23/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

זו לא הענישה זה הניכור

10/09/2009

תלמידי ישראל תופסים את אחד המקומות הראשונים בעולם ברמת הניכור שהם חשים כלפי בית ספרם.  חוזר המנכ"ל הראשון, שבחר גדעון סער להוציא כשר החינוך החדש, עוסק בהחרפת הענישה. מחקרים מראים כי צעד זה יחריף עוד יותר את תחושת הניכור בקרב תלמידים כלפי בתי הספר ואת רמת האלימות הקיימת בהם. דווקא שיפור תחושת השייכות בקרב תלמידים תוביל לעלייה ברמת ההישגים ולירידה ברמת האלימות.

כבוד שר החינוך, מר גדעון סער: כניסתך למשרד החינוך לוותה בתקווה. הינך אחד האנשים המוכשרים שידעה הפוליטיקה הישראלית בעשור האחרון, ופעלת בהצלחה לקידום נושאים חברתיים. חוזר המנכ"ל שהוציא משרדך זה לא מכבר עוסק רובו ככולו בענישה, השעיה והרחקה וטורד את שנתם של אנשי חינוך רבים וטובים.

חוזר המנכ"ל הראשון צריך להתוות מדיניות אמיצה, יעילה וכוללת כדי לאפשר שינוי אמיתי. כשהמורים זועקים שאין להם כלים להתמודדות עם אלימות, הם לא בהכרח מתכוונים לכלים לענישה. תפקידך הוא להציע להם גם כלים אחרים, חדישים ויעילים. השעיה היא כלי נקודתי. אבל זה לא החזון והתוכנית אשר יפחיתו את רמת האלימות או יעלו את רמת ההישגים.

תוכניות " אפס סובלנות" מטעם המשרד לביטחון פנים פועלות כבר כעשור בתוך בתי ספר בכעשרים ערים בישראל. אולם, העוסקים בחינוך וודאי יסכימו כי אין זה ראוי שהמשרד המפעיל את השב"ס והמשטרה יתפוס את מקומו של משרד החינוך ויפעיל בבתי הספר את תוכניותיו.

אנו מזמינים אותך לבדוק את התוצאות בשטח. רד לאילת - שם פועלת התוכנית "אפס סובלנות" בבתי הספר. דבר עם התלמידים שם, בקש מפרופ' בנבנישתי מהאוניברסיטה העברית לקבל לידיך את הנתונים לגבי הצלחת התוכנית. פרופ' בנבנישתי, המתמחה בבחינת מידת ההצלחה של תוכניות חינוכיות בין לאומיות – ואפס סובלנות בתוכן, יאמר לך שלא - לא באילת ולא במדינות אחרות בעולם.

אמנם יש באפשרותה של גישת "אפס סובלנות" לתת מענה קצר מועד. אולם בטווח הארוך, יפתחו התלמידים האלימים דרכים חדשות ויצירתיות להעלים את מעשיהם ולמגר את "המלשנים" ביד קשה. בית הספר יהפוך לסביבה מנוכרת יותר. אפילו באותם מקרים בהם תביא הגישה מזור לאלימות, הרי שהמענה שיינתן לאלימות בבית הספר יהיה תקף רק לאותם 15% ממקרי האלימות המגיעים לידיעת המורים. רק מקרים בודדים אלה יטופלו בכל עוצמת הנוקשות והחומרה, אליהן מטיפה גישת "אפס סובלנות". ומה מציעה גישה זו ליתר 85% של מקרי אלימות אליהם המערכת אינה מודעת ולפיכך אינה יכולה לטפל בהם בחומרה?

פעמים רבות מדי ענישה מהווה תחליף זול, שטחי וחובבני לפתרונות אמיתיים. חרם תלמידים, כדוגמה לאחד מסוגי האלימות השכיחים והאכזריים בבתי הספר, אינו נפתר בענישה כפי שהוצע בחוזר המנכ"ל. בניגוד לסוגי בריונות, הרחקת מארגן החרם העושה שימוש בכיתה הסרה למרותו למטרותיו האישיות רק תביא בתגובה להידוק החרם כלפי "הקורבן-מלשן". בנוסף החרם שכיח ביסודי והרחקה למשל ילד בכיתה ב' למספר ימים כבר גובלת באבסורד. 

כדי לשבור חרם, לבלום הטרדות מיניות, למנוע מכות אחרי בית-ספר, לעצור סחיטות ואיומים, זקוקים התלמידים לכלים מקצועיים ומעשיים. עליהם להיחשף לדרך התמודדות שונה מזו שהם מכירים כגון השפלה חוזרת, או ניסיון להשיב את כבודם האבוד באמצעות אלימות. במקום ענישה ואכיפה מוגברת - ראוי להקנות לתלמידים כלים להתמודד עם האלימות כקבוצה, כחברים בקהילה בית ספרית בהווה וכאזרחים יוזמים ופעילים בעתיד. ללא שילובם הפעיל של התלמידים כשותפים מרכזיים במערך ההתמודדות עם אלימות, לא יהיה בכוחו של סגל ההוראה למגר את  התופעה בכוחות עצמו. את הקניית כלים מקצועיים אלה ופיתוח מיומנויות בין אישיות בקרב תלמידים יש לקבוע כחלק בלתי נפרד ומחייב מהכשרתם המקצועית של פרחי הוראה במכללות ושל מורים נוכחיים  בהשתלמויות.

"אחד המנבאים של תופעת האלימות בביה"ס הנו תחושת ניכור בין התלמידים לצוות החינוכי", מציין דו"ח המלצות ועדת וילנאי משנת 1999. עוד הוא מציין כי "חיזוק הקשר האישי שבין המחנך לתלמידיו חיוני לשם פיתוח של דו-שיח ופתרון קונפליקטים ללא אלימות".

 כדי להבין תלמידים- צריך לדבר עמם. התוכנית שלך צריכה להיבנות עם תלמידים ובשירות התלמידים. הם צריכים ממך כלים להתמודדות. הם זקוקים שאתה כמנהיג תעזור להם להאמין כי בידם היכולת להתמודד עם התופעה. ענישה, גינוי או הטפה, מאלה - נתנו להם מספיק. התלמידים יוסרו כבר בשוטים, יועציך יכולים להניח לעקרבים. מגיע לתלמידים יותר.

יש מה לעשות.

מר טד וכטל, מייסד הארגון הבינלאומי IIRP, אחד המומחים העולמיים לחינוך ברוח "גישות מקרבות" עומד להגיע לארץ. מר וכטל מכשיר מערכות חינוכיות ועשרות בתי ספר בארה"ב וכ-15 מדינות בעולם להטמעת הגישה שהוכחה כיעילה. מטרת ביקורו היא הכשרה ראשונית של קבוצת חלוץ איכותית והטמעת הגישה בקרב אנשי חינוך. אנא בדוק מדוע משרד החינוך לא נענע להזמנה ולא שלח אף לא נציג אחד להכשרה.

דבר עם פרופ'  אבי עשור, ראש המסלול לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת בן גוריון, דבר עם ד"ר יוסי הראל, ראש תכנית המחקר הבינלאומית על רווחתם ובריאותם של בני הנוער, בבית הספר לחינוך והמחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן כל אחד מהם מפעיל תוכניות יעילות להתמודדות עם אלימות בדרך של פיתוח תלמידים.

ד"ר יוסי הראל, נציג ארגון הבריאות העולמי, יוכל לספר לך כי נמצא באופן קבוע שהניכור שתלמידים חשים בישראל ביחס לבית ספרם, נע בעשור האחרון בין המקומות החמישי לראשון מבין שלושים המדינות המפותחות. הפעלת גישות סמכותניות כלפי תלמידים יחריפו את הבעיה במקום לצמצם אותה.

הצג חזון ביחס להפחתת הניכור שהתלמידים חשים כלפי בית ספר. תהייה זאת מורשתך. קבע כיעד משרדי את הורדת דירוג מדינת  ישראל למקום העשירי ברמת הניכור כלפי בית הספר עד לפרסום     המדדים הבינלאומיים בשנת2012 . לא שיטת הבדידים והעונשים הן אלה שצריכות להדאיג אותךזה הניכור.  לך על הניכור.

* רוני צ'ונה וגיאורג רוסלר מכהנים כמנכ"לים של מרכז אס-או-אס אלימות, המרכז ללימודי אלימות בישראל.

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך