עשרים שנה לאחר מבצע העלייה הדרמטי בו הגיעו לישראל למעלה מ-14,000 יהודי אתיופיה תוך פחות מיממה וחצי, יערוך מכון טרומן למען קידום השלום באוניברסיטה העברית כינוס בין-לאומי בנושא השתלבותה של העלייה האתיופית בחברה הישראלית, שיחל ביום ג', 17 במאי.
בכינוס יבחנו חוקרים את השינויים שהתרחשו באתיופיה מאז שכוחות המורדים הביאו להפלת השלטון המרקסיסטי במדינה, אירוע שהניע את ממשלת ישראל לארגן במהירות את מבצע העלייה הידוע בשם "מבצע שלמה". בנוסף, יתקיים ביום זה פאנל שיחשוף את "מאחורי הקלעים" של המבצע הדרמטי ויעסוק באופן בו יצא לפועל. אורי לוברני, שגריר אתיופיה לשעבר שניהל את המגעים הדיפלומטיים שהובילו למבצע שלמה מספר: "באותה עת קיבלנו הנחיה להעלות רק 2,000 אתיופים כל חודש, אבל ההפיכה באתיופיה טרפה את הקלפים ובהוראת ראש הממשלה דאז יצחק שמיר נאלצנו לתכנן פעילות מיוחדת ומורכבת במטרה להעלות ארצה כמה שיותר אתיופים יהודים בכמה שפחות זמן".
"הקהילה האתיופית בארץ עוברת תהליך של "צבריזציה" משום שהרוב המכריע של הדור הצעיר בקהילה הם ילידי ישראל", מציין פרופ' סרג'יו דלה-פרגולה מהמכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית, שיחשוף בכנס ממצאים דמוגרפיים על הקהילה היהודית האתיופית בישראל ויבחן את השלכותיהם. "כמו כן, בשנים הקרובות הקהילה האתיופית צפויה להזדקן מפני ששיעור הפריון של נשות הקהילה הולך וקטן ומתקרב לממוצע הארצי בהשפעת התרבות מערבית". פרופ' דלה-פרגולה יתייחס בהרצאתו גם להשלכות שיש להתרכזות האתיופים בפריפריה על תהליך הסוציאליזציה הישראלית שהם עוברים.
יו"ר האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה שולה מולא, אשר תשתתף במושב בנושא "חינוך ותרבות בקהילה", תנתח את היחס הדיאלקטי לו זוכים תלמידים יוצאי אתיופיה במערכת החינוך. "המורים והמנהלים בבתי הספר רוצים לתמוך בתלמידים האתיופים ולסייע להם. אולם לרוב הם תופסים את התלמידים האתיופים בתור מקשה אחת מבלי להתייחס למאפיינים הייחודיים של כל תלמיד כגון שנת עלייה ויכולות אינדיווידואליות, וחשוב לשנות את תפיסה זו על מנת לחזק את מעמדם של התלמידים האתיופיים במערכת החינוך".
הכנס יתקיים בימים ג'-ד', 18-17 במאי, בבית מאירסדורף ובמכון טרומן בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים. כל ההרצאות פתוחות לקהל הרחב.
.png?BannerID=201 "טבע מעודכן")
.jpg?BannerID=247 "סמינר הקיבוצים 12")
