17/12/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

סקירה חדשה; האתגר העיקרי של המורה בתוכנית הלימודים בהיסטוריה הוא "להספיק את החומר"

19/06/2012

האתגר העיקרי של המורים להיסטוריה, לפי תוכנית הלימודים הנוכחית בחטיבה העליונה, הוא "להספיק את החומר". כך נטען בסקירה חדשה העוסקת, בין היתר, בתוכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. את הסקירה חיבר ד"ר יהושע מטיאש, מביה"ס לחינוך באוניברסיטה העברית. הסקירה נכתבה עבור "היוזמה למחקר יישומי בחינוך", של האקדמיה הישראלית למדעים, הבוחנת בימים אלו הצעות לארגון לימודים מחודש של תחומי מדעי הרוח במערכת החינוך. כותרת הסקירה היא "שילוב תכנים ומיומנויות בהוראה ובלמידה של היסטוריה ופילוסופיה על פי תוכנית הלימודים בחינוך הממלכתי בישראל".
על פי הסקירה, קיים פער גדול בין התפיסה הרעיונית, המוצגת ב"אני מאמין" של תוכניות הלימודים בהיסטוריה, לבין הסילבוס של התוכניות. "האני מאמין", המוצג בתחילת תוכניות הלימודים, רואה את מקצוע ההיסטוריה כתחום חקר, התורם לקידום היכולות הקוגניטיביות של הלומד והתפתחותו המוסרית והאזרחית. לפי האני מאמין, הלמידה אמורה לכלול מרכיבים מגוונים וביניהם; לימוד של שיטת החקר ההיסטורית, הכרת תפקיד העדויות והשקפת ההיסטוריון בבניית תמונת העבר, זיהוי השפעת ההווה ביצירת סיפור העבר, לימוד מושגים היסטוריים, הסבר של קשר בין אירועים, עיבוד של מידע ממקורות היסטוריים, השוואות, שימוש במושגים ובהכללות שהתגבשו בעבר כדי להסביר תופעה בהווה, הבחנה בין עיקר לטפל ובין ראיות למסקנות, ניתוח טקסט כתוב בהקשרו ההיסטורי
ובחינתו באופן ביקורתי, ניסוח שאלות לבדיקת מהימנות של מקור ידע, שימוש בסביבות למידה ממוחשבות וניתוח מפות ודיאגרמות.
לעומת זאת נטען בסקירה, כי תוכנית הלימודים עצמה מציגה את ההיסטוריה בתור גוף של ידיעות עובדתיות, בלי הממדים האינטלקטואליים והמתודולוגיים המודגשים בתפיסה הרעיונית.
על פי הסקירה, קיים פער דומה לגבי תפיסת דרכי הלימוד של לימודי ההיסטוריה; התפיסה הרעיונית מדגישה את הצורך במגוון שיטות בלימוד המקצוע, כמו משחקי הדמיה, למידת חקר, לימוד באמצעות מקורות היסטוריים, שילוב קולנוע בהוראת היסטוריה ולמידה בסביבה מתוקשבת. לעומת זאת, תוכנית הלימודים מציגה את הידע ההיסטורי כמכלול היגדים עובדתיים שללומד אין כל תפקיד פעיל בהתמודדות עמם.
במסמך מצוין עוד, כי תוכנית הלימודים בהיסטוריה בחטיבה העליונה מוצגת כהעמקה של הנושאים שנלמדו כבר בחטיבת הביניים. ההעמקה מוצגת בתור טיפוח חשיבה היסטורית, הכרת מבנה הדעת של המקצוע ותשומת לב לנושאים כלליים ולבעיות יסוד של תרבותנו ושל תרבויות העבר.
בסקירה נבדק, האם אכן קיימת העמקה כזו בתוכנית הלימודים לחטיבה העליונה, בפרקים העוסקים בנושא הלאומיות. בסקירה נמצא, כי בתוכנית לחטיבה העליונה אכן מוקדש מקום נרחב לעיסוק בשורשים התרבותיים והאינטלקטואליים של הלאומיות וההתפתחותה במהלך תקופה ארוכה. מסיבה זו התוכנית לחטיבה העליונה אכן נאמנה יותר להיסטוריה כתחום חקר, הבוחן תופעות על פני תקופה ארוכה, מהתוכנית לחטיבת הביניים.
עם זאת נטען בסקירה, כי התכנים בתוכנית לחטיבה העליונה בנושא הלאומיות מוצגים כנתונים סגורים, ואין מקום להערכות, פרשנויות, או סימני שאלה לגבי הלאומיות בהיסטוריה, סיבותיה, מגמותיה ותוצאותיה. כמו כן, התוכנית אינה מתמודדת בצורה שיטתית עם הכלים הדרושים לחשיבה היסטורית וחשיבה מסדר גבוה.

הדפסשלח לחבר הוסף תגובה
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך