רוכשים חומרה לביה"ס? אל תשכחו את היישומים והכשרת המורים

נשיא חברת מערכות הלמידה הבינלאומית  "it's learning", ג'ון באואר, פרסם לאחרונה מאמר ששמו "מספיק כבר עם חומרה!". במאמר, המתפרסם בעיתון האינטרנט האמריקני eSchoolNews,  מבקר באואר את המדיניות במערכת החינוך האמריקנית לגבי רכישת טכנולוגיות מתקדמות. באואר מציין, כי בארה"ב יש כיום בכל כיתה מחשב ולוח לבן אינטראקטיבי ובכל בי"ס - גישה לאינטרנט. לדבריו, בחינוך העל יסודי יש לכל תלמיד מחשב נייד ובבתיה"ס - מקרנים לתלת מימד. למרות זאת, לא חל שיפור בהישגי התלמידים מאז החלה ההצטיידות במחשבים במערכת החינוך, לפני כ-25 שנים, זאת בהשוואה לתחומים אחרים, שבהם הביאה הטכנולוגיה לשיפור רב בהישגים. כך, למשל, עלתה בתעשייה התפוקה בשיעור ניכר בזכות המחשוב, והשירותים הפיננסיים הפכו לרווחיים הרבה יותר מבעבר.

"מדוע נכשלה הטכנולוגיה במערכת החינוך לעומת הישגיה במערכות אחרות"? באואר סבור שהתשובה לשאלה זו נעוצה בכך שבתעשייה ובשירותים הפיננסיים הוקדשו משאבים רבים לפיתוח תוכנות מתאימות ולהכשרת העובדים לטכנולוגיה, מה שהפחית עלויות ויצר ניסיון חיובי מתמשך בקרב הלקוחות. לדבריו, בעולם העסקי הקצאת התקציבים לטכנולוגיה נחלקת לשליש לחומרה, שליש לתוכנה ושליש להכשרת העובדים ותמיכה. לעומת זאת, לטענתו, יש לאנשי החינוך "אובססיה" לחומרה. מסיבה זו אין במערכת החינוך שילוב אפקטיבי בין חומרה ותוכנה. כ-80% מהתקציבים מוקצים לרכישת חומרה ולתקשורת ורק 20% - לרכישת לומדות מתאימות ולהכשרת אנשי החינוך בטכנולוגיה. לטענת באואר כשסדר העדיפויות הוא כזה, אין להתפלא על כך שהשימוש בטכנולוגיה במערכות חינוך אינו יעיל, ואין לו השפעה משמעותית על הלמידה.