דו"ח הלמ"ס; אחוז תעודות הבגרות המצטיינות במגזרים הערבי והממלכתי-דתי כפול מבמגזר הממלכתי

ההוצאה הלאומית לחינוך לנפש ב-2010 עלתה ב-1.6%. כך עולה מהדו"ח הרביעי "פני החברה בישראל", שפרסמה השבוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מהדו"ח עולה, כי מאז 2007 חלה מדי שנה עלייה בהוצאה הלאומית לחינוך, לאחר שבשנים 2002-2006 חלה בה ירידה. למרות עלייה זו, ההוצאה הממוצעת לתלמיד בכל דרגי החינוך בישראל עדיין נמוכה מהממוצע במדינות OECD.
נתונים מעניינים מהדו"ח הם בנושא אחוז תעודות הבגרות המצטיינות. מהדו"ח עולה, כי מבין הזכאים לתעודת בגרות אחוז המצטיינים במגזר הערבי, בחינוך הרשמי, כמעט כפול מאחוז המצטיינים בחינוך הרשמי במגזר היהודי - 9% לעומת 5%, בהתאמה. בתוך המגזר היהודי קיים פער גדול בין שיעור המצטיינים מתוך הזכאים לתעודת בגרות במגזר הממלכתי-דתי, העומד על  10%, לבין שיעור המצטיינים במגזר הממלכתי, העומד על 4% בלבד. מהדו"ח עולה, כי שיעור בעלי תעודות הבגרות במגזר הערבי העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות, עלה מ-30% ל-34%. עם זאת יש לזכור, כי קיים עדיין פער גדול באחוז הזכאות לבגרות בין בוגרי י"ב במגזר היהודי, העומד על כ-65%, לבין שיעור הזכאות במגזר הערבי, העומד על כ-39% בלבד. כמו כן ניכר פער בין שני מגזרי החינוך בעמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות; 48% מקרב בעלי תעודות הבגרות במגזר היהודי לעומת 34% במגזר הערבי.
אחד הנושאים המרכזיים שנבדקו בדו"ח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היה ההשפעה של המשתנה "מספר הילדים במשפחה" על התחומים החברתיים-כלכליים.
בתחום החינוך נמצא, כי במגזר היהודי ניכרת ירידה בזכאות לבגרות ככל שעולה מספר הילדים במשפחה, החל ממשפחות בנות ארבעה ילדים. הזכאות לבגרות הממוצעת אצל תלמידים ממשפחות שבהן ילד אחד עד שלושה, עומדת על 72%. הזכאות לבגרות אצל תלמידים ממשפחות שבהן ארבעה ילדים - 66%, במשפחות שבהן חמישה ילדים - 52%. בקרב תלמידים ממשפחות שבהן שישה ילדים ומעלה הזכאות לבגרות  היא 37% בלבד. בחינוך הממלכתי-דתי הירידה בשיעורי ההצלחה בבגרות ניכרת רק בקרב תלמידים ממשפחות בנות שישה ילדים ומעלה, ובמגזר הערבי - ממשפחות בנות חמישה ילדים ומעלה.
על פי הדו"ח, ככל שעולה רמתו החברתית-כלכלית של יישוב המגורים, הישגי התלמידים בו גבוהים יותר. שיעור הזכאות לתעודת הבגרות מקרב הלומדים בחינוך הערבי הוא 41%, ביישובים החלשים, הנמצאים באשכולות 1-2 של המדד החברתי-כלכלי, לעומת 55% ביישובים באשכולות 7-8. בחינוך העברי הפער אף חד יותר - 10% שיעור זכאות לבגרות ביישובים הנמצאים באשכולות 1-2 של המדד החברתי-כלכלי, לעומת זכאות לבגרות של 75% ביישובים באשכולות 10-9.
בנושא הנשירה נמצא בדו"ח, כי במעבר לשנת הלימודים תש"ע נשרו ממערכת החינוך כ-23 אלף תלמידים, המהווים 1.6% מכלל התלמידים. שיעור הנשירה ממערכת החינוך גבוה במגזר הערבי מאשר במגזר היהודי, ומזנק בכיתה ט' ל-13.3% בקרב הבנים ו-4.7% בקרב הבנות. בדו"ח מצוין, כי הנשירה העיקרית ממערכת החינוך במגזר הערבי מתרחשת במעבר מחטיבת הביניים לחטיבה העליונה. לעומת זאת, שיעור הנשירה הגבוה ביותר במגזר היהודי הוא בכיתה י"א - 8.2% מהבנים ו-2.2% מהבנות בשכבת הגיל.