24/11/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

למה דווקא ספורט?

17/08/2008

פרט לשאיפתו של מוסד החינוך, בהגדרתו הרחבה (בית ספר, תנועות נוער, מתנ"סים וכו'), להקנות לתמידים ידע אקדמי במקצועות הלימוד השונים, אחת ממטרותיו העיקריות היא להפוך את בני הנוער לבני אדם ואזרחים טובים יותר. העיסוק בספורט על כל סוגיו, בעזרת הכוונה נכונה, יכול להשיג מטרה חינוכית זו.

אלו הם התוצרים הפוטנציאליים שבני נוער יכולים להשיג כתוצאה מהעיסוק בספורט:

1. פיתוח אינטליגנציות שונות - ב-1983 פרסם הפסיכולוג האמריקני הווארד גרדנר את מחקרו בדבר האינטליגנציות המרובות. לטענתו, האינטליגנציה האנושית מכילה כשרים שונים המסוגלים לפתור בעיות שהאדם נתקל בהן במהלך חייו. הבעיות יכולות להיות משוואה מתמטית, ניתוח פואמה או הצטיינות במשחק כדורסל, בחירה של צוות עובדים ונגינה בקלרינט. החידוש של גרדנר בהקשר החינוכי הוא שמבחני האינטליגנציה הבודקים מנת משכל (I.Q.) אינם מביאים בחשבון אינטליגנציות נוספות פרט למתמטית-לוגית ולמילולית. קיימות עוד 6 אינטליגנציות: מרחבית, מוזיקלית, גופנית, בין-אישית, תוך-אישית וסביבתית.
אילו אינטליגנציות באות לידי ביטוי בעיסוק בספורט? במשחק כדורגל יש צורך לדעת למסור את הכדור לשחקן הנכון ולהיות במקום הנכון כדי להבקיע שער (אינטליגנציה מרחבית); בהתעמלות קרקע ומכשירים יש צורך בשליטה בגוף ברמה גבוהה מאוד כדי להצליח לבצע תרגיל בצורה טובה (אינטליגנציה גופנית); ג'ודוקאים צריכים להיות בעלי מודעות עצמית ויכולת לרפלקציה עצמית ולהסקת מסקנות לגבי ההתנהגויות הרצויות במצבים שונים במהלך קרב (אינטליגנציה תוך-אישית).

2. כיבוד הזולת - בכל ענפי הספורט שבהם יש יותר ממשתתף אחד, בין אם מדובר בחברי קבוצתו של הספורטאי ובין אם מדובר ביריב שיכול לנצח או להפסיד במשחק, הרוח הספורטיבית מחייבת לכבד את האחר כשם שהוא מכבד אותך. בענפי ספורט מסוימים קיימת אגרסיביות שהיא חלק מהמשחק (לדוגמה כדוריד) או שהאגרסיביות היא המשחק עצמו (לדוגמה קראטה), אך בכל מקרה היא מבוטאת במסגרת הכללים הקבועים. עבירה על הכללים תגרור סנקציות על ידי שופט או על ידי המתחרה היריב, למשל הרחקה  מהמשחק.

3. הגינות – במשחק הוגן מודגשים ערכים של יושר וכנות כלפי חברי הקבוצה, כלפי המתחרים, השופטים, הקהל ואפילו כלפי המושג הערטילאי "מחויבות לרוח הספורט". תחום הספורט והחינוך הגופני מעמיד את הערך "משחק הוגן" גם כערך הצהרתי וגם  כערך שיש ליישם אותו בכל רגע במשחק. ההתנהגות בהתאם לערכים של משחק הוגן או בניגוד להם היא שקופה בעת המשחק, ואם השחקנים או הצופים יגדלו בתרבות המטפחת משחק הוגן, הם ישללו התנהגות שלא לפי כללי המשחק ההוגן.

4. חינוך לדמוקרטיה - גם הספורט וגם הדמוקרטיה נשענים על חופש, על שוויון, על אחריות אישית ועל כבוד לזולת. בכל אחד מהעיסוקים הספורטיביים אין חשיבות למוצא האתני, למגדר או למעמד הסוציו-אקונומי. כולם יכולים להשתתף, ליהנות ואפילו לנצח.
הדוגמות לכך מהעולם רבות: בנבחרת הכדורגל הצרפתית משחקים בני מיעוטים אתניים מסנגל ואלג'יר; בליגת הכדורסל האמריקנית המקצוענית (
NBA) רוב השחקנים הם בעלי צבע עור שחור; אחת הטניסאיות הגדולות בהיסטוריה, מרטינה נברטילובה האמריקנית, היא לסבית מוצהרת. בכל המקרים האלה מדובר בספורטאים השייכים לקבוצות חברתיות מקופחות במדינות שלהם, יוקרתם החברתית ועושרם הרב הגיעו בזכות האפשרות שלהם להצטיין בספורט.

5. הזדהות עם הקהילה – תחרויות הספורט מעוררות הזדהות עם המתחרים בקרב המשתתפים וגם בקרב הצופים, בין אם מדובר במתחרות שהן נבחרות של מדינות, ערים או בתי ספר, וגם בענפים אישיים. החוויה הקולקטיבית של מתח, התרגשות ושמחת המנצחים או לחילופין תוגת המפסידים מגבירים את תחושת הסולידריות של כל קהילה.
בשנת 2002 יצאו מיליוני דרום קוריאנים לרחובות בעקבות העפלת נבחרתם לחצי גמר טורניר גביע העולם בכדורגל (המונדיאל); בשנת 1996 שכחו אלפי תושבי בית שאן מכל טרדות היומיום שלהם כאשר קבוצת הכדורגל העירונית עשתה את המסע המופלא שלה להישארות בליגה הלאומית (על כך בסרטם של דורון צברי ורינו צרור "בית שאן: סרט מלחמה"); דבר דומה קורה גם בכל בית ספר שיש לו נבחרת המתמודדת בתחרות וזוכה להצלחה. לא פחות מכל סמל אחר של הקהילה, תחרויות ספורט מצליחות לחזק את הסולידריות של קהילות על ידי תחושות ההזדהות שהן מעוררות.

6. משמעת ומשמעת עצמית - העיסוק בספורט מקצועני מחייב אימון של כמה שעות מדי יום ואורח חיים ספורטיבי של תזונה מאוזנת ובריאה ושינה סדירה. אך גם עיסוק בספורט בצורה חובבנית מחייב משמעת עצמית ברמה מסוימת, כגון המחויבות להתייצב פעמיים בשבוע בחדר הכושר, לצלוח את הכינרת בשחייה אחת לשנה או אפילו לבוא למגרש הכדורגל השכונתי פעם בשבוע למשחק עם החבר'ה. מעבר לכך, כאמור, כל העיסוק בספורט טומן בחובו משמעת פנימית של שמירה על כללי המשחק.

7. שיפור החשיבה וקבלת ההחלטות - בספרו של רוני לידור "חשיבה וקבלת החלטות בספורט" (1999) מתוארים התהליכים החשיבתיים שבהם מתמחים הספורטאים המקצוענים, וביניהם: עיבוד המידע בסביבות קבועות ומשתנות, מיקוד הקשב ופיצולו, זיכרון, תגובת הספורטאי למתרחש ושימוש במשובים. החשיבה המהירה בספורט חשובה לא פחות מפעולה גופנית מהירה המבוצעת בידי ספורטאי, זה נכון אצל הספורטאי המקצוען וגם אצל הספורטאי החובב, שיכול לשפר יכולות אלו במשחק עם חבריו.
אם נחזור לנושא ריבוי האינטליגנציות שעוסקות בפתרון בעיות, הרי החיים הם לא רק ישיבה בכיתה ומבחנים בכתב. כדי לפתור את הבעיות שמזמֵן העולם המודרני נדרשות מיומנויות של חשיבה וקבלת החלטות בסביבות קבועות ומשתנות. הספורט יכול לשפר יכולות אלו.

8. פורקן תוקפנות בצורה מבוקרת - הספורט מאפשר לאדם העוסק בו לשחרר אנרגיה גופנית ונפשית ולפרוק מתח ותוקפנות בצורה מעודנת ובאופן לגיטימי. הביטוי של רגשות איבה מתאפשר במסגרת חוקים מרסנים ומתוך ציות לשופט או למשמעת העצמית הפנימית.
מחקרים רבים מצאו כי כשאנו מתוסכלים או נמצאים במצב רוח רע, אנו נוטים להרגיש טוב יותר אחרי פעילות גופנית. לכן, לא רק ענפי ספורט של אומנויות לחימה (איגרוף, היאבקות, ג'ודו ועוד) יכולים להועיל בפורקן כעסים ולחצים (שיכולים להוביל להתנהגות תוקפנית בחברה), אלא גם אימון בחדר כושר או משחק מחניים בחצר בית הספר. אפיק אלטרנטיבי אחר שאליו יכולה להיות מתועלת האנרגיה התוקפנית שנובעת מהרצון לנטילת סיכונים הוא הספורט האתגרי. מעבר למאמץ הרב שהוא דורש, בעיסוק בספורט האתגרי יש חוקים מוחשיים השונים מחוקי החברה הערטילאיים: יש לשמור עליהם לא רק כדי להימנע מלהיתפס, אלא גם להישמר מלהיפצע או לאבד את החיים.

 

הצד האפל של הספורט

לצד התוצרים החיוביים היכולים לצמוח מהעיסוק בספורט, יש גם כמה תוצרי לוואי. לאורך ההיסטוריה, העיסוק בספורט שימש כאימון לשמירה על כושר גופני לפני קרבות. היום אנו יכולים לראות שספורט יכול להוביל לתופעות כגון:

·        אלימות

·        היעדר כבוד לשחקן היריב

·        חוסר שוויוניות

·        שימוש לרעה בתרופות

 

לסיום

כל פעילות גופנית עם חוקי משחק קבועים יכולה להביא לתוצרים חינוכיים שמערכת החינוך לא תמיד מצליחה להגיע אליהם בדרכים המסורתיות. מעבר לתרומה שיש לספורט לבריאות האדם, הוא גם יכול להועיל לבריאות החברה על ידי חינוך פרטיה למשחק הוגן, לכבוד לזולת ולשוויון.

כיום מחויבים תלמידי ישראל לשעתיים שבועיות של חינוך גופני. כפי שראינו לעיל, התועלת שתצמח מהוספת שעות של עיסוק בספורט למערכת תהיה רבה לא פחות מהוספת עוד שעות תרגול של מתמטיקה או אנגלית. מעבר לכך, היחס למקצוע הזה חייב להשתנות בכך שגם מוסדות להשכלה גבוהה, למשל האוניברסיטאות, יתייחסו לציון בחינוך הגופני לא פחות מאשר לציונים האחרים.

החברה הישראלית היום נגועה בתופעות נרחבות של אלימות, סמים, חוסר כבוד לזולת, שנאת האחר ועוד. שתי דרכים עיקריות קיימות למיגור התופעות השליליות והן יד קשה של משטרה וחינוך. החינוך לספורט הוא דרך לא שגרתית לטיפול בנושא האלימות – שווה לנסות אותה, כי תראו לאן הגענו בדרכים השגרתיות.  

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
תמי זיטלני
באנר אחווה חדש שמאל
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך