השינויים שחלו בחברה ובמערכת החינוך בעשור האחרון מחדדים את הצורך במורים ובגננות אוטונומיים, משכילים, רחבי אופקים ובעלי אחריות אישית וחברתית. עבודתם של המורה והגננת מורכבת למדי ומסתמכת על שילוב של סוגי ידע, יכולות ומיומנויות שונים. חוקרי חינוך רבים עוסקים בשאלה, מהו הידע הדרוש למורה טוב או גננת טובה. ההנחה המשותפת לחוקרים היא, שהדרך הטובה ביותר לרכוש את הידע הפדגוגי-הדידקטי הנדרש למורה היא ההתנסות האינטנסיבית של המורה והגננת בליווי תהליכים רפלקטיביים להתנסות זאת.
המכללה האקדמית אחוה, אשר מכשירה מורים במסגרת בית הספר לחינוך, פיתחה תכנית חדשה וייחודית שמטרתה לשדרג את הכשרת המורים על ידי התנסות אינטנסיבית, במהלכה יחשפו הסטודנטים לכל מרכיבי עבודתו של המורה (או הגננת) בנוסף להוראה בכיתה. אחת המטרות המוצהרות של התכנית היא, למנוע נשירה של בוגרי המכללה, לכשיהיו מורים חדשים, ממערכת החינוך. כמו כן מטרתה לחזק את השילוב בין תאוריה, מחקר ומעשה בהכשרת המורים והגננות, תוך חיבור בין החוקרים, המורים והסטודנטים להוראה. התכנית 'אקדמיה-כיתה', כשמה כן היא, מקדמת הפרייה הדדית של הסגל של שני המוסדות- המוסד המכשיר להוראה והמוסד החינוכי, ומקדמת שותפות רחבה ומערכתית בין הגורמים השונים בשדה החינוכי – מהרמה המחוזית, דרך המפקחים האזוריים וכלה במנהלי בתי-הספר, במורים ובמנהלות הגנים - לבין הגורמים המכשירים במכללה האקדמית אחוה.
תכנית 'אקדמיה- כיתה' בחנה את צורכי המערכת החינוכית בכל תחום ובכל מסלול, ובחרה פרדיגמות שנראות כחשובות ומתאימות ביותר להטמעה: המסלול לגיל הרך בחר בגישת טיפוח של יכולות רגשיות וחברתיות כדרך ללמידה משמעותית בגן הילדים; החוג למתמטיקה בחר בפרדיגמת הכשרה להוראת המתמטיקה בהתבסס על ממצאי מדעי המוח והבינה והחוג ללשון העברית בחר בגישה הדוגלת בלמידה מתוך עניין בהוראת לשון. התכנית תלווה במחקר הערכה, בסיועה של יחידת הערכה ורשות המחקר של המכללה.