בעשור האחרון הוכפל שיעור התלמידים המקבלים התאמות בבחינות הבגרות בישראל. שיעור מקבלי ההתאמות עומד על כ-20% מכלל הנבחנים, לעומת 11% בשנת 2000. כך עולה מדו"ח חדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא "פני החברה בישראל". כידוע, במבחני הבגרות קיימות התאמות מסוגים שונים. ההתאמות ברמות 1 ו-2 מעניקות לנבחנים הקלות בתנאי הבחינה, אך לא בתכנים שבה. התאמות אלו מאושרות על ידי ביה"ס. ההתאמות ברמה 3 מורכבות יותר, ומעניקות הקלות בתנאי הבחינה ובתוכן שלה כאחד. התאמות אלו מאושרות בוועדות מחוזיות של משה"ח. בדו"ח מצוין, כי לאחרונה נערך בלמ"ס מחקר על מקבלי ההתאמות בבחינות הבגרות באנגלית ובמתמטיקה. במחקר נמצא פער גדול מאוד בין אחוז התלמידים מהמגזר היהודי שקיבלו התאמות במקצועות אלו לאחוז התלמידים במגזר הערבי; 24% מבין הנבחנים במגזר היהודי קיבלו התאמות באנגלית ובמתמטיקה, לעומת 7.5% מבין הנבחנים במגזר הערבי, שקיבלו התאמות באנגלית, ו-7% - במתמטיקה. במחקר נמצא עוד, כי החלק הארי של ההתאמות שקיבלו תלמידים היה בשתי הרמות הקלות. רק 11% מההתאמות באנגלית ו-9% מההתאמות במתמטיקה היו ברמה 3.
כמו כן נמצא במחקר, כי שיעור מקבלי ההתאמות גבוה במידה משמעותית בקרב תלמידים שהוריהם בעלי הכנסה גבוהה מאשר בקרב תלמידים שהוריהם בעלי הכנסה נמוכה, וביישובים הנמצאים בעשירונים החברתיים-כלכליים הגבוהים מאשר ביישובים הנמצאים בעשירונים החברתיים-כלכליים הנמוכים. יש לציין, כי פערים אלו נמצאו רק בקרב מקבלי ההתאמות ברמות 1 ו-2. לעומת זאת, לא נמצאו כמעט פערים הקשורים למעמד החברתי-כלכלי של התלמידים בין מקבלי ההתאמות ברמה 3. עם זאת בדו"ח הלמ"ס מצוין; "ככל שהרקע החברתי-כלכלי של התלמיד מבוסס יותר כך עולים סיכוייו להיכלל בין מקבלי ההתאמות".
את ה"אינפלציה" באחוז התלמידים מקבלי ההתאמות במגזר היהודי ניתן, אולי, להסביר בכך שחלק מהמאבחנים חשים מחויבות 'לספק את הסחורה' להורים שמשלמים לא מעט עבור האבחון, וממליצים על התאמות גם כשאלו אינן נחוצות. על טענה זו אומרת מנהלת גף לקויי למידה במשה"ח, ד"ר יהודית אלדור; "אנו מאמינים כי הקוד האתי של בעלי המקצוע בכל תחום הוא הבסיס המוסרי לעבודתם. עם זאת, יש באפשרות משה"ח לעקוב אחר ההתנהלות המקצועית של המכונים, כיוון שהוועדות המחוזיות, הבודקות את הזכאות להתאמות, בודקות כל אבחון בקפידה. אכן גילינו בעבר במספר מקרים, לא רב למזלנו, בעיה אתית או מקצועית, וטיפלנו בהם בחומרה".
על פי הנתונים בדו"ח, אחוז מקבלי ההתאמות במגזר היהודי בישראל גבוה במיוחד. בדו"ח הלמ"ס מצוין כי הוא מתייחס להתאמות הניתנות לתלמידים לקויי למידה. האם נתוני הדו"ח מלמדים על כך ששיעור התלמידים לקויי הלמידה בישראל גבוה במיוחד בקנה מידה עולמי? ד"ר אלדור אינה סבורה כך. לדבריה, יש לזכור כי לא כל מקבלי ההתאמות הם תלמידים לקויי למידה. ד"ר אלדור מציינת, כי התאמות במבחנים ניתנות בישראל למגוון רחב של אוכלוסיות נוספות; תלמידים חולים, תלמידים הסובלים מליקויי ראייה, תלמידים בעלי הפרעות פסיכיאטריות או הסובלים מחרדה. כמו כן, בשנים האחרונות ניתנו התאמות באופן גורף לתלמידים תושבי יישובי עוטף עזה, כתוצאה מהמצב הביטחוני. ד"ר אלדור מוסיפה, כי בשנת 2009 עמד שיעור לקויי הלמידה במערכת החינוך בישראל על 9.8%. מדובר באחוז דומה לאחוז לקויי הלמידה במדינות מערביות אחרות, קנדה, למשל.
לגבי הקשר שנמצא במחקר בין הרקע הכלכלי-חברתי לבין אחוז מקבלי ההתאמות בבחינות הבגרות, מציינת ד"ר אלדור "כי מדובר בנושא מורכב". לדבריה, ברור כי הנגישות של אוכלוסייה בעלת אמצעים והשכלה לביצוע אבחונים גבוהה יותר מאשר הנגישות של אוכלוסיה שנאלצת לעשות סדרי עדיפויות כלכליים. עם זאת מדגישה ד"ר אלדור את העובדה שבמחקר הלמ"ס לא נמצא קשר בין הרמה החברתית-כלכלית של התלמידים לסיכוי שלהם לקבל התאמות ברמה 3, שהן התאמות שניתנות לאחר בדיקה קפדנית בוועדות המחוזיות של משה"ח. ד"ר אלדור מייחסת עובדה זאת לפעולות שמבצע בשנים האחרונות משה"ח כמו; מימון אבחונים לתלמידים מעוטי יכולת בכ-700 מלגות אבחון מדי שנה, בדיקה קפדנית של כל בקשה המוגשת להתאמה, שבעקבותיה נדחות כשליש מהבקשות, והכשרת אנשי מקצוע בתוך בתיה"ס ובשירותים הפסיכולוגיים לביצוע תהליכי איתור מוקדמים ואבחונים, המתקיימת בעיקר במגזר הערבי. |
.jpg)
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
