריינות שפה בכיתות הנמוכות, וצמצום הפערים במערכת החינוך. הרפורמה האמריקאית, שהחלה דרכה בקול תרועה רמה, נתקלת בתחילת שנתה החמישית בקשיים גדלים והולכים, שאולי יגרמו לסיומה בעתיד הלא רחוק בקול ענות חלושה. אנשי חינוך וחוקרים אמריקנים לא מעטים אף טוענים, שהתוכנית עומדת להיכשל כישלון חרוץ ולא להשיג את מטרותיה עד לתאריך היעד שהציבה לעצמה - שנת 2014.

המדינות מתחילות למרוד

כתבה של  איגוד העיתונות Associated Press מדווחת, כי מדינת קונטיקט הגישה בחודש אוגוסט האחרון תביעה כנגד משה"ח האמריקני. המדינה טוענת שממשל בוש לא מעביר אליה מספיק תקציבים לעריכת מבחני ההישגים ולביצוע תוכניות הרפורמה. קונטיקט טוענת, שהיא כבר עורכת מיוזמתה מבחני הישגים רבים בבתיה"ס, ואין ברצונה להעמיס על משלמי המסים שלה מבחנים נוספים. המדינה מודדת את הישגי התלמידים בכיתות ד', ו' ו-ח', ובמסגרת הרפורמה נדרש ממנה למדוד הישגים באנגלית, מתמטיקה ומדעים גם בכיתות ג', ה' ו-ז'. הממשל הפדראלי מעביר מימון למבחני ההישגים בקונטיקט תקציב של 5.8 מיליון דולר. המדינה טוענת שהעלות עומדת על 41.6 מיליון דולר. על פי דיווח מהעיתונות האמריקאית גם מדינות אוטוואה וקולורדו עומדות להגיש תביעה משפטית דומה כנגד הממשל. חמש מדינות נוספות; מיין, מינסוטה, נוואדה, וירג'יניה וניו-ג'רסי עשויות אף הן למרוד בתוכנית הרפורמה במהלך שנת הלימודים הנוכחית. מחקרים אחרים מצביעים על 21 מדינות בסך הכל, שמגלות התנגדות הולכת וגדלה ליישום התוכנית.

משאבים לא מספיקים

אולם, לא רק המחסור בתקציב מטריד את המדינות "המורדות". טענות נוספות נשמעות גם על חוסר הגמישות של התוכנית, הדורשת סטנדרטים גבוהים ועלייה שנתית בהישגים, שבתי"ס רבים אינם מצליחים לעמוד בהם. אנשי חינוך גם טוענים, שמיקוד המשאבים בעריכת מבחני הישגים מידי שנה, מונע הפנייתם לתוכניות חינוך וטיפוח, בעיקר אצל אוכלוסיות חלשות.

בתגובה טוענים נציגי משרד החינוך האמריקאי, כי הממשל העלה את התמיכה התקציבית שלו לחינוך ב-30% בממוצע מאז החלה התוכנית, מה שמספיק די והותר לממן את התוכניות ואת מבחני הרפורמה. טענה נוספת של הממשל היא, שעליית ההישגים אצל התלמידים, שנרשמה בשלוש שנות התוכנית במקומות רבים, מלמדת על הצלחתה. לטענה זו משיבים מתנגדי התוכנית, שהעלייה בציוני התלמידים היא המשך מגמה שהחלה הרבה לפני תוכנית הרפורמה, בעקבות העלייה העקבית בהשקעות המדינות עצמן בחינוך.

טענה נוספת שמושמעת בארה"ב כנגד הרפורמה בחינוך מזכירה טענות דומות הנשמעות כנגד הרפורמה בישראל. הטענה היא שההוראה הפכה למכוונת מבחנים, על חשבון למידה אמיתית של פיתוח מיומנויות למידה וחשיבה ביקורתית. אנשי חינוך גם טוענים, שהפניית כל המשאבים הממשלתיים ליישום התוכנית "ייבשה" תקציבית תוכניות חינוך ערכיות, שהיו קיימות בבתי"ס במקומות רבים. מייבוש זה סובלים בעיקר תלמידי המיעוטים. בבתי"ס עתירי מיעוטים, במחוז לרדו בטקסס, למשל, ירדו הישגי התלמידים ב-30% מאז החלת התוכנית.

מצליחים במבחני המדינה, נכשלים במבחני הרפורמה

ארגון המורים האמריקאי  NEA - National Education Association מדווח באתר האינטרנט שלו על מחקר שנערך במסצ'וסטס, וצופה שב-2014 שלושה רבעים מבתיה"ס במדינה לא יעמדו בסטנדרטים שהציבה NCLB . בתי"ס אלה צפויים לעמוד בסנקציות חמורות מהממשל, כולל הפסקת מימון פדראלי, שיאיים על קיומם. המחקר טוען, שלא מדובר בבתי"ס גרועים, אלא בכאלו שעמדו בהצלחה במבחנים לאומיים קודמים, כמו בתי"ס שהם גם בעלי שיעור גבוה של בוגרים העומדים בתנאי הקבלה ללימודים גבוהים באוניברסיטאות. החוקרים טוענים, שהממשל צריך להעריך את בתיה"ס על בסיס מגוון קריטריונים רחב יותר מזה הכלול ברפורמה. לדעתם גם יש להפנות תמיכה מסיבית תקציבית לבתיה"ס הנכשלים, במקום להעניש אותם כפי שעושה הרפורמה.

ביטאון האיגוד האמריקאי של אנשי המינהל בבתיה"ס (merican Association of  School Administrators) מביא דוגמאות של מאות בתי"ס בפלורידה, שזכו רק לפני חודשים ספורים בתשבחות כבעלי ציון טוב מאוד על פי אמות המידה של המדינה, והוכרזו זמן קצר אחר כך כ"טעוני שיפור" או "נכשלים" על פי מערכת המדידה שנאכפה על ידי הרפורמה.   

לעומת מסצ'וסטס, הכריזה לאחרונה מדינת מרילנד, שאשתקד חל שיפור בהישגי התלמידים בכל מחוזותיה. לדברי המפקחת על בתיה"ס במרילנד, אפילו בתיה"ס הטובים ביותר במדינה השיגו בעבר רק ציון ממוצע בגלל קבוצות תלמידים שלא הגיעו להישגים מינימליים. המפקחת מציינת, כי התוכנית דורשת להקדיש תשומת לב לכל תת-קבוצת מיעוט של תלמידים - משהו חיובי מאוד לכשעצמו. אולם גם במרילנד מודים, שניתן לזקוף את העלייה בהישגי התלמידים במדינה לזכות החלטת בית המחוקקים המקומי להוסיף 1.3 מיליארד דולר לשיפור מערכת החינוך.

העיתונות האמריקאית מדוחת עוד, שכעת גם התומכים הנלהבים ברפורמה האמריקאית מסכימים שיש לערוך בה שינויים, ושתקציב ממשלתי נוסף דרוש להצלחתה.

המכון לזכויות אזרח באוניברסיטת הרווארד, ערך בשנה שעברה ארבע מחקרים על הרפורמה, שאת תוצאותיהם הוא מפרסם בכותרת "חזון מעורר השראה - תוצאות מאכזבות". אחד מהמחקרים בדק את מערכות החינוך בשש מדינות; אריזונה, קליפורניה, אילינוי, ניו-יורק, וירג'יניה וג'ורג'יה. המחקר מצא, שלמרות שתוכנית הרפורמה דורשת מכל מדינה להנהיג מערכת תוכניות ומדדים אחידים בכל בתיה"ס הציבוריים, הרי שהמדינות ממשיכות גם להפעיל את התוכניות והמדדים המקבילים הוותיקים שלהן. הדבר גורם לעתים להעברת מסרים כפולים על תפקוד בתיה"ס. לדוגמה; 289 בתי"ס באריזונה הוגדרו כ"טעוני שיפור" על פי תוצאות מבחני ההישגים של הרפורמה. אותם בתי"ס עברו ברובם בהצלחה את מבחני המדינה והוגדרו כ"מתפקדים" וחלקם אף כ"מתפקדים ברמה גבוהה". בווירג'יניה 723 בתי"ס. כ-40% מכלל בתיה"ס במדינה נכשלו במבחני ההישגים של הרפורמה, בעוד שרק 22% מבתיה"ס נכשלו במדדי המדינה.

נקודת התחלה לא שווה

החוקרים גם טוענים, שהרפורמה דורשת מכל המדינות להגיע לרמת הישגים שווה, ומתעלמת מכך שנקודת ההתחלה של מערכת החינוך בכל מדינה ומדינה הייתה שונה. כתוצאה מכך ישנן מדינות שיצטרכו לשפר את הישגיהן רק במעט במשך 12 שנות הרפורמה, בעוד שמדינות אחרות נדרשות לשיפור ענק בהישגיהן, שהן עשויות שלא לעמוד בו. לדוגמה; בבתי"ס שנמצאו כ"טעוני שיפור" בג'ורג'יה, עמדו 75% מהתלמידים בדרישות בקריאה. לעומת זאת, בבתי"ס דומים בקליפורניה רק 35% מהתלמידים הגיעו לרמת קריאה נאותה.