23/9/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

ניתן למדוד הכל (כמעט) במערכת החינוך

11/03/2010

"כיצד אפשר לעשות שימוש מעשי בנתונים הרבים הנאספים במערכת החינוך, כדי לשפר את תפקודה בכל הרמות"? על שאלה זו מבקש לענות מסמך עב כרס, שפרסמה לאחרונה "הוועדה לרענון מערך האינדיקטורים במערכת החינוך".  שם המסמך הוא "קווים מנחים לרענון מערך האינדיקטורים לחינוך בישראל". אינדיקטורים בחינוך הם מדדים המצביעים על הנעשה במערכת החינוך, מצבה והישגיה בחתכים שונים. דוגמה לאינדיקטור היא מספר התלמידים הממוצע בכיתה; באמצעות מדד זה ניתן להשוות את הצפיפות בכיתות במגזרים שונים, ולהסיק מסקנות על חלוקת המשאבים במערכת החינוך.

הוועדה הוקמה על ידי "היוזמה למחקר יישומי בחינוך" של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משה"ח וקרן יד הנדיב. המסמך מפרט את התחומים בהם נדרשת מדידה במערכת החינוך, וממליץ על האינדיקטורים שבאמצעותם ניתן למדוד אותם. התחומים הם; ההישגים הלימודיים, היעדים הערכיים, התשומות הכלכליות, התשתית הפיזית והטכנולוגית, כוח ההוראה, תהליכי ההוראה-למידה, האקלים הבית ספרי, רווחת התלמידים ושביעות הרצון ממערכת החינוך, הפערים והבקרה התפעולית.

הוועדה, שבראשה עמד פרופ' משה יוסטמן, מאוניברסיטת בן גוריון, שקדה על הכנת המסמך במשך כשלוש שנים. המסמך הוגש למנכ"ל משה"ח, ד"ר שמשון שושני, מנכ"לית הראמ"ה, פרופ' מיכל בלר, והמדען הראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ד"ר דמיטרי רומנוב.

 

יש להיזהר בשימוש באינדיקטורים ככלי בקרה

 

השימוש באינדיקטורים במערכת החינוך הוא בשתי רמות; במסגרת השיח הציבורי על איכות מערכת החינוך בכללותה וככלי בקרה על תפקודם והישגיהם של הגורמים השונים במערכת החינוך. אינדיקטורים המספקים תמונה כללית על מצבה של מערכת החינוך הם, למשל, ההוצאה הלאומית לחינוך כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי ודירוג ישראל במבחנים הבינלאומיים. אינדיקטורים אלו משמשים למעקב אחר תפקוד המערכת לאורך זמן. לעומת זאת, האינדיקטורים ברמת הבקרה משמשים לבחינת התפקוד של ביה"ס, המנהל והמורה. מחברי המסמך מציינים, כי אינדיקטורים אלו משפיעים על גורלם המקצועי של עובדי מערכת החינוך, ולכן יש לגלות זהירות יתירה, דיוק ואמינות בשימוש בהם. השימוש באינדיקטורים ככלי בקרה עלול להשפיע על העשייה החינוכית בדרכים שליליות. כך, למשל, קשירת גורלו המקצועי של המנהל בהצלחת תלמידיו בבחינות המיצ"ב, עלולה לגרום לו להפנות משאבים רבים לכיתות הנבחנות במיצ"ב ולמקצועות הנבדקים בבחינות, במקום לחלקם בצורה שווה בין כל הכיתות ומקצועות הלימוד.

 

יש למדוד את הנחלת הערכים במערכת החינוך

 

אחת מהמלצות במסמך היא שמערך האינדיקטורים שיונהג ישקף את מגוון המטרות הקיימות במערכת החינוך הישראלית. לדעת מחברי המסמך, בשל רב גוניותה של המערכת לא ניתן לבנות מדד אחד לאיכות החינוך בישראל.

בתחום ההישגים הלימודיים מצוין במסמך, כי להשתתפות במבחנים הבינלאומיים יש יתרונות רבים ככלי בקרה על הנלמד במערכת החינוך וככלי מכוון לעדכון תוכניות הלימודים. עם זאת, כל החלטה להסיט משאבי חינוך כדי לשפר את מקומם של תלמידי ישראל בדירוג העולמי, צריכה להישקל היטב. הסיבה לכך -  המשאבים שיופנו למטרה זו עלולים להילקח ממטרות חינוכיות חשובות לא פחות.

כמו כן ממליץ המסמך להוסיף לבחינות המיצ"ב מקצועות לימוד ודרגות כיתה נוספים במדגמים קטנים, וליצור רצף  גילאי של התלמידים הנבחנים בהן. באמצעות הרחבה זו של הבחינות ניתן יהיה לעמוד על התקדמות התלמידים במקצועות השונים משנה לשנה, מידע העשוי לתרום לשיפור דרכי ההוראה.

בנושא המדידה של הנחלת ערכים במערכת החינוך, מציינים מחברי המסמך כי היא מציבה אתגרים אינטלקטואליים ופוליטיים. עם זאת לדעתם, מדידה כזו חשובה לשמירה על האיזון הפנימי של מערכת החינוך בין המטרות השונות שהיא מופקדת עליהן.

 

יש לקבוע סטנדרטים לסביבה הבית ספרית הפיזית

 

עוד ממליץ המסמך לפתח אינדיקטורים לסביבה הפיזית של ביה"ס. אינדיקטורים אלו ימדדו את השטח הבנוי של ביה"ס, שטח החצר, התחזוקה, איכות הספרייה, המחשוב, המעבדות ציודן ובטיחותן, שירותי התברואה, סידורי הביטחון, נגישות ביה"ס לתלמידים בעלי מוגבלויות. במסמך מצוין, כי מן הראוי לקבוע סטנדרטים בתחומים אלו.

בנושא מדידת רמת המורים מצוין במסמך, כי המעקב ברמה הלאומית אחר אוכלוסיית המורים צריך לכלול אינדיקטורים להיקף כוח ההוראה יחסית למספר התלמידים במערכת החינוך, רמות הוותק והשכר של המורים, ומעקב אחר רמת ההסמכה הפדגוגית והמקצועית ואחר מידת ההתאמה בין המקצועות שהמורים מלמדים בפועל לבין ההשכלה וההכשרה המקצועית שלמדו.

המסמך עוסק גם במדידת הפערים בין התשומות שמקבלים תלמידים מאוכלוסיות שונות. המסמך ממליץ לבנות אינדיקטורים לפערים ושוויון הזדמנויות, המשווים הישגים לימודיים בין קבוצות אוכלוסייה שונות על פי מבחני המיצ"ב, בחינות הבגרות, המבחנים הבינלאומיים והנגישות להשכלה גבוהה. הערכת התשומות צריכה לכלול גם את התשומות הפרטיות שמוסיפים ההורים, התורמות ליצירת פערים על רקע חברתי-כלכלי.

כמו כן ממליץ המסמך למדוד את הפערים באמצעות השוואת התשומות הבית ספריות בקבוצות אוכלוסייה שונות, כמו גודל הכיתות, הכשרת המורים, המחשוב והתקשורת, המעבדות וציודן ומתקני החצר.

הדפסשלח לחבר
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך