21/10/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

ב-22 תיכונים ברחבי הארץ כבר ממירים בחינות בגרות במקצועות החובה בעבודות חקר

20/05/2012

87 בתי"ס מכל המגזרים משתתפים השנה בתוכנית למידה בדרך חקר. בין בתיה"ס - 22 תיכונים הממירים בעבודת חקר בחינות בגרות, בהיקף שתי יחידות לימוד, במקצועות החובה. המקצועות הם ספרות, היסטוריה, אזרחות ותנ"ך. את התוכנית מוביל המטה לחינוך לחשיבה במזכירות הפדגוגית, בראשות עדה רוזנברג. בשבוע שעבר ערך המטה כנס בנושא "למידה בדרך חקר - מהלכה למעשה". בכנס הוצגו תוכניות למידה בדרך החקר, שפותחו בחטיבות הביניים ובתיכונים המשתתפים בתוכנית. הכנס נערך במכון דוידסון לחינוך מדעי ברחובות.

בתי ספר פורצי דרך

סגנית יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת אגף א' לפיתוח פדגוגי, דליה פניג, אמרה בכנס, כי בתיה"ס שמשתתפים בתוכנית הם "פורצי דרך". לדבריה, בתי"ס אלו משקיעים הרבה מאוד בהוראה ובלמידה. פניג סבורה, כי למידת החקר תעצב בסופו של דבר את מדיניות הלמידה הכללית במערכת החינוך. הסיבות  לכך; ההכרה בקרב מעצבי המדיניות בארץ ובעולם בחשיבות פיתוח החשיבה והלמידה בדרך החקר, והדרישה ההולכת וגוברת ללמידה משמעותית יותר שמגיעה מלמטה - מהציבור ומבתיה"ס. "אני מקווה שהאיים של למידת חקר יהפכו ליבשת גדולה", סיכמה פניג.
בין התיכונים שכבר ממירים בחינת בגרות במקצוע חובה בעבודת חקר; באזרחות - תיכון אילון בחולון, תיכון גליל מערבי במועצה האזורית מעלה יוסף, אולפנת טליה בירושלים ותיכון גליל בנצרת; בהיסטוריה - הישיבה התיכונית אמי"ת נחשון במועצה האזורית מטה יהודה, הישיבה התיכונית תורה ומדע בירושלים, ישיבת בני עקיבא בבית שאן ואולפנת אמי"ת נגה ברמת בית שמש; בספרות - תיכון ברנקו-וייס בבית שמש, תיכון עמוס דה-שליט ברחובות, תיכון דקל וילנאי במעלה אדומים, תיכון מבואות הנגב בקיבוץ שובל, תיכון הראשונים בהרצליה ותיכון רמות חפר בקיבוץ מעברות.
בתיה"ס המשתתפים בתוכנית בנו מודלים שונים לביצוע תהליך למידת החקר בהתאם למאפייניהם ולאוכלוסיית התלמידים.

לא עבודה בסגנון "העתק-הדבק"

התוכנית הממירה את הלמידה לבחינות לבגרות במקצועות החובה בעבודת חקר נמשכת שנתיים. בשנה הראשונה רוכשים התלמידים כלים שייסייעו להם בביצוע עבודת החקר, למשל באמצעות השוואה בין מקור ראשוני למקור משני במקצוע הלימוד וניתוח ביקורתי של מאמרים. כמו כן מכינים התלמידים בשנה הראשונה שתי עבודות חקר, בהיקף מצומצם. בסוף השנה נבחנים התלמידים במבחן פנימי מסכם. כל אלו מהווים 50% מהציון בתעודת הבגרות. בשנה השנייה מבצעים התלמידים את עבודת החקר עצמה, המהווה 50% מהציון, בצוותים של עד שלושה תלמידים.
לדברי המדריכה הארצית להיסטוריה בחינוך הממלכתי-דתי, שרה שאנני, בדרך לימוד זו מובטח שהתלמידים אכן יבצעו עבודת חקר אמיתית, ולא עבודה בסגנון של "העתק-הדבק". לדבריה, הלימודים בתוכנית הם מאתגרים למורים ולתלמידים כאחד. לדברי שאנני, למרות העבודה הרבה והמאתגרת הנדרשת מהם, המורים להיסטוריה אומרים שהוראת למידה בדרך החקר היא עבורם הגשמה של חלום. השנה ממירים 12 בתי"ס את בחינת הבגרות בהיסטוריה בעבודת חקר. בשנת הלימודים הבאה כבר תינתן לכל התיכונים בחינוך הממלכתי-דתי האפשרות לעשות זאת.
כל תיכון בוחר נושא מרכז כללי בתחום הדעת, שממנו בוחרים התלמידים בעצמם את הנושאים הספציפיים לעבודות החקר שלהם. צוות המורים בתחום הדעת בכל בי"ס מחבר את התכנים המתאימים לאוכלוסיית התלמידים. מדברי התלמידים שהשתתפו בכנס, או נשאו דברים בסרטונים שהוקרנו בו, עולה כי עבודת החקר העניקה לתחומי הדעת משמעות מיוחדת עבורם. התלמידים ציינו, כי בניגוד לדרך הלימוד הרגילה במקצועות אלו, המבוססת בעיקר על שינון, הם לא ישכחו את הידע שלמדו במהלך הכנת עבודת החקר, והכלים והתובנות שרכשו בביצועה ישמשו אותם שנים רבות.

תובנות לחיים

כך, למשל, הציגו בכנס שני תלמידים מכיתה י"ב בישיבה התיכונית אמי"ת נחשון, יונתן אריכא ואיתמר שטרום, עבודת חקר שהכינו במקום בחינת הבגרות היסטוריה. העבודה עסקה בדמותו השנויה במחלוקת של ראש היודנראט (מועצת היהודים) בגטו לוד'ג בפולין, חיים מרדכי רומקובסקי, שנספה בשואה. התלמידים ביקשו לבדוק האם רומקובסקי שיתף פעולה עם השלטון הנאצי לתועלתו האישית או שפעולתיו נועדו להציל כמה שיותר יהודים. התלמידים בדקו עדויות של ניצולים ומחקרים שונים שנערכו על רומקובסקי במהלך השנים. התלמידים סיפרו, כי גילו בעבודת החקר שלהם מספר ממצאים מעניינים, למשל שההיסטוריונים והחוקרים השונים מעניקים לסיטואציות שהתרחשו במציאות פרשנויות שונות לחלוטין - לעתים שליליות ולעתים חיוביות. עוד גילו התלמידים, כי מימד הזמן משחק תפקיד חשוב במחקרים שביצעו - ככל שהמחקרים נערכו תקופה ארוכה יותר לאחר השואה, כך המסקנות שלהם על רומקובסקי היו מרוככות וחיוביות יותר. לדברי התלמידים; "הבנו שאין תשובה חד משמעית לשאלת החקר שלנו". התלמידים סיפרו, כי מהעבודה לקחו תובנה מרכזית להמשך החיים; רק לעתים נדירות ניתן לשפוט מצבים בצורה חד משמעית של "שחור" ו"לבן", וצריך לחקור כיוונים שונים ולבדוק מהי התמונה השלמה לפני שמגיבים. תובנה נוספת הייתה, שהעבודה על עבודת החקר בזוג יצרה הפריה הדדית והביאה לתוצאה ברמה גבוהה יותר מאשר הייתה מתקבלת בעבודה כיחידים. "לדעתנו זו הדרך האמיתית ללמוד היסטוריה. בדרך זו לא שוכחים מייד אחרי הבחינה את כל החומר", סיכמו התלמידים.

מחסור בזמן לשיעורי העמקה

באוגדן שחולק בכנס, מסכמים עשרות חטיבות ביניים ותיכונים את ביצוע התוכנית ללמידת החקר אצלם. הסיכומים מדגישים את הערך המוסף של עבודת החקר עבור התלמידים והמורים כאחד, אך גם מעלים מספר קשיים. הקושי המרכזי שהוזכר הוא המחסור בזמן לשיעורי העמקה, בעיקר בכיתה י"ב, שבה נדרשים המורים ללוות את צוותי התלמידים בביצוע עבודות החקר. לדברי עדה רוזנבג, המטה לחינוך לחשיבה פועל בימים אלו כדי שלמורים המשתתפים בתוכנית יינתן תגמול מיוחד על הלווי, ההנחיה והערכה של תהליך החקר והתוצר שלו.


הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
תמי זיטלני
באנר אחווה חדש שמאל
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך