השלטון המקומי מימן ב-2005 את החינוך ב-2.8 מיליארד ש"ח

נטל החינוך על משקי הבית בישראל עומד בשנת 2005 על שישה מיליארד ש"ח, כך עולה מדו"ח שערך חן רון, סמנכ"ל לכלכלה במרכז השלטון המקומי. על פי הדו"ח, ההוצאה הממוצעת הישירה לתלמיד, החלה על משפחה, עומדת על 2,860 ש"ח לשנה. הסכום כולל תשלומי חובה, תשלומי הורים עקיפים, השלמות פדגוגיות ואת החלק מתוך תשלום הארנונה שמקדישה הרשות המקומית לחינוך. סכום זה אינו כולל רכישת ספרי לימוד, חומרי לימוד ותלבושת אחידה. סכום התשלום הממוצע עבור ילד בגילאי טרום חובה גבוה הרבה יותר - כ-8,000 ש"ח לשנה.

מתשלומי הארנונה משלמים בממוצע כלל משקי הבית לחינוך, גם כאלה שאין בהם ילדים במערכת, כ-1,335 ש"ח לשנה. כך משפחה רגילה, שאינה נהנית מהנחות מיוחדות, ובה שלושה ילדים - אחד בגן טרום חובה, אחד ביסודי ואחד בעל יסודי - עשויה להגיע להוצאה ממוצעת לחינוך של כ-13,500 בשנה ואף יותר.

על פי הדו"ח משלמים ההורים מיליארד ש"ח לשנה עבור "צו תשלומי הורים" של משה"ח; 750 מיליון ש"ח נגבים בבתיה"ס על ידי הרשויות המקומיות וכ-250 מיליון ש"ח במוסדות חינוך שבבעלויות אחרות.

כ-600 מיליון ש"ח נוספים הם תשלומי הורים עקיפים, למשל לתל"ן, חוגי חובה, ויום חינוך ארוך שלא במסגרת הרפורמה בחינוך. מימון זה ילך ויקטן בשנים הבאות ככל שתוכנית הרפורמה ליום חינוך ארוך תתרחב. את מפעל ההזנה, שבו משתתפים השנה כ-130 אלף תלמידים, מממנים ההורים ישירות ומכספי הארנונה ב-100 מיליון ש"ח. מימון יום חינוך ארוך ילך ויגדל בשנים הקרובות ככל שיתרחב יום חינוך ארוך.

כ-600 מיליון ש"ח לשנה משלמים ההורים עבור השלמות פדגוגיות, למשל עבור מגמות מיוחדות בתיכונים, בחינות בגרות ותגבור. אי יישום חוק חינוך חינם לילדי גילאי 3-4 עולה להורים מיליארד ש"ח נוספים (הדו"ח מביא בחשבון שהחוק מוחל על 30% מהאוכלוסייה ושחלק  מההורים זוכה להנחות).

על פי הדו"ח, סבסוד החינוך של השלטון המקומי מתוך כספי הארנונה עומד ב-2005 על 2.8 מיליארד ש"ח.