הדו"ח הראשון בישראל של מדד לקויות הלמידה

לקראת יום ההתרמה השנתי של אגודת ניצן (אגודת הורים ומתנדבים לקידום ילדים ובוגרים עם לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וקשיי התנהגות והסתגלות) ושל ארגוני החרשים בישראל מחרותיים, יום ג'  8 בינואר, מתפרסמת היום תמונה קודרת על מצב הילדים עם קשיי הלמידה במדינת ישראל: ריבוי בילדים עם קשיים בלימודים, ריבוי באבחונים, חוסר של ידע וכלים אצל ההורים כדי לסייע לילדים, תחושת  ההורים שהמדינה מתנערת מאחריותה ומתפקידה בתחום וכן נטל כספי כבד על ההורים.

          הנתונים לקוחים מתוך סקר, שנערך על ידי מכון המחקר: 'סמית קלקא מחקרים יישומיים' בקרב 400  

          גברים ונשים, המהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ההורים לילדים בגילאי 6 – 18.

 

כמה ילדים עם הפרעות קשב וריכוז ו/או לקויות למידה יש במדינת ישראל?

הסקר מצא כי שליש (32%) מההורים לילדים בגילאי 6 – 18 מדווחים כי למיטב הבנתם ילד אחד שלהם, או יותר, סובל מהפרעות קשב וריכוז ו/או מלקויות למידה!!! מכון סמית קלקא חישב ומצא כי בפועל מדובר בלפחות כ- 180,000 – 190,000 ילדים. בפילוח הממצאים לפי נתונים דמוגראפיים נמצאה שכיחות גבוהה יותר של התופעה בקרב בעלי משפחות בעלות הכנסה ממוצעת ומעלה.  

יתר על כן, למעלה משני שליש מהציבור (69%) מכיר באופן אישי ילדים, או בוגרים שיש להם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב וריכוז (היכרות שעולה ככל שעולה רמת ההשכלה).

 

לדברי עפרה אלול, יו"ר אגודת ניצן, "זהו נתון שהוא מעל ומעבר להערכות ולנתונים שבידינו, המצביעים על כך ש- 10% - 15% מהאוכלוסייה מתמודדים עם לקות למידה כלשהי. האחוז הגבוה הזה מצביע על

שבירת הסטיגמות בשני מישורים: ראשית, ההורים מגלים פתיחות לנושא ומוכנים להודות בכך שייתכן כי הסיבה לקשיים היא לקות למידה. שנית, ההורים כיום מבינים שאין יותר טעם לטאטא כבעבר את הקשיים מתחת לשטיח, אלא דווקא זיהוי מדויק של מקור הקשיים - עשוי להיות מנוף להשגת עזרה לילדים ולמידה מותאמת לצרכיהם כדי למקסם את ההישגים".

 

בפועל, כמה אבחונים מתבצעים במדינת ישראל?

הורים בארץ מודאגים מהאפשרות שיש לילדם לקות למידה ו/או הפרעת קשב וריכוז. לראייה, 87% מההורים המודאגים ביצעו אבחונים לילדים.

נתון מפתיע, שהתגלה בסקר, הוא שחלק לא מבוטל (כרבע) מההורים לילדים הרגילים (ללא לקויות הלמידה והפרעות הקשב והריכוז), גם הם פנו לאבחונים. ובסה"כ: 46% מכלל ההורים בארץ לילדים בגילאי 6 – 18 ביצעו אבחון לאחד מילדיהם לפחות.

 

האם ישנן עדיין דעות קדומות בנוגע לרמת המשכל של הילדים הללו?

מהסקר עולה כי הדעות הקדומות בתחום זה חלפו מן העולם. 35% מכלל ההורים (לרבות אלו שדיווחו כי יש להם ילדים "רגילים" – ללא קשיים), מאמינים כי רמת המשכל של הילדים עם הפרעות הקשב והריכוז ו/או לקויות הלמידה – גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים". 37% מכלל ההורים סבורים שרמת המשכל זהה לזאת של הילדים ה"רגילים", 19% מההורים לא יודעים להשיב, ורק 9% סוברים שרמת המשכל של הילדים עם הקשיים נמוכה מזאת של הילדים "הרגילים". מקרב ההורים לילדים עם לקויות, 55% מאמינים כי רמת המשכל של הילדים הללו -  גבוהה יותר משל הילדים "הרגילים".

 

מי העלה לראשונה את האפשרות שלילד יש בעיה(הדודה? השכנה? הגננת? המורה?)

ההורים הם הגורם הראשון במעלה לזיהוי הבעיה. למעלה ממחצית מההורים לילדים עם לקויות למידה ו/או הפרעות קשב (55%) העלו לראשונה את האפשרות לבעיה. ב- 12% מהמקרים הייתה זאת הגננת, או גורם אחר בגן, ב- 28% מהמקרים היה זה ביה"ס. 5% מההורים דיווחו מדובר בגורמים אחרים.

 

האם יש להורים יש כלים להתמודד עם הקשיים של הילדים?

ממצא מטריד. 44%מההורים שילדיהם יש בעיה כלשהי מצהירים כי חסרים להם הכלים והידע על מנת לסייע לילדים להתמודד עם הקשיים!

ובאיזה תחומים בעיקר חסרים לך ידע, או כלים? נשאלו אותם הורים, שהודו בבעיה? (ניתנה האפשרות להזכיר יותר מבעיה אחת). 49% מהורים אלו דיווחו כי חסרים להם כלים וידע בתחום הדידקטי, ל- 39% מאותם ההורים חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי שלהם עצמם!,ל- 41% חסרים כלים להתמודד עם התחום הרגשי של הילד, 7% הצהירו כי חסרים כלים להתמודד עם התחום המוטורי.

 

האם מדינת ישראל מסייעת מספיק לילדים עם לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז?

לתשומת לב שרת החינוך, יולי תמיר, 69% מכלל ההורים לילדים בגיל מערכת החינוך בארץ, סבורים כי המדינה מסייעת פחות מידי לילדים עם הקשיים. רק 11% סבורים כי המדינה מסייעת במידה מספקת

 (19% אינם יודעים, ואילו 1% טענו שהמדינה מסייעת יותר מידי לאותם הילדים).

כמו-כן, מסתבר כי להורים לילדים עם הקשיים יש "בטן מלאה" על המדינה. למעלה מ- 80% מהם סבורים כי המדינה מסייעת לילדים שלהם פחות מידי.

 

הנטל הכספי על ההורים לילדים עם קשיים גבוה יותר!

78% מכלל ההורים במדינה מאמינים כי הנטל הכספי בגין לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב הוא גבוה יותר. מקרב ההורים לילדים עם הלקויות – 89% מסכימים לטענה זאת.

והאם ההשקעה בילדים הללו משתלמת?

92% מההורים לילדים עם הלקויות והפרעות הקשב והריכוז מאמינים כי השקעה גדולה יותר בילדים שלהם תאפשר להם "ליישר קו" עם הישגי הילדים האחרים! 80% מההורים ל"ילדים הרגילים", אשר מאמינים שהשקעה גדולה יותר בילדים עם הלקויות תאפשר להם ל"יישר קו" עם הילדים הרגילים.

 

אגודת ניצן משקיעה בהורים

לדברי עפרה אלול: "המעקב אחרי שורת המדדים, שיאמדו את היקפי תופעת לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז – מצוי בתחילת הדרך. גילינו בדו"ח המתפרסם היום מודעות גדולה לנושא, בעיקר בקרב הורים ממעמד סוציואקונומי בינוני ומעלה, שהם נגישים יותר למידע בתחום, נגישים יותר לאנשי המקצוע המאבחנים ובעלי משאבים כלכליים למימון האבחונים ולסבסוד הטיפולי הנלווה. בין היתר, אנחנו מזהים בדו"ח ובמפגשים בשטח מצוקה גדולה בקרב ההורים להתמודד עם הקשיים הרגשיים שהם עצמם חווים, ועם הקשיים הרגשיים של הילדים. מניסיוננו, ההורים הם הגורם המרכזי בתהליך החינוך של הילד. הורה מבין, מעודכן, מחושל ורגיש לצרכי ילדו, יתרום להישגיו ברמה הלימודית, החברתית והרגשית יותר מכל גורם אחר".

 

מלי דנינו, מנכ"לית ניצן, אומרת: לאחרונה האגודה שמה לה למטרה לטפל בראש ובראשונה בהורים. האגודה מפעילה קבוצות תמיכה להוריםבמחירים מסובסדים, פרויקט מבוקש בשיתוף אוניברסיטת ת"א, הקרוי: אוניברסיטה להורים– גם הוא במחיר שווה לכל  נפש, ולאחרונה הופץ החנויות: " הספר ההורה כמאמן"– ספר הדרכה המיועד להורים לילדים עם לקויות הלמידה ו/או הפרעות הקשב והריכוז.

 

בשאלונים, שהפיצה אגודת ניצן בקרב ההורים, שהגיעו לקבוצות התמיכה ולאוניברסיטה להורים, נמצא כי האינטרנט הוא כלי המידע המרכזי עבור ההורים שמאבחנים בעיות אצל הילדים. רובם גם התרוצצו בין אנשי מקצוע שונים על מנת להתייעץ ולאסוף עוד ועוד מידע (ובעיקר: אצל מאבחנים, אנשי חינוך, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, פיזיותרפיסטים, אנשי מקצוע פרא רפואיים ועוד). ההוצאה הכספית בגין הטיפול בכל ילד נעה בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים לאורך השנים.