מייסד ביה"ס הפרטי-אליטיסטי חברותא; משה"ח מעכב את ההכרה בביה"ס

את בתיה"ס הפרטיים ייצג בדיון דרור אלוני,  בעבר מנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב, וכיום ראש מועצת כפר שמריהו. אלוני הקים השנה בי"ס פרטי-אליטיסטי למנהיגות בשם חברותא, במתחם מכללת רופין.

את החינוך הציבורי ייצג בדיון מנכ"ל משה"ח לשעבר, אליעזר שמואלי.

אלוני תיאר את המניעים להקמת ביה"ס. לדבריו, כשפרש מצה"ל, לאחר של 25 שנות שירות, ביקש להוביל שינוי במערכת החינוך. המניעים העיקריים לכך היו רמת השפה העברית הנמוכה של החיילים בהם פגש בשירות, שהלכה והידרדרה במהלך השנים, ודלות הידע שלהם בערכי מורשת. לאחר הפרישה מצה"ל, מונה אלוני למנהל גימנסיה הרצליה בתל אביב, תפקיד בו כיהן במשך שלוש שנים. אלוני ציין, כי למרות הצלחתו להוביל יוזמות בביה"ס, הוא נתקל בקשיים גדולים. "ראיתי כיצד יוזמות נכשלות בגלל שלמורים לא התחשק ליישם אותן. המורים זכו לגיבוי מלא של ארגוני המורים. עזבתי את המערכת הציבורית מתוסכל, עם תחושת 'פוסט טראומה'".

אלוני הוסיף, כי הוא וחבריו החליטו לעשות מעשה, ולהקים בי"ס שישמש "מגדלור חינוכי" ומודל לחיקוי. לטענתו, כוונתם הראשונית הייתה להקים את ביה"ס בתוך מערכת החינוך הציבורית, באחד מכפרי הנוער, אבל היוזמה נחסמה על ידי משה"ח. כתוצאה מכך הוקם בי"ס חברותא כמוסד פרטי.

"גייסנו מורים מדהימים - דוקטורנטים צעירים וחדורי מוטיבציה,  שבמשך שנה הכינו את תוכנית הלימודים של ביה"ס", סיפר אלוני.
שכר הלימוד שנדרש תלמיד בבי"ס חברותא לשלם עומד על כ-35 אלף ש"ח לשנה. עם זאת טען אלוני, שכל תלמיד בעל מוטיבציה ללמוד בביה"ס יתקבל ללימודים, גם אם הוא חסר אמצעים, ולימודיו ימומנו באמצעות תרומות.

לדברי אלוני, בי"ס חברותא הגיש כבר לפני שמונה חודשים בקשה למשה"ח, להכיר בביה"ס כמוכר שאינו רשמי. לטענתו, משה"ח מעכב את ההכרה. יש לציין, כי הכרה כזו תזכה את ביה"ס בתקציב ממשה"ח, העומד על כשני שלישים מהתקציב שאותו מקבל בי"ס בסדר גודל דומה בחינוך הרשמי.

ממשה"ח נמסר בתגובה, כי לפני שהמשרד מכיר בבי"ס, על העמותה לקבל רישיון עבור הפעלת המוסד. לטענת המשרד, בקשת העמותה המפעילה את בי"ס חברותא לרישיון התקבלה באיחור של מספר חודשים, לאחר תום המועד להגשתה. למרות זאת החל המשרד בטיפול בבקשה.

עוד נמסר, כי אישור הבטיחות עבור המוסד, שהוא אחד מהתנאים לקבלת רישיון, התקבל רק בחודש דצמבר 2009. בימים אלה שוקל המשרד על הבקשה.

אליעזר שמואלי אמר בדיון, כי הורים שאינם שבעי רצון ממערכת החינוך הציבורית מקימים בתי"ס פרטיים, לכאורה ממניעים אידיאולוגיים, כמו בתי"ס מדעיים, אנתרופוסופיים או דמוקרטיים. לטענתו, המטרה של כל בתיה"ס האלה היא אחת - לטפח את בעלי היכולת הכלכלית.

לדבריו, החוק מתיר יוזמות חוץ ממשלתיות, אבל מי שיוזם אותן הוא שצריך לממנן. "אצלנו יש חינוך שהוא פרטי, אך הממשלה שופכת את כספה עליו. צריך להפסיק לתקצב את בתיה"ס הפרטיים. הסכום שייחסך יכול לממן הקמת בתי"ס בפזורה הבדואית ובעיירות הפיתוח, ולצמצם את הפערים. יש לקבוע שהחינוך הפרטי ממומן בצורה טוטאלית על ידי המעוניינים בחינוך כזה", הוסיף שמואלי.

על בי"ס חבורתא אמר  שמואלי, כי יוזמה מעין זו אינה מתאימה למערכת החינוך ברמה הלאומית. לדעתו, ביה"ס לא יוכל להתקיים לאורך זמן.

שמואלי הזכיר, כי ניתן לקדם חינוך למצוינות ולערכים גם בתוך מערכת החינוך; "יזמתי לפני שנים רבות את הקמת תיכון בויאר בירושלים, המטפח מצוינות בקרב תלמידים מאוכלוסיות חלשות בתוך החינוך הממלכתי".  לדבריו, קיימות דוגמאות לא מעטות נוספות למצוינות חינוכית, הצומחת בפריפריה בתוך החינוך הציבורי, כמו בי"ס אורט במעלות וביה"ס העל יסודי ברנקו וייס בבית שמש. "חינוך מופרט בתוספת תמיכות מתרומות ומהממשלה אינו הפתרון. בואו נשקיע את הכסף בבתי"ס עניים", סיכם.

יש לציין כי חלק ממשתתפי הכנס, ובהם מנהלי בתי"ס בחינוך הרשמי, הביעו תמיכה בחינוך הפרטי. אחת מהמשתתפות, המשמשת כמנהלת בי"ס יסודי ממלכתי, אף אמרה כי היא מעריצה את אלוני על יוזמתו. לדבריה; "אני לא מצליחה לשרוד לנוכח הסרבול של המערכת. מתפרסמים חוזרים הסותרים זה את זה. יש פקידות שאינה מבחינה בין ימינה ושמאלה וחוסר מדיניות. רבים בתוכנו היו רוצים להגיש יוזמות למשה"ח, אבל נתקלים במכשולים שאי אפשר לעמוד בהם. לכן אני תומכת בהפרטה".