כיתות קטנות - תועלת מול עלות

כיצד יכולים קובעי המדיניות להחליט מהו גודל הכיתה הרצוי? כמה תלמידים רצוי שיהיו בכיתה כך שיתקיימו יחסי עלות תועלת אופטימליים בין הכיתות קטנות לעלותן הגבוהה? מאמר של ארגון AERA האמריקני (American Educational Research Association) סקר את המחקרים שנעשו על הישגי תלמידים בכיתות קטנות בארצות הברית והסיק מהם מספר מסקנות: השיפור בהישגים הגדול ביותר היה בכיתות שבהן 13-17 תלמידים לכל היותר; כדי להביא לשיפור ממשי בהישגי התלמידים יש להתחיל בלימודים בכיתות קטנות כמה שיותר מוקדם - בגן או בכיתה א'; הישגיהם של תלמידים שלמדו בכיתות קטנות ב-3-4 השנים הראשונות של ביה"ס, ואחר כך הועברו לכיתות רגילות, נשארו גבוהים משמעותית משל חבריהם, גם כשהגיעו לכיתה ח'.

תשובה ניתנה גם לשאלה האם עדיף להפעיל שתי מורות בכיתה אחת במקום לפצל את הכיתה לשתיים. מחקרים מצאו, כי ניסיון מסוג זה לצמצם עלויות לא הביא לשיפור משמעותי בהישגי התלמידים. גם קיצוץ קטן במספר התלמידים בכיתה, למשל מ-28 ל-25 תלמידים, לא הביא לשיפור בהישגים.

כותבי המאמר מייעצים לקובעי המדיניות להתחיל בכיתות קטנות כבר בגן או בכיתה א'. על מספר התלמידים להיות 17 לכל היותר. אם המשאבים מצומצמים, יש לפתוח כיתות קטנות לפחות עבור תלמידים בסיכון. כדי שהלימוד בכיתות קטנות יהיה יעיל, עליו להתבצע בצורה עקבית - במשך כל יום הלימודים ובכל ימות השבוע. כדי שהשיפור בהישגים יהיה משמעותי לטווח ארוך - על התלמידים ללמוד בכיתות קטנות לפחות שנתיים ברציפות.