מה רוצים מתנגדי ''אופק חדש''?

מתנגדי הרפורמה החדשה במערכת החינוך נחלקים לשני מחנות עיקריים: מהצד האחד, מורים ואנשי חינוך, ומהצד האחר, מתנגדי השינויים במערכת החינוך ובתוכם מתנגדים בעלי עמדות פוליטיות. בדומה לכל הצעה ורעיון לשינוי במערכת הזו המשוועת לשינוי, נתקל יישומה של הרפורמה במסלול מכשולים סבוך, בו כל בעל עניין מושך לכיוונו.

הטענה הרווחת ביותר כנגד ההסכם החדש שנחתם סופית רק עתה, בין משרד האוצר והסתדרות המורים היא, שבמתכונת החדשה בעצם "המורה עובד יותר, ומקבל פחות שכר לשעה". כבר קראתי תגובות מתנגדים הטוענים כי בהסכם החדש המורה יקבל 20 ש"ח לשעה. אין סוף לעיוותי המציאות והעובדות המוזרמות אל התקשורת ואתרי האינטרנט. ההסכם החדש משפר את שכרו של המורה, בשיעורים שלא היו כדוגמתם מאז קום המדינה. החידוש הדרמטי הוא בשכר המורים הצעירים. על רקע בריחת הדור הצעיר מחינוך והוראה: הכפלת השכר, משכר שמתחת למינימום ועד ל-5500 ש"ח - 6000 ש"ח לחודש, עשויה להזרים כוחות חדשים אל בתי הספר. המתנגדים מתעלמים ממסלול הקידום החדש המפצה מורה משתלם ורוכש תארים אקדמיים בקפיצות שכר משמעותיות.

המתנגדים נוהגים גם לכנות את תוספת שעות המשרה, לשיעורים פרטניים ולעבודה מקצועית בבית הספר (בהיקף 10 שעות שבועיות) , כ" תוספת עבודה ". כאן המקום לציין כי ישראל היא המדינה המערבית היחידה בה משרת המורה כוללת רק את היקף השעות הפרונטליות בכתה. מה שמובן מאליו: עבודת צוותי מקצוע, שיחות אישיות עם הורים ותלמידים, שעות פרטניות, בכלל לא ( או כמעט ולא ) נכלל בהגדרת משרת המורה בישראל. אחת התוצאות של העיוות הזה בתפיסת תפקיד המורה היא, שרוב המורים והמורות דווקא כן ממלאים את המטלות האלה. אך להבדיל מעמיתיהם בארצות אחרות, הם אינם מתוגמלים על כך, זה לא חלק משכרם, וזה לא חלק מזכויותיהם המצטברות . "אופק חדש" עושה צדק עם המורים האלה, ובונה יום עבודה מאוזן יותר, נכון יותר.

המהפכה האמיתית ברפורמה היא הנהגת השיעור הפרטני, לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה. לבית ספר בגודל ממוצע מתווספות כ-80 שעות פרטניות בשבוע, עם המורים המוסמכים של בית הספר. משאב כזה לא עמד לרשות מנהלי בתי הספר (בעיקר היסודיים) מאז ומתמיד. אלא אם כן התארגנו ההורים לכסות שיעורים כאלה בתשלום מלא או על חשבון קרנות ותרומות.

מתנגדים רבים נוהגים לחזור ולחזור על הקלישאה: "היה ניסוי דברת ונכשל , גם 'אופק חדש' ייכשל ". קודם כל מי קבע שניסוי דברת ב-173 בתי ספר נכשל ? הוא התנהל למשך שנתיים עד לכניסת "אופק חד ", ונעשו עליו מחקרי הערכה. הממצאים על הניסוי הזה בהארכת יום הלימודים לא הצביעו על כישלון, אך מדובר במהלך שבקושי הוחל בהטמעה שלו. במקרה של הרפורמה החדשה, אין ספק שהמצב יהיה שונה. כל בית ספר שנכנס לרפורמה יימצא בנקודת אל חזור. תהפוכות פוליטיות ורוחות תזזית הפוקדות את תהליכי קבלת ההחלטות בישראל , יתקשו לשבש את "אופק חדש". תומכים ומתנגדים שטרם השתלבו לא יוכלו להרשות לעצמם לוותר על תוספת משאב כה אדיר עבור מוריהם וילדיהם. בכלל אלה: הגננות, בתי הספר לחינוך מיוחד, חטיבות הביניים.

מערכת החינוך בישראל מתאפיינת בשני דפוסי התייחסות: אין שביעות רצון מהמצב הנוכחי והמורל ירוד. כלומר, ברמת התובנות , יש קונצנזוס על כך שחייב לבוא שינוי. מצד שני: השמרנות מכרסמת בכל ניסיון לפריצת דרך. התפיסות השמרניות, למשל, אינן סובלות חיזוק מעמד מנהל בית הספר ושכרו,זאת חרף העובדה הידועה כי ללא העצמת המנהלים לא יחול שום שינוי בחינוך שלנו. "אופק חדש" בונה סולם שכר חדש למנהל, ואף מקנה לו מרחב אחריות גדול בהרבה מזה שיש לו היום.

הרפורמה החדשה בחינוך רחוקה מלהיות מושלמת , וגם עדיין איננה נותנת מענה לשאלות רבות העומדות בפנינו. אולם ההתגייסות הטוטאלית של כל מקבלי ההחלטות והקצאת תקציבי עתק לביצועה עד 2013, נותנים פתח של תקווה לשינוי. בריטניה ביצעה רפורמה במשך 10 שנים. גם שם התגברו על הספקנות והשמרנות לאור נתונים מדאיגים של מערכת החינוך. באירלנד ובשבדיה גם כן. נתוני מערכת החינוך בישראל הם האור האדום שחייב להבהב מול כל מי שעתיד החברה יקר לו. יש מצבים בהם הדיונים והמחלוקות המלומדות האינסופיות צריכים לפנות את המקום למעשה של ממש.

אודות הכותב:
מאת: אבינועם גרנות
ראש מינהל החינוך בעיריית חולון
חבר מועצת העיר , כפר סבא