על מחשוב ענן ויתרונתיו למוסדות אקדמיים

אחת המגמות העכשוויות בעולם המחשוב היא המעבר ל"מחשוב ענן" (Cloud Computing), שבמסגרתו עוברים עוד ועוד שירותים לשימוש דרך רשת האינטרנט, בשיטת "שירות מנוהל".
ה"ענן" מציע יתרונות רבים: הוא מאפשר לכל יזם וחברה קטנה "לשחק במגרש של הגדולים", לפתח מוצר או לתת שירותים תוך שימוש במערכות מחשוב מורכבות שהיו פעם נחלתם של ארגונים גדולים, בעלי תקציבים עצומים בלבד. בין הנהנים העיקריים ממעבר זה נמצאים המוסדות האקדמיים בישראל, אשר קיצצו משמעותית בעלויות שדרוג חומרה, עלויות תחזוקה שוטפת והתקנות, ומדווחים כי המעבר לטכנולוגיה זו, מעלה את רמת השירות שהם מקבלים ומאפשר לאנשי המחשוב שלהם להתפנות לפרויקטים חדשים.

מהו בעצם מחשוב ענן ?

לדברי יוחאי בראב, סמנכ"ל BCI, מפתחת , Orbit הפועלת בטכנולוגיית web ומספקת פתרונות תוכנה מתקדמים למוסדות חינוך ואקדמיה בישראל, מחשוב ענן הוא פתרון המאפשר להשתמש בכוח עיבוד ומחשוב דרך רשת פרטית או ציבורית, ללא צורך במערכת מחשוב או שרתים פיזית. ספק התוכנה הינו בעל מערכות מחשוב ענן, המספקות שירותים מלאים באופן סדיר ורציף באמצעות האינטרנט, בדומה לשימוש ב gmail או ב facebook, כך שאין צורך להתקין שרתים ותוכנות, או לבצע תחזוקה, שדרוגים ועדכונים.
השירות מאפשר חיסכון בעלויות רכישת ותחזוקה של ציוד חומרה. ניתן לדמות את השימוש במחשוב ענן לשימוש ברשת החשמל, רוב האנשים לא מחזיקים ברשותם גנרטור ולכן הם מתחברים לרשת החשמל. בדומה לזה, כאשר גופים בוחרים לעבוד בטכנולוגית ענן הם מוותרים על ה"גנרטור" שלהם, שהוא למעשה השרתים, החומרה, טיפול באחסון, המשכיות עסקית ועוד. המשתמשים משלמים, עבור השימוש בשירות בלבד ובנוסף נחסכות מהם עלויות כגון חשמל ואחסון. 
בניגוד למחשוב רגיל, בו רוכשים הארגונים שרתים, מתפעלים ומתחזקים אותם, בטכנולוגיית מחשוב ענן תפעול ותחזוקת התשתיות נעשים על ידי מומחי הספק. כתוצאה מכך, מתאפשר ניצול יעיל יותר של כוח העבודה, מאחר והעובדים מתפנים למתן שירותים בצורה מיטבית.

הניהול האקדמי פחות בירוקרטי
 
במוסדות האקדמיה השימוש במחשוב ענן חוסך מהסטודנטים בירוקרטיה מיותרת, מייעל את תהליך הניהול האקדמי ואת עבודות המינהלה. בנוסף, אין צורך ברישיונות למערכות הפעלה ובגיבויים לטובת התאוששות מתקלה, מאחר והם נמצאים מחוץ למכללה. צוות המחשוב של המכללה, לא נדרש להתעסק עם תשתיות, עדכונים וממשקים של מערכת המידע. 
לדברי  בראב, המעבר לטכנולוגית ענן באקדמיה מקל על השימוש בכל מערכות המידע, הן עבור אנשי המחשוב והן עבור סגל מנהלי אקדמי וסטודנטים. השימוש בטכנולוגיה, חוסך תהליכים בירוקרטים, בכך שהוא מעניק שירותי סטודנט-מרצה ממוחשבים, מאפשר סריקת מחברות בחינה, ערעור על מבחנים (עדכון בSMS למרצה), הקלדת ציונים, הקלדת נוכחות, תשלום שכר לימוד, מערכת שליחת הודעות בין משתתפי השיעור, שליחת מיילים לסטודנטים, שליחת SMS (ציונים, ביטול שיעורים) בקשות מלגה, עדכון פרטים אישיים ועוד, גם על-ידי גישה מרחוק באמצעות סמארטפון.
מערכת  Orbit פועלת באינטגרציה עם אתר הסטודנטים, כך שסטודנטים ומרצים יוכלו להפיק מסמכים, בשירות עצמי ידידותי.
לטענת בראב: "את ההבדל בהוספת פונקציות חדשות במערכות השונות ניתן לדמות להבדלים בין התקנת יישום בסמארטפון להתקנת יישום במחשב ישן מבחינת רמת המסובכות". 

תוספת לנפח התקשורת בתקופות עומס

יתרון נוסף הבא לידי ביטוי באקדמיה הוא יכולת הגידול. בתקופות עומס כמו תקופת מבחנים, רישום תחילת שנה וכדומה, העומס על המערכת גדל. ניהול אקדמי במחשוב ענן מאפשר להוסיף שרתים לטובת הוספת כוח עיבוד למערכת ולאחר מכן לחזור לגודל המקורי. במקרה של נפילת טילים חלילה התאוששות מהירה של מערכות המחשוב היא קריטית דווקא בשעת חירום או מקרה של אסון. מערכת המידע, שהיא "המוח" של הארגון, המכילה את כל הנתונים החשובים כגון נתוני העובדים, נתוני הלקוחות, חוזים, כספים וכדומה, יושבת למעשה מחוץ למוסד עצמו ובמרחב מוגן ושמור ומאפשרת המשך עבודה רציף גם על ידי גישה מהבית.