25/9/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

נתונים נבחרים מדו"ח ה-OECD; ישראל עדיין בתחתית

17/05/2009

מורה בעל 15 שנות ותק בחינוך היסודי בישראל, מרוויח את השכר הנמוך ביותר מבין כ-35 המדינות המפותחות, כך עולה מדו"ח רחב היקף, בשם "מבט על החינוך 2007", שפרסם ארגון ה-OECD, בשנת 2008. הדו"ח משווה נתונים מהמדינות החברות בארגון, במגוון גדול של נושאים הקשורים במערכת החינוך. קו לחינוך ריכז כמה מהממצאים המרכזיים של הדו"ח. יש לציין, כי הדו"ח נכתב בשנת 2007, לפני החלת אופק חדש במערכת החינוך בישראל. עם זאת, לאור החלטת משה"ח לצמצם את החלת התוכנית בשנה"ל תש"ע, ייתכן ולא יהיה שינוי משמעותי בנתונים.

 

מקום ראשון בהשקעה מהתמ"ג

 

התמ"ג - התוצר המקומי הגולמי - מבטא את הצריכה וההשקעות במדינה וכולל את המגזר הפרטי, הציבורי והממשלתי. מחברי הדו"ח מציינים, כי שיעור ההשקעה מתוך התמ"ג, מצביע באיזה מקום בסדר העדיפויות של המדינה נמצא החינוך יחסית למשאבים האחרים. על פי הדו"ח שיעור ההשקעה הממוצע בחינוך במדינות ה-OECD הוא 6.2% מתוך התמ"ג. בישראל שיעור ההשקעה גבוה הרבה יותר - 8.5% מהתמ"ג . ישראל למעשה מובילה בתחום זה בין כל מדינות ה-OECDואחריה נמצאות ברשימה איסלנד, עם כ-8% השקעה מהתמ"ג.

על פי הדו"ח, אחוז ההשקעה הגבוה מהתמ"ג בישראל, בולט במיוחד בגילאי גן חובה וטרום חובה. בישראל, כמו גם בדנמרק, מושקע בגילאים אלה כ-0.8% מהתמ"ג. לשם השוואה, באוסטרליה ובקוריאה מושקע בגילאים אלה 0.1% מהתמ"ג בלבד. על פי הדו"ח, ההשקעה הגבוהה בחינוך בגילאי הגן מצביעה בעיקר על שיעור גבוה מאוד של ילדים, המשתייך למסגרות חינוכיות בגילאים אלה, לעומת מדינות מפותחות אחרות.

 

מקום רביעי בצפיפות בכיתות

 

מבין עשרות המדינות שבדק הדו"ח, נמצאת ישראל במקום הרביעי בצפיפות הכיתות בחינוך היסודי, ביחד עם תורכיה. כיתות צפופות יותר ניתן למצוא רק ביפן, צ'ילה ודרום קוריאה. זאת ועוד, יחסית לחלק ניכר מהמדינות, שבהן חלה ירידה קלה בצפיפות בכיתות בין שנת 2000 ל-2005, במצב הצפיפות בישראל לא חל שיפור.

על פי הדו"ח, בכיתות בחינוך היסודי בישראל יש כ-28 תלמידים בממוצע. לשם השוואה - המספר הממוצע של תלמידים בכיתה במדינות המפותחות הוא 22. בקוריאה, המובילה בצפיפות, יש 33 תלמידים בכיתה, בעוד שבלוקסמבורג - כ-16 תלמידים בכיתה בלבד.

מספר התלמידים הממוצע בכיתה בחטיבות הביניים הוא 24. מספר התלמידים הרב ביותר, 36 תלמידים בממוצע בכיתה, הוא בדרום קוריאה. המספר הנמוך ביותר, פחות מ-20 תלמידים בכיתה, הוא בדנמרק, אירלנד ואיסלנד. גם פה נמצאת מערכת החינוך של ישראל במקום לא מחמיא, השלישי בצפיפות בכיתות, ביחד עם ברזיל עם 31-32 תלמידים בממוצע בכיתה. הדו"ח לא בחן את הצפיפות הממוצעת בכיתה בתיכונים מאחר ויש בהם ניעות גדולה של תלמידים מכיתת האם לשיעורי בחירה ומגמות במהלך יום הלימודים.

אנשי חינוך לא מעטים בישראל טוענים, כי הצפיפות בכיתות היא אחת מהסיבות העיקריות להישגים הנמוכים של התלמידים. הדו"ח מסביר, כי השאלה "האם צפיפות התלמידים בכיתה משפיעה על איכות הלימודים", מעסיקה מאוד בשנים האחרונות את קובעי המדיניות החינוכית במדינות המפותחות.

הדו"ח מציין, כי כיתות קטנות מאפשרות למורה להתמקד בתלמיד היחיד ובצרכיו, ומפחיתות את הזמן שהוא צריך לבזבז על טיפול בהפרעות. עם זאת, מדגיש הדו"ח, כי אין ראיות חד-משמעיות להשפעת גודל הכיתה על הישגי התלמידים, ותוצאות המחקרים בנושא אינן עקביות. על פי הדו"ח, ישנן מדינות הנוקטות מדיניות חלופית, העשויה להיות יעילה, ובמקום לצמצם את מספר התלמידים בכלל הכיתות מרכזים רק את התלמידים המתקשים בכיתות קטנות.

 

28 ילדים לגננת


על פי הדו"ח, היחס בין מספר תלמידים למורה נקבע בדרך כלל על פי שיקולים כלכליים של המדינה, מכיוון שהסעיף התקציבי הגדול ביותר בכל מערכת חינוך הוא שכר המורים. אם מחליטה המדינה על יחס קטן בין מספר תלמידים למורה, הדבר עלול לבוא על חשבון משכורות גבוהות יותר למורים, הכשרה להתפתחות מקצועית, תקשוב החינוך או תוספת סייעות וכוח עזר. זאת ועוד, בשנים האחרונות משולבים יותר ויותר תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בחינוך הרגיל. על פי הדו"ח, דורש השילוב הפניית משאבים גדולים להעסקת מטפלים ושירותי תמיכה נוספים בבתיה"ס, העשויים לבוא על חשבון הקטנת היחס בין מספר התלמידים ומספר המורים.

היחס הממוצע במדינות המפותחות הוא כיום  17 תלמידים למורה במשרה מלאה בחינוך היסודי, אך השונות בין המדינות רבה; בקוריאה, מקסיקו, תורכיהוצ'ילה - היחס הוא של 26 תלמידים ויותר למורה. לעומת זאת בהונגריה, איטליה ופורטוגל היחס הוא של 11 תלמידים בלבד למורה.

בחטיבות הביניים היחס הממוצע הוא של 13 תלמידים למורה. גם פה השונות רבה בין המדינות; במקסיקו היחס הוא של 31 תלמידים למורה בעוד שבאוסטרליה, צ'כוסלובקיה, בריטניה, צרפת, יפן, פינלנד ושוודיה, היחס הוא של 12-14 תלמידים למורה. מערכת החינוך בישראל עומדת בתחום זה בדיוק על ממוצע ה-OECDבכל חטיבות הגיל מלבד בחינוך הקדם יסודי, שבו היחס הוא הגבוה ביותר לאחר מקסיקו - כ-28 ילדים לגננת. לשם השוואה בניו זילנד, שוודיה ויוון היחס הוא של 13 ילדים ומטה לגננת.

 

הקצאה יוצאת דופן של שעות הלימוד

 

תלמידים במדינות המפותחות מבלים בממוצע 6,898 שעות לימודים בביה"ס בין הגילאים 7-14. 50% לפחות משעות הלימודים תופסים, עד גיל 11, מקצועות המוגדרים בדו"ח כלימודי חובה; קריאה וכתיבה, מתמטיקה ומדעים. בגילאי 12-14 מוקדשים 40% משעות הלימודים למקצועות אלה.

בחינוך היסודי כ-23% ויותר משעות הלימודים מוקדשות ללימודי קריאה וכתיבה בשפת האם. ישראל, ביחד עם אוסטרליה וצ'ילה, יוצאת דופן בתחום זה - רק כ-13% משעות הלימוד מוקדשות ללימודי קריאה וכתיבה עד גיל 11, ורק כ-10% - בגילאי 12- 14.

במרבית המדינות המפותחות רק 2% עד 4% משעות הלימודים מוקצים, בגילאי 9-11, לתחומי לימוד שאינם שייכים למקצועות החובה. בישראל לעומת זאת כ-32% משעות הלימוד בגילאים אלה מוקדשות ללימודים שאינם שייכים למקצועות החובה.

 

 

מקום אחרון בשכר המורה המתחיל

 

מבין 30 מדינות שבדק הדו"ח, נמצאת ישראל במקום ה-29 בגובה שכר המורה הממוצע ואחריה משתרכת רק הונגריה. על פי הדו"ח, השכר הממוצע של מורה בעל 15 שנות ותק בישראל הוא כ-18 אלף דולר לשנה. לשם השוואה, מורה מרוויח בממוצע כ-51 אלף דולר בשנה בגרמניה, קוריאה ושוויץ. שיא השכר הוא בלוקסמבורג - 88 אלף דולר. אפילו במדינות שבהן השכר הממוצע נמוך, כמו מקסיקו, שכר המורה גבוה יותר מאשר בישראל.

על פי הדו"ח, בין השנים 1996-2005 גדל שכר המורה בצורה ניכרת במרבית מדינות ה-OECD. בישראל, לעומת זאת, לא חל גידול בשכר המורה בתקופה זו. יש לציין, כי גם אם תצליח רפורמת "אופק חדש", ותתפרש בארבע השנים הקרובות לכל מערכת החינוך בישראל, תשתקף העלייה בשכר המורה בדו"חות ה-OECD רק בעוד כשש שנים.

בדו"ח מתפרסמת טבלה המשווה את השכר של המורים בשלושה שלבים בקריירה; מורה מתחיל, לאחר 15 שנות ותק ובשיא סולם השכר, בכל אחת מחטיבות הגיל. על פי הטבלה; שכרו של מורה מתחיל בכל חטיבות הגיל בישראל הוא 14,756 אלף דולר לשנה, שכרו של מורה לאחר 15 שנות ותק - 18,055 דולר לשנה ושכר השיא - 25,131 דולר לשנה. לשם השוואה, ממוצע השכר במדינות המפותחות הוא 27,700-31,154 למורה מתחיל (מצוינות שתי דרגות שכר מכיוון שבמרבית המדינות שכר המורה ביסודי נמוך מאשר בחטיבת הביניים ובתיכון). השכר הממוצע של מורה בעל 15 שנות ותק הוא 37,603-43,239 והשכר של מורה בשיא הסולם - 45,666-51,879 דולר. הזמן הנדרש למורה כדי להגיע לשיא השכר בישראל גם הוא בין הגבוהים - 36 שנים, לעומת 5 שנים בלבד באנגליה, ו-8 שנים בדנמרק ובניו זילנד. הזמן הממוצע הנדרש למורה להגיע לשיא השכר במדינות המפותחות הוא 24 שנים.

מבין למעלה מ-30 המדינות שנבדקו, השכר לשעה, של מורה ישראלי בעל 15 שנות ותק, הוא הנמוך ביותר – כ-18 דולר. בחטיבות הביניים השכר לשעה, למורה ישראלי בעל 15 שנות ותק, הוא 23 דולר. בתיכונים בישראל השכר לשעת הוראה הוא הנמוך ביותר - 27  דולר לשעה. לשם השוואה, השכר לשעה למורה ביסודי בעל ותק דומה ברפובליקה הסלובקית הוא 42 דולר, ביוון - 40 דולר ובתורכיה - 31 דולר. במדינה מבוססת כמו גרמניה, השכר למורה בעל נתונים דומים הוא 62 דולר לשעה ובלוקסמבורג - 88 דולר.

על פי הדו"ח, זמן ההוראה הממוצע של מורה ביסודי במדינות המפותחות הוא 803 שעות בשנה. ישראל נמצאת במקום השני לאחר ארצות הברית בשעות ההוראה, עם מעל ל-1,000 שעות הוראה למורה בשנה. זמן ההוראה הממוצע של מורה בחטיבות הביניים במדינות המפותחות הוא 707 שעות בשנה. זמן ההוראה הממוצע של מורה בחטיבות הביניים בישראל הוא כ-780 שעות לשנה.

לקריאה נוספת על ישראל וה-OECD

 

 

 

 

 

 

 

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך