26/9/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

ארגוני המגזר השלישי; למנהלי בתיה"ס קשה בלעדיהם - אך קשה לא פחות איתם

10/04/2011

דיון טעון במיוחד, בנושא "תפקידו של המגזר השלישי בצמצום פערים", התקיים בכנס המנהלים השנתי של רשת אורט, שנערך בשבוע שעבר. בדיון הציע ראש המרכז למחקר ופיתוח של הרשת, יואל רוטשילד, הצעה למשה"ח; לקחת את מיליארד השקלים שמשקיע מדי שנה במערכת החינוך המגזר השלישי - מלכ"רים, קרנות ועמותות, ולחלק אותם בין כל בתיה"ס. על פי התחשיב של רוטשילד, בדרך זו יקבל כל מנהל 250 אלף ש"ח, שיוכל לעשות בהם נפלאות לקידום בית ספרו. מדובר, כמובן, בהצעה בלתי ריאלית, מכיוון שלכל אחד ממאות ארגוני המגזר השלישי הפועלים במערכת החינוך יש מטרות משלו, ואוכלוסייה שהוא רוצה לקדם.
בדיון הביעו מנהלים לא מעטים תסכול מפעילות ארגוני המגזר השלישי ההולכת וגדלה בבתיה"ס, למרות שהמשאבים התקציביים המוזרמים בדרך זו חשובים להם מאוד.
כך, למשל, אמר מנהל קריית החינוך אורט חצור הגלילית, אליק אבנר; "אלמלא המגזר השלישי היה לי קשה מאוד לנהל את ביה"ס. יחד עם זאת, עובדה זו מעלה אצלי כעס גדול מאוד על המדינה. אין לי ברירה אלא להיעזר במגזר השלישי, למרות שהמדינה צריכה על פי דין לתת לי משאבים, כמו שעות תקן המגיעות לביה"ס".
מנהלים אחרים טענו, כי חלק מהעמותות מביאות כוח אדם חיצוני לבתיה"ס, המחליש את הצוות הקיים. המנהלים ציינו בעיה נוספת, המאפיינת את פעילות העמותות והקרנות בחמש השנים האחרונות, שהם מכנים - "תורת המצ'ינג". על פי שיטה זו מקצה ארגון מהמגזר השלישי תקציב לתוכנית מסוימת רק אם משה"ח, הבעלות או ביה"ס עצמו מקצים אף הם תקציב דומה. לטענת המנהלים, שיטה זו יצרה מצב שבו פוגעות תוכניות של המגזר השלישי לעתים אפילו בתקציב הגרעיני של ביה"ס.
עוד טענה שהועלתה הייתה, שלארגוני המגזר השלישי יש אינטרסים מדיניים ואף פוליטיים שאינם בהכרח מתאימים לאינטרסים של בתיה"ס והתלמידים. בנושא זה חלקו המנהלים על הטיעון כי המנהל הוא הריבון בביה"ס ולכן אינו חייב לקבל כל עמותה "המתדפקת על דלתו". לטענתם, המנהל הוא ריבון רק בתיאוריה. במציאות, כאשר ראש העיר מתקשר למנהל ואומר לו להכניס לביה"ס תוכנית של עמותה מסוימת, שהוא רוצה ביקרה, למנהל אין ברירה אלא לציית.
קושי נוסף נובע מהדרישות המינהלתיות של העמותות. מנהלים טענו, כי כל עמותה דורשת רכז פרויקט בית ספרי. המנהלים עצמם נדרשים למלא לכל עמותה הפועלת בביה"ס דו"חות רבעוניים, מה שדורש מהם זמן רב.
בדיון השתתפו נציגים משני ארגונים גדולים של המגזר השלישי, שחשיבות פעילותם דווקא אינה שנויה במחלוקת; מנהל החטיבה לחינוך ותרבות בפדרציית ניו-יורק (ארגון גג של גופים עסקיים יהודיים), אלי גור, ומנכ"לית "הפרויקט הלאומי של יוצאי אתיופיה", ד"ר נגיסט מנגשה.
גור ציין, כי לארגונו עקרון בסיסי שלא להתערב במדיניות של משה"ח או של המערכות שאיתם הוא עובד. כך, למשל, מתקצב הארגון ברשת אורט, בשיתוף עם הרשת, את תוכנית המורשת והתרבות היהודית "שורשי ישראל". לדברי גור; "אנחנו לא מתערבים בתכנים של תוכנית שורשי ישראל. רשת אורט חיברה אותה והציבה לה עקרונות". כמו כן, התוכנית אינה מועברת על ידי מדריכים חיצוניים אלא על ידי מורים בבתיה"ס, שעברו הכשרה מיוחדת. הארגון גם מקפיד שלא לפעול מול בתי"ס יחידים, אלא מול רשתות גדולות בלבד.
הפרויקט הלאומי של יוצאי אתיופיה מעביר שיעורי תגבור לתלמידים יוצאי אתיופיה בבתי"ס על יסודיים ב-23 יישובים. הפעילות מתקיימת אך ורק לאחר שעות הלימודים הרגילות, כי במהותה אינה אינטגרטיבית (ולכן גם מנוגדת לחוק זכויות התלמיד), ומיועדת לקבוצת תלמידים אחת בלבד. ד"ר מנגשה ציינה, כי אין מניעה שמהתוכנית ייהנו גם אוכלוסיות תלמידים חלשות אחרות, בתנאי שיימצא להן מימון שלא מתקציבי הארגון. לטענתה, יתרונות המגזר השלישי הוא בכך שניתן באמצעותו לעקוף את הבירוקרטיה הממשלתית. לדבריה, הארגון שלה גייס את המומחים הטובים ביותר בנושא העצמת תלמידים - קרן מוריה ואוניברסיטת קולומביה בארצות הברית. לטענתה, עד שהוקם הארגון לא ידע משה"ח כיצד להעצים את התלמידים או להכשיר מורים לתגבור תלמידים יוצאי אתיופיה. גם ד"ר מנגשה ציינה, כי ארגונה מעדיף להכשיר לתוכנית מורים מתוך בתיה"ס ולא כוחות חיצוניים.
לילי רוסו, מהמינהל להכשרה ופיתוח מקצועי של עובדי ההוראה במשה"ח, ציינה בדיון כי במשרד מוקמת בימים אלו יחידה חדשה לקשרי מערכת החינוך עם המגזר השלישי והקהילה העסקית, שהיא עומדת בראשה. לדבריה, משה"ח רואה בפעילות המגזר השלישי והמגזר העסקי במערכת החינוך עובדה חיובית, מכיוון שהארגונים מסייעים לו לגייס משאבים ולממש מדיניות. רוסו הוסיפה, כי הרבה יותר קל לארגונים אלו להכניס ידע חדש למערכת, מכיוון שהם נטולי בירוקרטיה.
רוסו סיפרה על חוזר מנכ"ל להסדרת פעילות המגזר השלישי, שהתפרסם לאחרונה, ומופעל בימים אלו במתכונת של הרצה. לדבריה, הרבה פעמים העמותות נכנסות לביה"ס לזמן קצר, עושות נפלאות אבל כשהן עוזבות "נפער בור", סוגייה המטרידה מאוד את משה"ח.  מסיבה זו, פועל המשרד בימים אלו כדי שארגוני המגזר השלישי יוכלו לפעול בביה"ס רק בתנאי שהידע בתוכניות שהם מפעילים ייהפך לקניין הרוחני של ביה"ס.
רוסו הודתה, כי למשה"ח אין כיום מידע על כל גופי המגזר השלישי והמגזר העסקי הפועלים במערכת החינוך. מסיבה זו התבקשו לאחרונה מנהלי בתיה"ס למפות את הגופים הפועלים אצלם ולהעביר את המידע עליהם למשרד.
רוסו ציינה; "במישור המינהלתי אנו דורשים
כעת מהגופים האלו להוכיח חוסן כלכלי, כדי שלא נגיע למצב שבו עמותה נכנסת למערכת עם תרומה ואחר כך דורשת מצ'ינג להמשך הפעילות. במשרד גם בודקים ניהול תקין של העמותה ברשם העמותות".
לדבריה, אחת המטרות של היחידה היא להעניק ראייה הוליסטית בתחום הפעילות של ארגוני המגזר השלישי והמגזר העסקי, כך שיהיה ויסות של המשאבים שלהם במערכת. כך לא יווצר מצב כמו שקורה כיום במערכת החינוך בעיר לוד, שכבר אינה יכולה להכיל את כמות העמותות והארגונים העסקיים שמבקשים לסייע לה.
כל תוכנית של ארגוני המגזר השלישי וארגוני המגזר העסקי שתאושר, תועלה לבנק תוכניות ממוחשב, שמקים המשרד.

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך