דיני הרחקה מביה"ס

"על כל מוסד חינוכי לקבוע כללי התנהגות נאותה שיפורסמו ברבים ויכללו את חוק זכויות התלמיד, וזאת באופן שכל תלמיד והורה יכירו אותם, ולכל מוסד חינוכי קיימת הזכות להרחיק תלמיד כאמצעי ענישה או על מנת למנוע מקרי אלימות", אומר עו"ד עזורה ומפרט את רמות ההרחקה השונות, בהן יכול בית הספר לנקוט כאמצעי ענישה נגד תלמיד שהתנהג בצורה אלימה:         

• הרחקה משיעור ע"י מורה, שתתועד.
•  הרחקה ממספר שיעורים באותו יום באישור המחנך.
• הרחקה לששה ימי לימוד ככל היותר באישור מנהל ביה"ס או מי שהוסמך על ידו, ובהתייעצות עם מחנך הכתה, מורה ויועץ ובידוע המפקח.
• הרחקה לעשרה ימים לכל היותר באישור המפקח.
• העברה קבועה מכתה לכתה בהחלטת המועצה הפדגוגית ובאישור המפקח.
• בבית הספר היסודי בלבד ניתן להעביר את התלמיד לכתה אחרת, ליום לימודים או לתקופה קצובה באישור המנהל, אך אסור להעביר תלמיד לכתה נמוכה יותר! כל זאת בתנאי שתלמיד לא יורחק ליותר מעשרה ימים מצטברים במהלך השנה בביה"ס היסודי ויותר מארבעה עשר ימים בעל יסודי.
• והחמור מכל – העברת התלמיד והוצאתו מביה"ס.

 "ביה"ס חייב לידע את הורי התלמיד על כל השעיה מעבר לשיעור בודד", אומר עו"ד עזורה ומוסיף, כי תלמיד שהושעה יועסק בין כותלי ביה"ס על פי סידורים שייקבעו על ידי הנהלת ביה"ס. על התלמיד חלה האחראיות להשלים את ידיעותיו בחומר הלימוד שהפסיד.

"יחד עם זאת לפני הפנייה לענישה באמצעות השעיה, צריך בית הספר לנקוט בפעולות שונות שנועדו למנוע ולהזהיר את התלמיד הנוהג באלימות מלהמשיך ולנהוג כך" אומר עו"ד עזורה. לדבריו, פעולות אילו מסודרות לפי סדר עולה בתהליך הענישה.

• ראשית ישוחח המורה עם התלמיד והוריו
• היועץ החינוכי ישוחח עם התלמיד, הוריו, המחנך והמורה הרלבנטי
• תינתן אזהרה בע"פ
• תנתן נזיפה בע"פ
• תנתן להורה אזהרה בכתב
• לתלמיד ינתן הסבר שיבטיח כי ההענשה לא תתפס כשרירותית, כבודו של התלמיד ישמר, התלמיד יציג את גרסתו והמאזין יתייחס לדבריו.
• על העונש להתאים בחומרתו לעברה, ועל תהליך ההענשה להיות מתועד, ובמקרה שהוחלט על השעיה יש לשקול בכובד ראש את חומרת העונש עפ"י גיל התלמיד, מצבו האישי, המשפחתי וכיו"ב.
• העברה מבית הספר תעשה רק בתאום עם המפקח ובאישורו, קבלת החלטה על הוצאה במועצה הפדגוגית, החלטה מנומקת בכתב תלווה בפרוטוקול ותימסר להורים. "יש לזמן את ההורים לקבלת תגובתם והשמעת טענותיהם" אומר עו"ד עזורה ומסביר כי אם הוזמנו פעמיים ולא הופיעו יחשב הדבר כאילו ניתנה להם הזדמנות לתגובה. בנוסף ניתנת להורים הזכות לערער על ההחלטה בפני ועדת שימוע בתוך ארבעה עשר ימים מיום שהומצאה להם ההחלטה והם יוכלו להביא עימם יועץ. "התלמיד לא יורחק עד להגשת הערר וקבלת החלטה שתינתן עד שבוע מיום הדיון" מציין עו"ד עזורה ומוסיף כי ההעברה תעשה בשיתוף עם הרשות המקומית שתמצא מקום לימודים חלופי.

בכל מחוז תורכב ועדת שימוע במסגרתה יישבו מנהל המחוז בו נמצא בית הספר, או נציגו, יו"ר נציגי הארגונים אליהם משתייכים רוב המורים בבית הספר (הנציגים יהיו מנהלי בתי"ס), נציג ארגון הורים ארצי או נציג ועד הורים בית ספרי, אלא אם כן התלמיד או הוריו יבקשו שלא ישתתף, ומתורגמן אם ההורים אינם דוברי עברית ובחינוך העל-יסודי ישתתף ראש מועצת התלמידים המחוזית או סגנו או נציג מועצת התלמידים בביה"ס, אלא אם כן התלמיד או הוריו יבקשו לא לשתפם.

"ההחלטה בערר תינתן ע"י מנהל המחוז במשרד החינוך, לאחר שהתלמיד והוריו ישמיעו את טענותיהם בפני הועדה, תהיה מנומקת ובכתב. ובאם מדובר בתלמיד מבי"ס דתי תינתן להורים זכות ערעור בפני המחמ"ד במחוז או בפני מנהל החינוך הדתי" אומר עו"ד עזורה.

במקרה של אלימות קשה מחויב מנהל ביה"ס על פי חוזר מנכ"ל לדווח למשטרה על מקרים של חבלה חמורה, עבירות מין, הצתות ונשיאת נשק של תלמיד. "על המנהל לשתף פעולה עם המשטרה ולפעול בהתאם להוראותיה, אך בד בבד לתעד היטב על ידי מי ניתנה לו ההוראה" אומר עו"ד עזורה ומוסיף כי מנהל או מורה חייבים לתת עדות במשטרה אם נדרשו לכך, ולא קיים עבורם המושג של חיסיון, יחד עם זאת אסור למנהל למסור מידע על הנאמר בשיחות טלפון עם התלמיד או הוריו, משום שכך הוא עובר על חוק הגנת הפרטיות. רק במקרים מיוחדים חייב המנהל לדווח למשטרה גם על דברים ששמע ושאינם מבוססים על עובדות בדוקות; אם תלמיד מספר על עבירות שבוצעו בו מחוץ לשטח ביה"ס על ידי הוריו, למשל התעללות מינית, אלימות ואף הזנחה, המנהל אינו צריך לבדוק את אמיתות הסיפור, אלא לדווח למשטרה, והיא שתבדוק את אמיתותם. על המנהל לדווח גם על חשד למעשים מגונים בפומבי, למשל התערטלות של תלמיד, סחיטה ואיומים על רקע מיני ועוד. אם מדובר בתלמידים אשר גילם צעיר מ-12, יש להתייעץ עם פקידת סעד או יועץ בכיר של ביה"ס. מעל גיל 12 יש לדווח למשטרה.

ומה על התלמיד המושעה או מורחק? "על פי חוזר מנכ"ל משרד החינוך הרחקה או השעיה של תלמיד מחייבת את המנהל לבחון אם על התלמיד המושעה להיות בטיפולה של מערכת אלטרנטיבית, חוץ בית ספרית, בעת ההשעיה. ההחלטה תתקבל בהתאם לשיקול דעתו של המנהל, תוך התייעצות עם הועדה הבית-ספרית" אומר עו"ד עזורה ומוסיף כי במקרים חריגים, בהם קיים חשש שהתלמיד יסכן את עצמו ואת הסביבה, רשאי המנהל, בשיתוף עם המועצה הפדגוגית ולאחר שיקול דעת של הצוות הבין מקצועי, להרחיק תלמיד מן המוסד החינוכי עד לבניית תוכנית תמיכה מיוחדת לתלמיד, ובכלל זה אפשרות של מציאת מסגרת חלופית. פעולה זו נועדה להבטיח את שלום התלמידים. במקרים חמורים במיוחד המנהל יכול לבקש שהתלמיד יועבר לבית ספר אחר לאחר שיקול דעת והמלצה של הצוות הבין מקצועי. האיזון בין ההגנה על התלמיד, המצויה בבסיס חוק זכויות התלמיד, לביו המלחמה בנגע האלימות, מחייב כי איסור הרחקת תלמיד עד להגשת ערר ולמתן החלטה בערר, הקבוע בחוק זכויות התלמיד, לא ימנע שיבוץ התלמיד למשך תקופה זו במסגרות חינוכיות חלופיות, במידה והדבר נעשה בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל "אקלים בטוח". במקרים חריגים העומדים בקנה המידה הקבוע בחוזר "אקלים בטוח", שיבוץ במסגרת חלופית עד למתן החלטה בערר, לא יחשב כהרחקה לפי חוק זכויות התלמיד.

ומה לגבי בית ספר מוכר שאינו רשמי? חשוב לדעת כי כל מוסד חינוכי כפוף להוראות שנקבעו בחוזר מנכ"ל משרד החינוך, חוק זכויות התלמיד המעניק לכל תלמיד זכות לחינוך וזכות להיבחן בבחינות בגרות ממשלתיות וחוק הפיקוח על בתי ספר, "חוקים אילו מטילים כפיפות של בית הספר גם כאשר הוא מוכר שאינו רשמי" מסביר עו"ד עזורה.

 "לסיכום יש לזכור כי הליך ענישה וטיפול במסגרת בית ספרית הינם בעלי חשיבות עליונה לתלמיד הצועד את צעדיו הראשונים בחברה המתוקנת, והוא עדיין נעדר כושר מלא להציב גבולות בין מעשה קונדס לבין עבירה שיש עימה כוונה פלילית" אומר עו"ד עזורה ומוסיף, כי הרחקה לצמיתות מבית-ספר הינה צעד מרחיק לכת ונדיר, המשאיר אות קין בתלמיד.