ההצטיידות הטכנולוגית של בתיה"ס בשנתיים האחרונות, במסגרת התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, כרוכה באתגרים ובבעיות לא מעטים. במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של "קולות" - כתב העת לענייני חינוך וחברה של המכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מועלים חלק מהם, גם כאלו שלא תמיד ניתנת להן הדעת ב"מירוץ" לתקשוב ביה"ס.
את המאמר, שכותרתו "הטכנולוגיה בבתי הספר בישראל - בעיות בדרך לתקשוב מלא", חיברה ד"ר ערגה הלר. במאמר גם מוצעים פתרונות אפשריים לאתגרים ולבעיות אלו.
כך, למשל, מזכירה ד"ר הלר, כי במרבית בתיה"ס בישראל התשתיות הן מיושנות. הכנסת התקשוב לביה"ס כרוכה בהגדלת הספק החשמל במידה ניכרת והתקנת נקודות חשמל מרובות, עד ליעד האופטימאלי של נקודה אחת לכל תלמיד ומורה לשימוש במחשבים אישיים. כמו כן כרוכה תוכנית התקשוב בהכנסת קווי תקשורת מהירים לביה"ס, המסוגלים לפעול דו-כיוונית בעומס רב, במשולב עם רשת אלחוטית ומוסדית. כל אלו נחוצים כחלק מציוד הכיתות בעמדת מורה ובה מחשב, ברקו ומסך ולוח חכם. במאמר נטען, כי הפיכת בי"ס קיים למתוקשב עלולה להיות בעייתית עד כדי קריסה טכנית של התשתיות בטווח הרחוק.
הפתרון המוצע במאמר הוא שכירת מומחים לתשתיות חיצוניים, שילוו את ביצוע תוכנית התקשוב של ביה"ס בזמן אמת.
המאמר מתייחס גם להחלטת משה"ח, שעל פיה משנת הלימודים הבאה, חייבים כל ספרי הלימוד להתפרסם גם בגרסה מתוקשבת. מדובר על מספר גרסאות אפשריות; החל מפורמט PDF פשוט ועד למהדורה מקוונת, הכוללת משחקים, סרטונים, קישורים לאתרים רלוונטיים ועוד.
הבעיה שמועלית במאמר היא, שכדי לעבוד בספרים המקוונים יזדקק כל תלמיד למחשב ולחיבור לרשת. כידוע, במשפחה ישראלית ממוצעת יש שלושה ילדים. כך, בעתיד הלא רחוק, תצטרך משפחה כזו לספק מחשב זמין להכנת שיעורי הבית ועבודות שונות לביה"ס לכל ילד, מהכיתות הגבוהות של ביה"ס היסודי ועד לתיכון, שבהם ניתנים שיעורים רבים במגוון מקצועות מדי יום. המאמר מזכיר, כי לא כל משפחה בישראל תוכל לקנות מחשב לכל ילד ולשלם עבור פס תקשורת רחב, המיועד לגלישה בו-זמנית ולהורדת תכנים כבדים.
פתרון אפשרי המוצע במאמר הוא, שהמדינה תפתח תוכניות סבסוד ארציות לרכישת מחשבים, לפי הקריטריון של המצב הכלכלי של משק הבית.
עוד בעיה המועלית במאמר מתייחסת לספקי שירותי התוכן הקיימים במערכת החינוך. במאמר מצוין, כי ישנם מספר גופים המפתחים ומספקים בתשלום תוכניות לימודים ותכנים ללימוד מתוקשב. הספק העיקרי כיום הוא מטח, המפתח תוכניות במגוון רחב של תחומי דעת. ספקים נוספים, כמו סנונית ובריינפופ, מעניקים מגוון מצומצם יותר של שירותים כאלו. על פי המאמר, רוב התכנים והמערכות הקיימים כיום מיועדים לתלמידי בתיה"ס היסודיים וחטיבות הביניים. במאמר נטען, כי המצב בתחום זה של התיכונים, שאינם שייכים לרשתות אורט ועמל, הוא עגום. ברשתות אורט ועמל הבעיה לא קיימת או פחותה מכיוון שהן מפתחות את תוכניות הלימודים המתוקשבות שלהן בעצמן. על פי המאמר, התיכונים האחרים כמעט ואינם חשופים למערכות מתוקשבות של למידה מקוונת ולמידה מרחוק.
עוד נטען במאמר, כי התמיכה שמציע משה"ח כיום בתחום זה לבתיה"ס, לא מעודדת תחרות אמיתית בשוק ספקי השירותים להוראה ולמידה מתוקשבים. הפיתרון שמציעה מחברת המאמר הוא, שמשה"ח יאפשר את הפתיחה לכלל בתיה"ס, ולא רק בעת חירום, של השירותים בתשלום שמציעים גופים פרטיים איכותיים להוראה ולמידה מרחוק.
|
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
