בתוך חמש שנים; גידול של למעלה מ-20% במספר התלמידים הלומדים במוסדות חינוך פרטיים

מהנתונים עולה, כי גידול השיא, בשיעור של למעלה מ-140%, נרשם בחמש השנים האחרונות במוסדות החינוך הפרטיים במגזר הבדואי. מספר התלמידים עלה מ-1,434 בתשס"ו ל-3,446 בתש"ע.

גם במגזר הערבי נרשם גידול חד, של 36%, במספר התלמידים הלומדים במוסדות חינוך - מ-58,973 בתשס"ו ל-80,326 בתשס"ע.  

מספר התלמידים הלומדים במוסדות החינוך החרדיים עלה בחמש השנים האחרונות בכ-17% מ-164,271 ל-193,570 השנה. מספר התלמידים במוסדות החינוך הפרטיים שאינם חרדיים במגזר היהודי עלה בשנים עלה  בשיעור הנמוך ביותר מבין שאר המגזרים, כ-12%. מספר התלמידים עלה מ-89,211 בתשס"ו  ל-100,517 בתש"ע.

כידוע, משה"ח מתקצב בי"ס בחינוך המוכר שאינו רשמי ב-75% מהתקציב המוענק לבי"ס בחינוך הרשמי. כדי לעצור את העלייה החדה במוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי יוזם בימים אלו שר החינוך, גדעון סער, תיקון בתקנות חינוך ממלכתי.  התיקון המוצע יאפשר לשר החינוך להפעיל שיקול דעת בהליך ההכרה במוסד חינוך מוכר שאינו רשמי. על פי טיוטת התיקון יהיה שר החינוך רשאי שלא להכריז על מוסד חינוך כמוסד מוכר שאינו רשמי, בהתאם לשיקולים חינוכיים וכלכליים. אחד מהשיקולים הוא החשש, כי ההכרה במוסד כזה עלולה להביא לסגירה של כיתות או לפיטורי מורים בחינוך הממלכתי. יש לציין כי התיקון לא אמור לכלול את החינוך החרדי.

צעד נוסף שעומד לנקוט משה"ח, שאחת ממטרותיו העיקריות היא הפחתת מספר התלמידים הפונים לבתי"ס פרטיים, הוא הגדלת שעות התל"ן בחינוך הציבורי. בשבוע שעבר התפרסמה בעיתונות טיוטה של חוזר מנכ"ל חדש בנושא זה. על פי הטיוטה מתכוון המשרד לאשר לבתיה"ס בחינוך הציבורי להגדיל פי שלושה את מספר שעות התל"ן - תוכנית לימודים נוספת, הממומנת על ידי ההורים והרשויות המקומיות. עד כה הוגבל התל"ן לשלוש שעות שבועיות לכל היותר. המתנגדים לכך טוענים, כי מדובר בצעד נוסף בהפרטת החינוך הציבורי, מכיוון שמהגדלת שעות התל"ן ייהנו רק אוכלוסיות מבוססות של תלמידים.