מעמד ההוראה בישראל - לא מה שחשבתם

פרסומים רבים בכלי התקשורת טוענים, כי מעמד מקצוע ההוראה בישראל נמצא בשנים האחרונות בשפל חסר תקדים. גם אנשי חינוך, אקדמיה ופוליטיקאים לא מעטים תומכים בטענה זו. הירידה ביוקרת מקצוע ההוראה מיוחסת לא אחת לכישורים נמוכים של חלק ניכר מהמורים ולשכר הנמוך של המורים.

ממצאים ראשונים ממחקר, שערכו השנה החוקרים דימיטרי רומנוב ונחום בלס ממרכז טאוב, מצביעים על כך שמעמדו של מקצוע ההוראה גבוה יותר ממה שמקובל לחשוב, לפחות בקרב מרבית הציבור. הממצאים מתפרסמים בדו"ח "מצב המדינה - חברה, כלכלה ומדיניות 2009" שערך מרכז טאוב, שהתפרסם בשבוע שעבר. עובדה מעניינת שמציינים החוקרים היא, ששביעות הרצון של הציבור מבתיה"ס ומהמורים הולכת ויורדת ככל שעולה רמתו הכלכלית-חברתית של היישוב שבו הם עובדים.

כך, לדוגמה, בסקר ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-2009 נמצא, כי באשכולות החברתיים 1 ו-2, הנמוכים ביותר מבחינה חברתית-כלכלית, הביעו 83.8% ממשתתפי הסקר שביעות רצון מבתיה"ס היסודיים ו-84.5% - מבתיה"ס העל יסודיים. 80.8% ממשתתפי הסקר מאשכולות אלו הביעו שביעות רצון מרמת המורים בבתיה"ס היסודיים ו-72.1% - מרמת המורים בחינוך העל יסודי.
ביישובים מהאשכולות החברתיים-כלכליים 8-7, השייכים למעמד הבינוני המבוסס, הנתונים נמוכים יותר אם כי עדיין גבוהים. 73.3% ממשתתפי הסקר באשכולות אלו הביעו שביעות רצון מבתיה"ס היסודיים ו-71.7% מבתיה"ס העל יסודיים. מרמת המורים בחינוך היסודי הביעו שביעות רצון 62.2% ממשתתפי הסקר באשכולות אלו ומרמת המורים בחינוך העל יסודי - 65.3%.

לעומת זאת, ביישובים השייכים למעמד הגבוה ביותר, באשכולות 9-10, ירדה שביעות הרצון מבתיה"ס ומאיכות ההוראה בצורה תלולה; 64.8% הביעו שביעות רצון מבתיה"ס היסודיים ו-57.4%  מבתיה"ס העל יסודיים. מרמת המורים בחינוך היסודי הביעו שביעות רצון רק 40.1% ומרמת המורים בחינוך העל יסודי - 22.5% בלבד.

החוקרים גם ביקשו לבדוק אם אכן חלה ירידה באיכות המורים בעשורים האחרונים. החוקרים בדקו לאורך כשני עשורים את הציונים של מורות במבחנים הפסיכוטכניים, שבהם השתתפו בעת גיוסן לצה"ל. כמו כן בדקו החוקרים את ציוניהן של המורות במבחנים הפסיכומטריים שבהם השתתפו לפני קבלתן ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. מהבדיקה עולה, כי הציונים של המורות במבחנים אלו לא ירדו מסוף שנות ה-80 ואף עלו.

במחקר גם נבחנו נתוני השכר של המורות, במיון על פי היישוב שבו הן מתגוררות. החוקרים מצאו, כי שכר המורות אחיד בכל הארץ עם נטייה קלה לשכר גבוה יותר דווקא ביישובים החלשים. נמצא, כי שכר המורות היה גבוה יותר במחוזות הצפון והדרום, לעומת המחוזות האחרים. כמו כן, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בכישורים הקוגניטיביים של המורות המלמדות ביישובים מרמות חברתיות-כלכליות שונות.

עוד מצאו החוקרים, כי מסתבר כי לא ניתן לדבר בהכללה על פערים בשכר בין מורים לבין בעלי מקצועות אחרים. במחקר נמצא, כי ביישובים השייכים לאשכולות החברתיים-כלכליים החלשים, שכרם הממוצע וכן הכישורים הקוגניטיביים של המורים עולים על ממוצע השכר והכישורים של כלל בעלי המקצועות האחרים. בחלק מהמקרים אף נמצא, כי שכרם של המורים ביישובים אלו היה גבוה יותר מממוצע השכר והכישורים של בעלי מקצועות אקדמיים האחרים. לעומת זאת, ביישובים השייכים לאשכולות החברתית-כלכליים המבוססים, נמצא כי השכר הממוצע והכישורים הקוגניטיביים של המורים נמוכים משכרם של בעלי המקצועות האחרים.

בדו"ח מצוין, כי ממצאי המחקר עומדים בסתירה לידע ה"אינטואיטיבי" ולפרסומים שונים בנוגע ליוקרה הנמוכה של מקצוע ההוראה. הממצאים מצביעים על כך שחלקים גדולים של הציבור מעניקים עדיין למקצוע ההוראה יוקרה רבה.