סמכות דיאלוגית והוראה ראויה

1. לכאורה, קיימת סתירה בין סמכות לבין דיאלוג. סמכות מסמלת יחסים הירארכיים, שבהם התקשורת היא בעיקר חד-כיוונית, ואילו דיאלוג הוא דו-שיח בין שווים.

2. ואולם למעשה, בעידן המודרני, לא תיתכן סמכות אמיתית ללא דיאלוג, במיוחד בחינוך. לשם כך, צריך להבין טוב יותראת המושגים: "סמכות" ו"השפעה".

3. סמכות מוגדרת כ"זכות חוקית של אדם או של מוסד שיצייתו להם" (מילון ספיר, 1997, עמ' 793). מימוש הסמכות הוא על ידי סנקציות ו/או תגמולים, שנמצאים באופן פורמאלי בידי בעל הסמכות בארגון.

4. השפעה מוגדרת כ"העברה של דעות או של תכונות וכו' על אחרים" וכן כ"פעולה רוחנית על הזולת שיכולה להטות לרצון הפועל ולרצון המשפיע" (מילון ספיר, 1997, עמ' 230). כלומר, השפעה היא היכולת לגרום לאחרים לפעול בהתאם לרצונך מבלי להזדקק לסמכות הפורמאלית.

5. "ויען ויאמר לי לאמור: זה דבר ד' אל זרובבל לאמור: לא בחיל ולא בכח, כי ברוחי, אמר ד' צבאות" (זכריה ד', 6)

6. הפעלת סמכות מנסה לגרום לאחרים לעשות או לא לעשות דברים לפי מה שאנו רוצים, ואילו בהשפעה אנו מנסים לגרום לאחרים לראות דברים, כפי שאנו רואים.

7. דיאלוג הוא אחד הכלים המרכזיים בידי המורה ליצירת השפעה חינוכית מיטיבה (כלים נוספים הם דוגמה אישית, שותפות חינוכית ועוד).

8. דיאלוג הוא דו-שיח משמעותי בין מורים לבין תלמידים, שמרכיביו הם:

+ הבסיס - כבוד הדדי

+ התהליך - הקשבה;

+ המטרה - הבנה מעמיקה.

9. ניתן להצביע על שלושה תהליכי השפעה חברתיים עיקריים המתקיימים בחינוך:

+ התרצות - התלמיד מתנהג כראוי מפני שהוא רוצה לקבל תגמול מהמורה או מפני שהוא חושש שהוא יעניש אותו. כוחו של המורה נובע משליטתו בתגמולים, והשפעתו מוגבלת למצבים שהוא נוכח בהם או מפקד עליהם.

+ הזדהות - התלמיד מתנהג לפי רצון המורה מפני שהוא אוהב אותו, מעריץ אותו או רוצה להידמות לו. כאן השפעת המורה משמעותית יותר, אך היא תלויה בזיקה הרגשית של התלמיד אליו.

+ הפנמה - התלמיד מתנהג על פי הכוונת המורה מפני שהוא מבין את תפיסתו ומקבל אותה. כוחו של המורה נובע ממידת אמינותו ומכישורי התקשורת שלו. ההפנמה מתקיימת כל עוד לא הופרכה התפיסה שהתלמיד אימץ.

10. סמכות המבוססת על דיאלוג יכולה להשפיע על תלמידים לא רק שיתרצו לבצע את הוראות המורה מתוך חוסר ברירה או חשש

+ אלא אף שיזדהו עם המורה ויפעלו מתוך הערכה וכבוד אליו

+ ואולי אף יפנימו את הוראותיו ויבצעו אותן מתוך הבנה.

11. כדי שמוריםיצליחו ליישם בהצלחה סמכות המבוססת על דיאלוג, עליהם להיות בעלי אמונות פנימיות מתאימות, כדלקמן:

+ "מותר לי להפעיל סמכות מבלי שאתפוש עצמי כרע".

+ "מותר לי לנהל דיאלוג מבלי שאתפוש עצמי כחלש".

+ "אני מסוגל/ת להיות 'גם וגם' (גם סמכותי וגם דיאלוגי) ולא רק 'או או' (או סמכותי או דיאלוגי)".

 

12. עד כמה אתם משתמשים בסמכות ובדיאלוג בעבודתכם החינוכית, בעיקר במצבי עימות, קונפליקט?

 

13. טבלת היחסים שבין סמכות לבין דיאלוג:

 

14. צריך להיזהר בשימוש בסמכות דיאלוגית ש:

+ דיאלוגים יחליפו מעשים, לכן, לא על כל דבר צריך לדבר.

+ דיאלוגים יהיו מתישים, לכן, לא כדאי כל הזמן לדבר.

+ סמכות תעורר עוינות, לכן, חשוב לכבד את האחר ולהקשיב לו.

+ סמכות תיתפש כשרירותית, לכן, כדאי להסביר ולבדוק הבנה. 

 

15. לסיכום: "סמכות דיאלוגית" הינה כלי אישי לחיזוק סמכות המורה בכיתה. זוהי מיומנות אינטגרטיבית (לכאורה פרדוקסאלית) המשלבת קביעת חוקים הגיוניים, הסברתם בצורה עניינית והקפדה תקיפה עליהם; יחד עם דו-שיח המבוסס על כבוד, כנות והקשבה, בין המורה לבין התלמידים.

לאתר של חיים עמית