על שוברי שביתה ומנהיגות חינוכית

כולנו יודעים שמערכת החינוך העל-יסודית שובתת כבר קרוב לארבעים יום. כולנו יודעים שמאות אלפי נערות ונערים בטלים מלימודים וממעש. כותרות העיתונים והתקשורת האלקטרונית מדווחים על העובדות הללו השכם והערב. אבל – האומנם אלה כל העובדות? מדי יום אני מקבל פניות מהורים ששואלים מדוע בבתי ספר אחרים יש לימודים? מדוע אינני פותח את שערי בית הספר כפי שעושה מנהל א' ומנהלת ב'? מדוע אינני משתמש במורים החברים בהסתדרות המורים, ולפיכך אינם שובתים, כדי לקיים מערכת לימוד חלופית, כפי שנעשה בבית ספר ג' ובבית ספר ד'? שמות המנהלים ובתי הספר הללו שמורים עמי. לא אמנה אותם כאן מפני שאינני רוצה להלבין פני חברי ברבים. הם אינם הרוב, אבל הם רבים. רבים מדי. מנהלות ומנהלים אלה בוחרים להיכנע ללחצים מצד הורים, מפקחים, רשויות מקומיות ועוד, מוותרים על זקיפות עמוד השדרה שלהם, שהוא תנאי למנהיגות, ומעדיפים לספק "שקט תעשייתי" לקהילותיהם. בניגוד להנחיות ארגון המורים והסתדרות המורים, הם מקיימים מערכות לימוד חלופיות. את מטרתם הם מנסים להשיג באמצעות לחצים בלתי הוגנים ובלתי מקצועיים על אנשי צוות שאינם חברים בארגון המורים השובת, אשר "מתבקשים" למלא את מקומם של עמיתיהם השובתים. הם מעמידים את המורים הללו בפני דילמות מוסריות, אחוות חדר המורים נפגעת, התלמידים מזלזלים במורה מקצועי של כיתה ח' שנכנס ללמד בכיתה י"ב, וחלקם בוחרים ממילא לא להגיע כלל לבית הספר.
"שבירת שביתה" הוא מעשה בזוי בחברה פתוחה ודמוקרטית, שבה נשמרת זכות השביתה. חינוך לפגיעה בשובתים, גרימת סכסוך בין עמיתים לעבודה, הגברת הזלזול במעמד המורה וביחסים בין מורים לתלמידיהם, כמו גם פגיעה בערך שוויון ההזדמנויות על-ידי יצירת פער בין תלמידים שמקבלים מענה לימודי (אמנם חלקי ופגום) לבין אלה שאינם מקבלים אותו – כל אלה הם נזקים ארוכי טווח שגורמת התנהלותם הפחדנית של המנהלים הללו. מנהלים אלה אינם אנשי חינוך אמיתיים אלא ביורוקרטים אומרי הן. מתוך כאב אני מבקש לומר להם: אינכם יכולים לשאת במשימה החשובה של עמידה מקצועית ואיתנה; אינכם יכולים להוות מנהיגות אמיתית, בראש ובראשונה לצוותי ההוראה והחינוך ובוודאי לא לתלמידיכם, שבפניהם אתם מציגים בימים אלה את הקומבינה הישראלית במֵרַעָהּ. בלב כבד אני מבקש לשאול האם מנהלים ומנהלות אלה יכולים עדיין למלא את תפקידם החינוכי והניהולי, ואני קורא לקהילותיהם לשאול את עצמן את אותה השאלה.