התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21; מתמקדים בהצטיידות בחומרה - פחות בתכנים

לכנסי החינוך הגדולים מתלוות בדרך כלל תערוכות, שבהן מציגים ארגונים עסקיים מוצרים המיועדים למערכת החינוך. בתערוכות כיכבו בשנה האחרונה חברות המשווקות לוחות אינטגרטיביים, מקרנים ומוצרי חומרה נלווים. החברות מבקשות להשיג נתח מתקציב המילארדים, שהוענק למשה"ח לתוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21. הרבה פחות ניתן היה למצוא בתערוכות ארגונים המציעים למערכת החינוך מערכות למידה מתוקשבות. אחד מהבודדים הוא חברת עת הדעת, שבמערכות הלמידה האינטראקטיביות המתוקשבות שפיתחה באנגלית, עברית, מתמטיקה וגיאומטריה, ילמדו השנה תלמידים ב-30 בתי"ס יסודיים.
גם בהודעות משה"ח על התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מובלט תהליך ההצטיידות בלוחות אינטגרטיביים, מקרנים ומסכים ומחשבים ניידים למורים. ברמת התוכן מדברים הרבה פחות על הכשרת המורים, התאמת תוכניות הלימודים להוראה מתוקשבת והטמעת מערכות לומדה.
לדברי מנכ"לית מטח, גילה בן הר, מקרן או לוח אינטגרטיבי, חיבור לאינטרנט בכיתה ומחשב נייד לכל מורה, עדיין לא משנים את ארגון התוכן והלומדים. לדבריה, בכיתה טיפוסית לומדים ילדים ברמות שונות, שהפערים ביניהם מגיעים אף לחמש שנות לימוד. בן הר מציינת, כי בחומרה המוצעת למוסדות החינוך במסגרת התוכנית החדשה טמונה גם סכנה - הנצחת השיעור הפרונטאלי, שבו אין התייחסות לרמות השונות של התלמידים. לעומת זאת, המצב הרצוי לדעתה הוא, שהמורה יעשה שימוש במדיה החדשה להצגת נושא הלימוד בתחילת השיעור, ואחר כך יעבדו התלמידים במטלות שיותאמו להבדלים ברמתם.
לדבריה, חלק ממיומנויות המאה ה-21 אינן קשורות בהכרח לתקשוב, כמו למשל שיתופיות, עבודת חקר, עבודה בצוות ושאילת שאלות ברמת חשיבה גבוהה, אם כי התקשוב הוא אמצעי המקל מאוד את פיתוחן.
בנושא המחסור בתוכניות לימודים ותכנים מתוקשבים מזכירה בן הר, כי בעוד שנתיים יתקיימו מבחנים בינלאומיים מתוקשבים, ולכן מערכת החינוך חייבת לשלב במהירות את התקשוב בתוכניות השונות. לגבי מספרם המצומצם של הארגונים המספקים מערכות למידה מתוקשבות למערכת החינוך צופה בן הר; "ככל שיהיה יותר תקציב, יצמחו יותר גופים שיספקו למערכת תוכן מתוקשב וגם הרמה שלהם תעלה - השוק יפרח".
כידוע מטח הוא הספק המרכזי של תכנים בכלל, ותכנים מתוקשבים בפרט, למערכת החינוך. בן הר מציינת, כי מטח העלה לאחרונה לאינטרנט את כל ספרי הלימוד שלו עם הרבה שכבות חדשות, המאפשרות להפוך גם ספרים ישנים לרלוונטיים. לדבריה; "אנחנו מאפשרים למורים להעלות לספרים ברשת שכבות חדשות משלהם. הכנסנו גם מערכת שמאפשרת לתרגם מטלות בספרים לרמות שונות של תלמידים בכיתה".
לגבי הכשרת המורים להוראה מתוקשבת, אומרת בן הר, כי הופתעה מכך שאלפי מורים משתתפים בתקופה האחרונה בקורסים מקוונים, בפורומים ובקהילות תוכן למורים. לטענתה, מדובר ב"מהפכה שקטה". בן הר סבורה, כי כיום אין כמעט במערכת החינוך מורים שאינם שולטים ביומנויות המחשב הבסיסיות. לדבריה; "גם המורים המבוגרים מפתיעים אותנו ברמת הידע שלהם במחשבים".
מנכ"לית מטח מתנגדת לכך שאת ההכשרה של המורים בשילוב התקשוב בהוראה יבצעו "מדריכים למיומנויות מחשוב" - מצב המסתמן, לטענתה, כעת במערכת החינוך. לדעתה, רצוי שאת העבודה הזו יעשו מדריכי תחומי הדעת, כל אחד במקצוע שלו. לדבריה, למטרה זו על משה"ח לוודא שכל מדריכי המקצוע ישלטו בשילוב התקשוב בתחומי הדעת שלהם.
לדברי סמנכ"לית ומנהלת מינהל פדגוגיה בקבוצת עמל, ד"ר רונית אשכנזי, התשתיות הטכנולוגיות אינן המהות של התוכנית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21, אבל הן תנאי הכרחי לקיומה. לדבריה, סוג התשתיות - לוח אינטגרטיבי או מחשבים שולחניים לתלמידים, אינו חשוב. מה שכן חשוב הוא להקנות לתלמידים את המיומנויות הנדרשות במאה ה-21, ובמיוחד תרבות של למידה שיתופית. למידה שכזו   תורמת לחיזוק הידע, והיא יכולה להסתייע לצורך זה ברשתות חברתית, למשל. בתחום זה הייתה קבוצת עמל חלוצה, כאשר הקימה לפני שנתיים רשת חברתית משלה. גם התחרות "שביל ישראל", שבה משתתפים כל בתיה"ס של עמל, נערכה אשתקד ברובה ברשת החברתית. לדבריה,  בבתיה"ס של הרשת עושים שימוש  נרחב בפיתוח היצירתיות של התלמידים באמצעות הכלים הפתוחים של web2  (מערכות מתוקשבות אינטראקטיביות באינטרנט, כמו בלוגים ורשתות חברתיות).
גם אשכנזי סבורה שמיומנויות המחשב של מרבית המורים כיום הן ברמה גבוהה בהרבה מאשר בעבר. לדבריה;"יש מורים שיודעים יותר ויש שיודעים פחות, אבל ניתן לקבוע שמערכת החינוך כבר עברה את השלב שבו צריך ללמד מורים מיומנויות מחשב בסיסיות".