מרבית המורים סבורים כי מתפקידם לדאוג לרווחת התלמידים לקויי הלמידה אך חסרים להם כלים לכך

מרבית המורים סבורים כי מתפקידם לפעול לרווחת תלמידיהם לקויי הלמידה בתחום החברתי ובתחום הרגשי. כך עולה מסקר שערכו מכון סמית וד"ר איריס קלקא עבור אגודת ניצן. עם זאת, רק כחמישית מהמורים סבורים כי יש בידם את הכלים לעשות זאת. בסקר השתתפו כ-100 מורים. 

לדברי ד"ר איריס קלקא, מומחית לסקרים ומרצה באוניברסיטת תל אביב, היא הופתעה לטובה מרמת המודעות הגבוהה שהביעו המורים לגבי הצרכים החברתיים והרגשיים של תלמידים לקויי הלמידה, ומהנכונות שלהם לסייע להם. מורים רבים גם הפגינו רצון להרחיב את הידע שלהם בנושאי ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז, והבעיות הרגשיות והחברתיות המאפיינות ילדים ובני נוער הלוקים בהם.

לדבריה, לשאלה "האם המורים סבורים שמתפקידם לפעול לרווחת התלמידים לקויי הלמידה בתחומים אלו?" ענו 90% מהמורים בחיוב;  50% סברו במידה רבה כי זהו תפקידם ו-40% - במידה מסוימת. עם זאת, ציינו מרבית המורים כי חסרים להם הכלים לעשות זאת. כשליש מהמורים שהשתתפו בסקר ציינו, כי חסר להם בעיקר זמן, המעוגן בצורה מכובדת במערכת השעות שלהם, לשבת עם התלמיד לקויי הלמידה ואפילו מקום פיזי בביה"ס לעשות זאת. כ-35% מהמורים ציינו, כי חסר להם ידע תיאורטי ומעשי כדי להתמודד עם נושאים אלו.

על פי הסקר, רק 34% מהמורים סבורים, כי ביה"ס נותן מענה לצרכים החברתיים של התלמידים לקויי הלמידה. רק 31% מהמורים סבורים, כי ביה"ס נותן מענה לצרכים הרגשיים של תלמידים אלו.

סקר נוסף נערך עבור אגודת ניצן עם הורים לילדים לקויי למידה. בסקר טענו כשני שלישים מההורים כי לא נפגשו במהלך השנה האחרונה עם גורמים מקצועיים בבתיה"ס שבהם לומדים ילדיהם, כמו יועצות חינוכיות או פסיכולוגים.

על פי הערכת אגודת ניצן לפחות 180,000 תלמידים במערכת החינוך סובלים מליקויי למידה או הפרעות קשב וריכוז, ובמקרים רבים משני הסוגים.