23/8/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

פיזה 2012

4/12/2013

תוצאות מהמחקר הבין-לאומי - פיזה 2012

 מגמות לאורך שנים - בסיכום עשור של השתתפות במחקר פיזה, הישגי ישראל משתפרים לאורך השנים. מגמה זו באה לידי ביטוי בכל תחומי האוריינות: מתמטיקה, קריאה ומדעים, ומציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר.

 ההישגים בהשוואה ל-OECD - בכל תחומי האוריינות, הן במבחנים המודפסים והן במבחנים הממוחשבים, הציון הממוצע של ישראל נמוך מהציון הממוצע של מדינות ה-OECD.

 הישגי ישראל באוריינות קריאה טובים יחסית וקרובים לממוצע ה-OECD, ואילו בתחומים האחרים הפער גדול יותר.

 

שונות ופערים בהישגים - בכל תחומי האוריינות פיזור הציונים בישראל הוא מן הגדולים בעולם. נרשמו פערים ניכרים בהישגיהם של תלמידים דוברי ערבית בהשוואה לתלמידים דוברי עברית; וכן פערים בהישגיהם של תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-כלכלי: ככל שהרקע החברתי-כלכלי גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.

הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) מתכבדת להציג ממצאים ראשוניים מהמחקר הבין-לאומי פיזה 2012. פיזה הוא המחקר המקיף, החשוב והחדשני ביותר הנערך כיום בתחום החינוך. מחקר זה נערך על ידי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (ה-OECD), במחזוריות של אחת ל-3 שנים.

 

מטרת המחקר היא לבדוק באיזו מידה תלמידים בני 15 "מוכנים לחיים הבוגרים" - רכשו כלי חשיבה כלליים והבנה באופן המאפשר התמודדות טובה ויעילה עם סביבתם. המחקר בישראל נערך בחודש מרץ 2012 בקרב מדגם מייצג של 5,055 תלמידים הלומדים ב-172 בתי ספר, רובם בכיתה י'.

 

המחקר בודק את רמת האוריינות בשלושה תחומים - מתמטיקה, קריאה ומדעים (להלן, "המבחנים המודפסים", שבהם השתתפו 64 מדינות[1]). במחקר פיזה 2012 הושם דגש על אוריינות מתמטיקה. בנוסף, ישראל נבחנה לראשונה באוריינות מתמטיקה במחשב וכן באוריינות קריאה דיגיטלית (להלן, "המבחנים הממוחשבים", שבהם השתתפו 31 מדינות רובן מדינות OECD1). שני תחומים נוספים שנבחנו - פתרון בעיות ואוריינות כלכלית, ידווחו על ידי הארגון הבין-לאומי במועד מאוחר יותר.

 

הדוח המלא וחומרים נוספים נמצאים באתר האינטרנט של ראמ"ה בקישור:

http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Rama/MivchanimBenLeumiyim/PISA+2012.htm

א.    מגמות בהישגי ישראל לאורך שנים

 

·       הישגי ישראל משתפרים לאורך השנים בכל שלושת תחומי האוריינות: מתמטיקה, קריאה ומדעים. מגמת שיפור זו  מציבה את ישראל בין המדינות בעלות השיפור הגדול ביותר.

 

·       ככלל, השיפור לאורך השנים נרשם הן בקרב דוברי העברית והן בקרב דוברי הערבית.

 

·       השיפור בא לידי ביטוי גם בצמצום בשיעור התלמידים המצויים ברמות הבקיאות הנמוכות ובעלייה בשיעור התלמידים ברמות הבקיאות הגבוהות (בעיקר בקריאה).

 

·        מיקומה של ישראל במדרג המדינות המשתתפות השתפר בתחום הקריאה, אך נותר פחות או יותר זהה בתחומים מדעים ובמתמטיקה.

 

ביתר פירוט:

בכל שלושת תחומי האוריינות הנבדקים במחקר פיזה, מתמטיקה, קריאה ומדעים, חלה עלייה מצטברת בהישגי ישראל לאורך השנים, עלייה שנרשמה גם במחזור פיזה הנוכחי. בין השנים 2012-2006 עלו ההישגים במתמטיקה ב-24 נקודות (מ-442 ל-466) ובמדעים ב-16 נקודות (מ-454 ל-470). בין השנים 2012-2002 עלו ההישגים בקריאה ב-34 נקודות (מ-452 ל-486).

 הישגי ישראל לאורך השנים[2]

מגמת העלייה קיימת בשני מגזרי השפה בכל התחומים הנבדקים (להוציא במדעים בקרב דוברי הערבית). בקרב דוברי העברית, בין השנים 2012-2006 עלו ההישגים במתמטיקה ב-29 נקודות (מ-460 ל-489), ובמדעים ב-25 נקודות (מ-467 ל-492). בין השנים 2012-2002 עלו ההישגים בקריאה ב-45 נקודות (מ-465 ל-510).

בקרב דוברי הערבית, בין השנים 2012-2006 עלו ההישגים במתמטיקה ב-16 נקודות (מ-372 ל-388), ובמדעים ירדו ההישגים ב-9 נקודות (מ-403 ל-494). בין השנים 2012-2002 עלו ההישגים בקריאה ב-23 נקודות (מ-401 ל-478).

בפרסום הבינלאומי של ממצאי פיזה, ישראל מצוינת לטובה כמדינה שחל בה שיפור שנתי מתמיד בכל שלושת תחומי האוריינות[3].

מגמת שיפור זו ממקמת את ישראל בין המדינות שבהן חל השיפור הגדול ביותר. במתמטיקה אומדן השינוי הממוצע לשנה בישראל עומד על 4.2 נקודות והוא מציב את ישראל במקום השמיני מבחינת גודל השיפור בתחום זה. השינוי הממוצע לשנה בקריאה הוא 3.7 נקודות, ובמדעים השינוי הממוצע לשנה הוא 2.8 נקודות.

 אומדן השינוי הממוצע לשנה במתמטיקה לאורך מחזורי מחקר פיזה בין השנים 2003 ל-2012[4]    

 

ההישגים במבחנים מדווחים גם לפי רמות בקיאות שהוגדרו על ידי עורכי מחקר פיזה. תלמידים שענו בהצלחה על שאלות בעלות דרגת קושי גבוהה מסווגים כ"מצטיינים" (רמות בקיאות 5-6), ואילו תלמידים שהצליחו לענות רק על שאלות בעלות רמת קושי נמוכה מסווגים כ"מתקשים" (מתחת לרמת בקיאות 2). מגמת השיפור בהישגים מתבטאת יותר בצמצום שיעורי התלמידים המתקשים, אך גם בגידול בשיעורי התלמידים המצטיינים (בעיקר באוריינות קריאה).

בין השנים 2012-2006 ירד שיעור התלמידים המתקשים - במתמטיקה מ-42% ל-34% ובמדעים מ-36% ל-29%. בין השנים 2012-2002 ירד שיעור המתקשים בקריאה מ-33% ל-24%.

במקביל, בין השנים 2012-2006 עלה שיעור המצטיינים - במתמטיקה מ-6% ל-9% ובמדעים עלייה קלה מאד מ-5% ל-6%. בין השנים 2012-2002 עלה שיעור המצטיינים בקריאה מ-4% ל-10%.

למרות מגמות השיפור בהישגים, מיקומה של ישראל במדרג המדינות המשתתפות לאורך מחזורי המחקר השתפר בתחום הקריאה, אך לא בתחומים מתמטיקה ומדעים.

ב.    הישגי ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD ולפי מגזר שפה

·       בכל תחומי האוריינות, הן במבחנים המודפסים והן במבחנים הממוחשבים, הציון הממוצע של ישראל נמוך מהציון הממוצע של מדינות ה-OECD.

·       הישגי ישראל באוריינות קריאה טובים יחסית. בתחום זה הפער בין הציון הממוצע בישראל לבין הציון הממוצע של מדינות ה-OECD  קטן (10 נקודות), ואילו בתחומים האחרים הפער גדול יותר (כ-30 נקודות ויותר).

·       קיים פער גדול מאד בכל תחומי האוריינות בין תלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי עברית לבין תלמידים הלומדים בבתי ספר דוברי ערבית. פערים אלו הם בסדר גודל של כ-100 נקודות. יוצא דופן בגודלו הוא הפער בקריאה דיגיטלית העומד על 155 נקודות.

·       בכל תחומי האוריינות (למעט מתמטיקה ממוחשב), ההישגים של דוברי עברית דומים לממוצע מדינות ה-OECD, ובקריאה הם אף טובים יותר.

ביתר פירוט:

המבחנים המודפסים

בקריאה, הציון הממוצע בכלל ישראל הוא 486 נקודות לעומת 496 נקודות בממוצע ה-OECD; במתמטיקה, הציון הממוצע בישראל הוא 466 נקודות לעומת 494 נקודות בממוצע ה-OECD; ובמדעים, הציון הממוצע בישראל הוא 470 נקודות לעומת 501 נקודות בממוצע ה-OECD.

דוברי העברית משיגים ציונים גבוהים בכ-100 נקודות מציוני דוברי הערבית, וזאת בכל אחד מתחומי האוריינות. ממוצע הציונים של דוברי העברית במתמטיקה ובמדעים דומה לממוצע של מדינות ה-OECD , ובקריאה אף גבוה יותר - ממוצע דוברי העברית הוא 510 נקודות לעומת 496 נקודות בממוצע ה-OECD.

הישגים במתמטיקה לפי מגזר שפה

  בכלל ישראל, שיעורי ה"מצטיינים" דומים לאלו שבממוצע מדינות ה-OECD: בקריאה 10% בישראל לעומת 8% בממוצע ה-OECD; במתמטיקה 9% בישראל לעומת 12% בממוצע ה-OECD; ובמדעים 6% בישראל לעומת 8% בממוצע ה-OECD.

 

לעומת זאת, שיעורי ה"מתקשים" גדולים יותר בכלל ישראל מאלו שבממוצע מדינות ה-OECD: בקריאה 24% בישראל לעומת 17% בממוצע ה-OECD; במתמטיקה 34% בישראל לעומת 23% בממוצע ה-OECD; ובמדעים 29% בישראל לעומת 18% בממוצע ה-OECD.

בהשוואה בין דוברי עברית לדוברי ערבית נמצא כי בכל תחומי האוריינות, שיעור התלמידים ה"מתקשים" בקרב דוברי הערבית  גבוה משיעורם בקרב דוברי העברית, ואילו שיעור התלמידים ה"מצטיינים" נמוך יותר.

 המבחנים הממוחשבים

במבחן הממוחשב במתמטיקה הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD הוא 50 נקודות, הציון הממוצע של ישראל הוא 447 והציון הממוצע במדינות ה-OECD  הוא 497 נקודות. פער זה גדול מהפערים המקבילים במבחנים האחרים (50 נקודות לעומת כ-30 נקודות, בהתאמה).

שיעור התלמידים ה"מצטיינים" בישראל במבחן הממוחשב במתמטיקה קטן במידה ניכרת מזה שב-OECD (6% בכלל ישראל לעומת 12% בממוצע ה-OECD), ושיעור התלמידים ה"מתקשים" בישראל גדול במידה ניכרת מזה שב-OECD (39% בכלל ישראל לעומת 20% בממוצע ה-OECD).

בהשוואה בין דוברי עברית לדוברי ערבית, ישנו פער של 92 נקודות לטובת דוברי העברית. הפער בא לידי ביטוי גם בשיעור גדול מאד של תלמידים "מתקשים" - בקרב דוברי הערבית (67%) בהשוואה לדוברי העברית (31%). בקרב דוברי העברית, 8% מהתלמידים הם "מצטיינים", לעומת 0% בקרב דוברי הערבית (תלמידים בודדים בלבד).

רמות הבקיאות במתמטיקה ממוחשב לפי מגזר שפה

 במבחן בקריאה דיגיטלית הפער בין ישראל לממוצע ה-OECD עומד על 36 נקודות, הציון הממוצע של ישראל הוא 461 והציון הממוצע במדינות ה-OECD  הוא 497. שיעור התלמידים ה"מצטיינים" דומה לזה שב-OECD (6% בכלל ישראל לעומת 8% בממוצע ה-OECD), אך לעומת זאת, שיעור התלמידים ה"מתקשים" גדול בהרבה מזה שב-OECD (31% בכלל ישראל לעומת  18% בממוצע ה-OECD).

בהשוואה בין דוברי העברית לדוברי הערבית, מתגלה פער עצום וחריג של 155 נקודות לטובת דוברי העברית (פי 1.5 מהפערים בתחומים האחרים). הציון הממוצע של דוברי העברית בקריאה דיגיטלית הוא 495 נקודות וכמעט זהה לממוצע ה- OECD (497 נקודות), ואילו הציון הממוצע של דוברי הערבית נמוך מאד ועומד על 340 נקודות בלבד.

הפער בין דוברי העברית לבין דוברי הערבית בא לידי ביטוי גם בהתפלגות רמות הבקיאות של התלמידים. בקרב דוברי הערבית, 77% מהתלמידים מוגדרים כ"מתקשים" לעומת 18% בקרב דוברי העברית. כמו כן, 8% מהתלמידים דוברי העברית "מצטיינים" לעומת כ-0% מהתלמידים דוברי הערבית (תלמידים בודדים בלבד).

·       בכל תחומי האוריינות, פיזור הציונים של התלמידים בישראל הוא מהגדולים מקרב המדינות המשתתפות. שונות דומה נמצאה גם בכל מחזורי מחקר פיזה הקודמים.

·       בכל תחומי האוריינות, ישנם פערים ניכרים בהישגים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי (חת"כ), ככל שהרקע של התלמידים גבוה יותר, כך ההישגים גבוהים יותר.

·       הפער בין תלמידים בעלי רקע חת"כ גבוה לבין תלמידים בעלי רקע חת"כ נמוך הוא כ-100 נקודות בקרב דוברי עברית וכ-50 נקודות בקרב דוברי הערבית.

ביתר פירוט:

שונות ההישגים בישראל היא מהגדולות מבין המדינות המשתתפות. בכל התחומים שנבדקו במחקר 2012, ישראל מדורגת באחד משלושת המקומות הראשונים במדד פיזור הציונים[5]. משמעות ממצא זה, אשר חוזר על עצמו בכל מחזורי מחקר פיזה, הוא שמערכת החינוך בישראל מתאפיינת בהטרוגניות גדולה - לצד  שיעור גבוה של תלמידים בעלי הישגים גבוהים מאד, ישנו שיעור גבוה של תלמידים בעלי הישגים נמוכים מאד.

פיזור ההישגים במתמטיקה בקרב כלל המדינות המשתתפות

בכל תחומי האוריינות שנבדקו ישנם פערים ניכרים בין תלמידים מרמות שונות של רקע חברתי-תרבותי-כלכלי (חת"כ)[6] - ככל שרקע החת"כ של התלמידים גבוה יותר כך הישגיהם גבוהים יותר.

למשל, במבחן באוריינות מתמטיקה, בקרב דוברי העברית הציון הממוצע של תלמידים מרקע חת"כ גבוה הוא 536 נקודות ושל תלמידים מרקע חת"כ נמוך 440 נקודות (פער של 96 נקודות). בקרב דוברי הערבית, הציון הממוצע של תלמידים מרקע חת"כ גבוה הוא 430 נקודות ושל תלמידים מרקע חת"כ נמוך 373 נקודות (פער של 57 נקודות). פערים דומים בממוצע הציונים בין תלמידים מרקע גבוה לבין תלמידים מרקע נמוך נמצאו בכל התחומים שנבדקו במחקר.

הערות;

[1] מספר זה אינו כולל את העיר שנחאי אשר גם השתתפה במחקר.

[2] בהתאם להנחיות של פיזה בעניין השוואות לאורך שנים, ההישגים בקריאה מוצגים משנת 2002 ובמתמטיקה ומדעים משנת 2006. נקודת הבסיס של מדידת שינויים לאורך שנים היא השנה שבה התחום המסוים הוא תחום עיקרי: קריאה - שנת 2000 (ישראל השתתפה ב-2002), מתמטיקה - שנת 2003 (ישראל לא השתתפה בשל הסמיכות ל-2002) ומדעים - שנת 2006.

[3] בדוח פיזה הבינלאומי של ה-OECD פרק 1, בכרך IV ,עמ' 48:  Box IV.1.4 - Improving in PISA: Israel  

[4] חישוב אומדן זה לוקח בחשבון את העובדה שישראל לא השתתפה במחקר פיזה 2003.

[5] מדד פיזור הציונים הוא הטווח שבין המאון ה-5 לבין המאון ה-95.  כלומר, הטווח שבין הציון שמגדיר את 5% מהתלמידים הטובים ביותר לבין הציון שמגדיר את 5% התלמידים המתקשים ביותר.

 [6] המדד לרקע חברתי-כלכלי-תרבותי (חת"כ) הוא מדד שפותח על ידי פיזה ומכונה אנגלית ESCS. מדד זה מחושב על סמך דיווח עצמי בשאלונים לתלמידים. המידע שנאסף כולל, בין היתר, התייחסות לפרטים האלה: עיסוקם של האב והאם, רמת ההשכלה של האב והאם, נגישות של משאבים חינוכיים, תרבותיים וכלכליים בבית ואמצעים נוספים המעידים על המצב כלכלי.

הדפסשלח לחבר
תמי זיטלני
אחוה מעודכן
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך