20/4/2014

על ההבדלים שבין עוז לתמורה לאופק חדש

20/10/2008

 

 

 

משרד החינוך

מחוז מרכז

סמל ביה"ס: 440198

 

                                                                                                                          כט בכסלו תשס"ח

                                                                                                                                25.11.2007

                                                                                                                                    2011R

 

לכבוד

 

__________________________

ועוד 80 מכותבים נוספים.

 

מאת: רפי מיארה – מנהל התיכון האזורי בגדרה.

 

 

האם לחזור לרפורמה "עוז לתמורה"

בחודשיים האחרונים פנו אלי שוב ושוב, מנהלים, פעילים במועצת ארגון המורים, בכירים במשרד החינוך ובשלטון המקומי וגם מספר חכי"ם. כולם ביקשו ממני "חומר" או הסברים בע"פ על אותו ניסוי שנערך במשך שלוש שנים ( 2003 – 2000 ) ונשא את השם "עוז לתמורה".

חשבתי שזה יהיה מעשה נכון להעלות על הכתב בשפתי אני את "גירסת מיארה" לאותו ניסוי. במסמך זה אני מתבסס על נסיוני האישי, על מחקר ההערכה של מכון סאלד, על הסכמי "עוז לתמורה" בין משרד החינוך, האוצר וארגון המורים, ובמיוחד על עבודתי המשותפת עם רוחמה קציר מנהלת הניסוי, עם רן ארז ועם עוד מנהלים שהיו שותפים. דגש מיוחד אני נותן לדרך ולתוצאות שהיו בתיכון האזורי בגדרה אותו אני ממשיך לנהל. ניצלתי את העובדה שהארכיון המרכזי נמצא אצלי בבית הספר.

אני מאוכזב מהעובדה שארגון המורים והעומד בראשו לא שם את "עוז לתמורה" על השולחן בעדיפות עליונה וראשונה במעלה. "עוז לתמורה" עם קצת פשרות ותיקונים יכלה להיות סינטזה של כל הרפורמות שנכתבו.

דו"ח דוברת – של מדינת ישראל.

הצעד הקובע – של הסתדרות המורים.

תוכנית א.ל.ה – אזרחים למען החינוך או בהגדרתו תוכנית הגנרלים.

אם היו מזיזים הצידה את יועצי התקשורת והיחצני"ם "שמתפרנסים בכבוד" מהסכסוך המתמשך, אין לי ספק שהמכנה המשותף הרחב הקיים בין ארגון המורים לבין משרד החינוך היה מוליד תוצאה מקובלת וישימה.

 

רקע כללי:

בשנים 2000 – 1998 , יזם רן ארז יו"ר ארגון המורים העל יסודיים את התוכנית "עוז לתמורה", הייתי אחד מיני רבים שהיו שותפים נלהבים בכתיבת התוכנית.

בשנים 2003 – 2000, הייתי אחד מחמשת המנהלים שיישמו בבתי הספר שלהם את הרפורמה. אני היחיד "ששרדתי" את כל התהליך ואני ממשיך להיות מעורב !

 בשנים 2005 – 2004, השתתפתי בכל הצוותים שהקים ארגון המורים כדי להפוך את "עוז לתמורה" לחלופה הולמת ומקובלת מול "דו"ח ועדת דברת". את הצוותים ריכזנו רוחמה קציר ואני.

במהלך שנת 2006 במשך מספר חודשים שימשתי כיועצו של שר החינוך מאיר שטרית במשרת אמון והשתתפתי בכ-10 פגישות שהוא קיים עם ארגוני המורים במטרה לקבוע עקרונות ולקדם את הרפורמה הרצויה.

המטרה העיקרית של כתיבת מסמך זה היא לעורר דיון ציבורי ובמידה רבה גם להשוות בין "אופק חדש" "לעוז לתמורה" תוך דגש מיוחד על הצד היישומי כפי שאני חוויתי יחד עם עוד 120 המורים בתיכון האזורי.

אי אפשר לקחת מרן ארז את העובדה שהוא יזם ודחף. אי אפשר להבין את רן ארז מדוע הוא שם את "מפעל חייו", את עוז לתמורה בעדיפות שלישית או רביעית במשא ומתן.

הצלחתה של "עוז לתמורה" נזקפת לאנשים רבים ובעיני קודם כל לרוחמה קציר שניהלה את הניסוי עבור משרד החינוך וארגון המורים.

 

סעיף א': נוהלים, שבוע עבודה, עלויות, תוספות שכר, סביבת למידה ופינות עבודה

1.      כל המורים שהשתתפו ב"עוז לתמורה" וללא יוצא מן הכלל עבדו 40 שעות בבית הספר בשבוע העבודה שלהם במשרה מלאה. 24 ש"ש + 16 ש"ש

     ( שעות עוז לתמורה ).

2.      המורים במשרה מלאה עבדו 5 ימים בשבוע 8 שעות ביום.

3.      בית הספר פעל 6 ימים בשבוע. ימים א'-ה' בין השעות 17.00 – 07.30 ובימי ו' 14.00 – 07.30.

  1. כל המורים וצוות הניהול החתימו כרטיסי נוכחות מגנטיים ושעות עבודתם השבועיות / החודשיות נבדקו בקפדנות כמו בכל ארגון מודרני.
  2. כל מורה ובעל תפקיד הגיש דו"ח חודשי בכתב על עבודתו ובמיוחד על שעות "עוז לתמורה" בחלק של הסיוע הלימודי הפרטני.
  3. ל- 90% מהמורים הותקנו פינות עבודה ברמה גבוהה, משרד החינוך מימן למורים את סביבת העבודה החדשה בסה"כ כ- 500,000 ₪ לכ- 85 מורים. ל- 15 מורים / מנהלים היו פינות/משרדי עבודה עוד קודם ל"עוז לתמורה".
  4. בהסכם בין ארגון המורים לאוצר ולמשרד החינוך ובנספחים להסכם הוגדרו 40 שעות העבודה לכל המורים שעבדו משרה מלאה בכתות ז' – י"ב ע"פ החלוקה הבאה:

      21 שעות הוראה פרונטלית בכתות לכל המורים.

      3 שעות גמול חינוך לכל המורים.

      6 שעות סיוע לימודי פרטני או בקבוצות קטנות.

      5 שעות עבודה עצמית בפינות העבודה.

      4 שעות עבודה שבועיות להשתלמויות, עבודת צוות ושידרוג השכלה!

      1 שעה שבועית לקבלת הורים / תלמידים

      סה"כ 40 שעות עבודה למשרה מלאה לכל המורים, המנהלים והסגנים.

8.      על פי הנספח להסכם של עוז לתמורה סה"כ שעות העבודה 40 שעות והן אינן משתנות אצל מורים בשעות הגיל ובמשרות אם !

9.      תוספת השכר בגין תוספת העבודה היתה כדלקמן:

א. תוספת של 60% על השכר הטבלאי של כל מורה ולא על השכר האישי.   

     בד"כ השכר  בטבלה מהווה רק כ- 65% מהשכר האישי של כל מורה

    ומורה.

ב. חישוב השכר בפועל עבור תוספת השעות בעוז לתמורה היה:

    60% X 0.65 (שכר טבלא מתוך שכר אישי) = 39% תוספת שכר כללית   

    על השכר האישי.

ג. תוספת שעות העבודה היתה 66%. 16 ש"ש ( מול 24 ש"ש למשרה רגילה

    לפני עוז  לתמורה).

ד. תוספת השכר בעוז לתמורה לא נחשבה לצורך פנסיה אך שולם בגינה

    לקרן דפנה ולקרנות השתלמות.

10. העלויות הכספיות במחירי 2003 – 2000 ( כמעט ולא היו שינויים באותן

       שנים ).

      א. עלות תוספת השעות (16 ) למשרה של 40 שעות.

           בתיכון האזורי פרופיל 27, BA. באותה התקופה מימן משרד החינוך על

           כל משרת הוראה של 24 ש"ש תוספת של 16 שעות להשלמת 40 שעות

          עבודה סך 4,800 ₪ לחודש, כולל עלויות מעסיק כגון: ביטוח לאומי, מס

         מעסיקים, קרן השתלמות, קרן דפנה.

      ב. מאחר ותוספת השכר של 60% הייתה רק על שכר הטבלה להלן דוגמא

          של מורה ממוצע: 27, BA שכר טבלה בשנים הללו היה 5,350 ₪ למשרה

          של 24 ש"ש.

          התוספת בגין עוז לתמורה: 3,200 ₪ = 0.60% X 5,350.

      ג. ערך השעה של עוז לתמורה לאותו המורה שעבד משרה מלאה דהיינו

          הוסיפו 64 שעות עבודה בחודש:

          50 ₪ = 64 : 3,200 ₪ תוספת עוז לתמורה.

      ד. ערך השעה של 24 השעות בשכר האישי של אותו המורה שעמד על סך

          8,200 ₪   כולל גמולים אישיים באחוזים ( השתלמות חינוך, תוספות

          אחרות ע"פ הסכמים ).

          סה"כ במשרה מלאה עובד המורה 96 שעות בחודש.

          ערך השעה 85 ₪ = 96 : 8,200 ₪ שכר אישי ללא עוז לתמורה.

      ה. אם נאחד את כלל השכר האישי + עוז לתמורה נקבל את ערך השעה

           הממוצע עבור 160 שעות עבודה 64 + 96 = 160 בחודש.

           71 ₪ לשעה = 160 : 11,400 = 3,200 + 8,200.

           הערה חשובה: בדקתי במשך כל תקופת הניסוי תלושי משכורת רבים

           והתוצאות  לא היו שונות במאומה מהדוגמה הנ"ל.

11. העלות לתלמיד / לבית הספר:

      א. התיכון האזורי היו 90 משרות הוראה מלאות ( ללא מנהלים ).

      ב. המדינה מימנה עבור משרות אלו את התוספת של עוז לתמורה על השכר

          הטבלאי  בלבד ומימון כל 16 שעות שבועיות לכל משרה עמד על 4,800 ₪    

          לחודש כולל שכר  למורים ועלויות מעסיק.

      ג. עלות לבית ספר (שנתי)

          5,200,000 ₪ שנתי = 4,800 עלות לחודש X 12 חודשים X 90 מורים

      ד. העלות השנתית לתלמיד: (בתיכון האזורי למדו 1,100 תלמידים )

           לתלמיד לשנה 4,750 ₪ = 1,100 : 5,200,000 ₪ שנתי לכל בית הספר.

      ה. סה"כ העלות לתלמיד לשנה:

           16,000 ₪ לשנה = עוז לתמורה 4,750 + 11,000 עלות "רגילה".

12. ניתן להפחית את העלויות משום שתוספת השעות הפרטניות יכלה

       להחליף שעות יעודיות וצבועות שמוקצות לבתי הספר לקידום אוכלוסיות

       מיוחדות, למטרות ספציפיות, או לפתיחת כתות מיוחדות !!! להערכתי

       ניתן להפחית את העלות לתלמיד בכ- 15%  לפחות !

      אני אישית הוכחתי זאת ע"י ויתור על תקנים ל- 3 כתות מב"ר, דבר

      שהביא לחסכון של 700,000 ₪ לשנה, סה"כ השעות הפרטניות שעמדו

        לרשותי היו 500 שעות בשבוע !!!

        וזאת הליבה של הרפורמה !! ( לצערי לאחר הניסוי סירב משרד החינוך

       להחזיר לי את  כתות המב"ר ועל זה נאמר: "צדיק ורע לו...").

13. עובדי המינהל, האחזקה והשרותים לא תוגמלו למרות שתרמו שעות עבודה רבות.

14. נוצרו הוצאות ועלויות נוספות מעצם העובדה שבית הספר פעל כל יום עד 17.00.

15. הבעלות על התיכון האזורית ו- 5 המועצות שהיו שותפות בבית הספר,   

      הוסיפו  כ- 1,000 ₪ לתלמיד בשנה, ההורים הוסיפו 300 ₪ בשנה

      לתשלומי ההורים. כספים אלו  שימשו אותי להפחית את מספר

      התלמידים בכתה לממוצע של 32, למימון שיפור סביבת הלמידה של

      התלמידים כדי שלא ייפתח פער בינם לבין המורים.

16. בשנה הראשונה לניסוי – (תש"ס) גייסתי  80% מהמורים לתוכנית,

      בשנתיים האחרות  כל 100% המורים השתתפו וחלקם אף ויתר על מקומות

      העבודה האחרים. בסה"כ  השתתפו 112 מורים, מנהלים, סגנים ובעלי

     תפקידים.

 

סעיף ב': פדגוגיה, הישגים ויוזמות

1.      רמת ההישגים של האוכלוסיות הבינוניות שמהוות כ- 70% מאוכלוסיות בתי הספר התיכוניים עלתה במהלך הניסוי בממוצע של ציון וחצי !!

2.      האקלים הבית ספרי השתפר מאד, רמת האלימות פחתה באופן משמעותי והנשירה צומצמה מאוד.

3.      תדמית המורים בעיני עצמם , בעיני ההורים, התלמידים ובעיני כל גורמי החוץ השתפרה מאוד. נוצרה "תרבות עבודה" חדשה שהשפעותיה ניכרים עד היום, 4 שנים מאז הסתיים הניסוי.

4.      תלמידים רבים מאד שידרגו את עצמם בהקבצות, ברמות בחינות הבגרות, בבחירת מקצועות "יוקרתיים". למעלה מ- 70% מהתלמידים נבחנו ביותר מ- 28 יחידות לימוד בבגרות לעומת הצורך המינימלי של 20 יחידות לצורך קבלת תעודת בגרות.

5.      בתקופת הניסוי עלתה הזכאות לבגרות בגדרה ( אנחנו התיכון היחיד )מ- 52% ל- 68%, באיכות תעודות הבגרות חל שיפור רב והעובדה היא שהתיכון האזורי דורג במקום השלישי במחוז המרכז במספר המצטיינים בבחינות הבגרות ( מתוך 140 בתי ספר תיכוניים ), בבחינות מועדי החורף שותפו כל התלמידים שנכשלו במועד הקיץ.

   

6.      בתיכון האזורי למדו 350 ילדי עולים ( אתיופיה וחבר המדינות ) מתוך 1,100 תלמידים. במדד הטיפוח נכללנו באשכל 6 ( 10 נחשב לנמוך ביותר ).

7.      כל התלמידים יוצאי אתיופיה שהגיעו אז למחזור הראשון בתיכון האזורי 9 במספר סיימו בהצלחה, זכו כולם לתעודות בגרות, 3 מהם השתלבו בפרוייקט "עתידים".

8.       תלמידים רבים השתתפו בחוגי העשרה למצטיינים אותם העבירו המורים !

9.       הושגה כמעט במלואה המטרה שכל התלמידים יכתבו עבודות חקר בנושאים שונים.

10.   במשך שנתיים התקיימה למידה מרחוק ( חוגי העשרה, קורסים לבגרות, הכנה למבחנים) הכל במימון משרד החינוך.

11.   מעבדות המחשבים ( כ- 90 עמדות פעילות ) עמדו חופשי לרשות ילדים חסרי אמצעים לגלישה, לכתיבת עבודה וללימוד שימוש במחשב.

12.   קבוצת הורים גייסה יחד עם בית הספר 30 עמדות מחשב שהותקנו בבתים של משפחות אתיופיות, כולל מימון החיבור והשימוש באינטרנט.

 

סעיף ג': השעות הפרטניות והאחרות

1.      לב ליבו של השינוי היה תוספת השעות הפרטניות שבמקרה שלנו זה עמד על תוספת של 500 שעות איכותיות ביותר מידי שבוע.

2.      רק 70% מהמורים מילאו את כל מכסת השעות הפרטניות וחלקם אף מעבר לכך.

3.      ל- 30% מהמורים, התלמידים לא נזקקו לשעות הפרטניות ובמיוחד אצל מורי החנ"ג, האומנויות, מקצועות שאינם לבגרות וכו'...

4.      כדי למנוע היווצרות של "2 מחנות" המורים הללו נדרשו למלא מטלות חינוכיות ואחרות בהסכמה כדי שלא ייחשבו כ"חריגים". בתחילה הם פנו לארגון המורים אך רן ארז ורוחמה קציר תמכו ללא סייג בעמדתי כמנהל.

  1. כל מורה שמסיבה כל שהיא החסיר שעות פרטניות הוא דאג להחזיר מיוזמתו וגם לדווח על כך בכתב.
  2. כל חודש, כל המורים דיווחו בכתב על תוספת השעות, שמות התלמידים, נושאי הסיוע וההתקדמות בעקבות השעות הפרטניות.
  3. חלק מבעלי התפקידים לימדו פחות שעות פרטניות וזאת כדי למלא רשימה ארוכה של מטלות חדשות שנוצרו במסגרת הניסוי "עוז לתמורה".

   

  1. כל המורים עברו סדנאות לניצול נכון של הזמן לעבודה עצמית, לישיבות ולהשתלמויות.

 

סעיף ד': מנהלים וסגנים.

  1. בהסכם של "עוז לתמורה" ולאורך כל הניסוי לא טופל נושא מעמד המנהל, סמכויותיו ואחריותו.
  2. יחד עם זאת מעמדי כמנהל התחזק מאד, בעיקר לאור האחריות הנוספת ולאור "תרבות העבודה" החדשה והשונה.
  3. המנהלים קיבלו תוספת של 30% על שכר הטבלה עבור משרה אחת וללא גמול ניהול נוסף. בפועל התוספת עמדה על 19% מהשכר האישי למשרה אחת. ( 0.65 X 0.60 ), קיבלתי תוספת של 1,450 ₪ לחודש על שכר כולל של כ- 15,000 ₪.
  4. התוספת לסגנים מפורטת בטבלה של הנספח להסכם.

 

סעיף ה': הורים, תלמידים, מורים ורשויות מקומיות.

1.      בשאלונים שהעביר בית הספר מספר פעמים בקרב ההורים דיווחו 87% מההורים שילדיהם לא נזקקו יותר לשעורים פרטיים בתשלום. כל הסיוע הלימודי ניתן בבית הספר. ילדים שהיו חולים או נעדרו זמן ממושך קיבלו סיוע בביתם.

2.      שביעות הרצון של המורים והתלמידים מהניסוי נעה במשך שלושת השנים בין 90% - 85%.

  1. "הרגלנו" את ההורים ואת המורים להגיע 4 פעמים בשנה לאסיפות הורים שהתחילו בשעה 14.00 והסתיימו בשעה 17.30, לא התקיימו יותר אסיפות הורים בערב ובלילה...
  2. נוכחות ההורים באסיפות ובכינוסים עלתה משמעותית בתקופת הניסוי מאשר לפניו.
  3. המורים לא הוזמנו יותר לישיבות / השתלמויות / אסיפות בשעות שלאחר העבודה.
  4. כל מורה פגש כ- 70 הורים / תלמידים לשיחות אישיות במהלך השנה פרט לאסיפות ההורים הרגילות.
  5. המורים הגיעו לבית הספר בשעות הערב רק כאשר התקיימו אירועים חברתיים / תרבותיים שלא ניתן היה לקיימם במהלך יום העבודה.
  6. ראשי הרשויות המקומיות בגדרה ובשאר היישובים בהם פעלה התוכנית "עוז לתמורה"  השתמשו ברפורמה כדי לקדם את מעמדם הציבורי והם אכן הצליחו בכך...

סעיף ו': משרד החינוך וארגון המורים.

  1. לאורך 3 שנות הניסוי התקיימה שותפות של אמת בין המשרד לארגון.
  2. 5-6 פעמים בשנה קיימו משרד החינוך וארגון המורים כנסים משותפים של מספר שעות כל מפגש לצורך, דיווחים, עדכונים, דיונים על יוזמות וכו'...
  3. ארגון המורים התקשה מאוד בשנה הראשונה לשכנע  את המורים להצטרף בעיקר לאור העובדה שהשינוי היה תובעני ותוספת השכר על שעות העבודה הנוספות לא נחשבה כמשתלמת במיוחד...
  4. כל הגורמים במשרד החינוך לקחו ברצינות רבה את הניסוי ואף מימנו יוזמות רבות במיוחד את הלמידה מרחוק והשתלמויות רבות.
  5. העובדה שרוחמה קציר ניהלה את הניסוי והיתה מקובלת מאד על משרד החינוך, על ארגון המורים ועל כל המנהלים ובתי הספר המשתתפים, תרמה תרומה מכרעת להצלחות!

 כמה הערות אישיות נוספות:

1.      התיכון האזורי בגדרה נחשב כבית הספר המוביל של התוכנית משום שהמוכנות שלו לשינויים היתה רבה ובין השאר: בשנת 1997 זכה בפרס התיגמול הדיפרנציאלי – מניעת נשירה וזכאות לבגרות, חולקו סך 1,000,000 ₪ למורים ולעובדים.

2.      בשנת 1998, שנת היובל למדינה זכה בית הספר בפרס החינוך הארצי על יוזמות רבות ועל הטיפול בפרט.

3.      בשנת 1999 החליטו ראשי המועצות השותפות בבית הספר ( מזכרת בתיה, גדרה, בני עי"ש, גן יבנה, גדרות ) לרשום פעמיים את בית הספר בספר הזהב של הקק"ל ולהעניק לי כמנהל אות יקיר המושבות.

  1. כאמור, המועצות תמכו כספית במיוחד בשיפור הסביבה הלימודית ובהפחתת מספר התלמידים בכתה.
  2. שינויים רבים וטובים שהיו תוצאה של הניסוי "עוז לתמורה" הפכו לחלק בלתי נפרד מתרבות העבודה למרות שעברו כבר 7 שנים מאז תחילת הניסוי. הסיבה כל השינויים היו לטובת המורים ודרכי התנהלות של בית הספר מידי יום.

לתגובות:

רפי מיארה דוא"ל rafi117@BEZEQINT.net.        

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך