לראשונה; סקר ארצי מיפה את דרכי הפעולה לקידום תלמידים מתקשים בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים

מרכז אנגלברג לילדים ולנוער, הפועל במסגרת מרכז המחקר מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל, פרסם לאחרונה דו"ח על סקר מקיף שערך בשם "מיפוי דרכי הפעולה של בתיה"ס היסודיים וחטיבות הביניים לקידום התלמידים המתקשים". הסקר נערך ביוזמת משה"ח, עמותת אשלים ומרכז מאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל.

בדו"ח מצוין, כי קידום תלמידים המתקשים בלימודים, הוא אחד מיעדיה החשובים של מערכת החינוך בישראל. למרות זאת, לא נערך עד כה סקר מקיף על דרכי ההוראה והתוכניות בנושא זה המתקיימות בבתיה"ס. בדו"ח נטען, כי ההחלטות בנוגע לפיתוח תוכניות לקידום תלמידים מתקשים והמדיניות לגבי שילובן בבתיה"ס, מתקבלות ללא מידע שיטתי על התשומות שכבר מושקעות למטרה זו בבתיה"ס.

ממצאי הסקר מספקים לראשונה תמונת מצב מקיפה על דרכי הפעולה לקידום התלמידים מתקשים המתקיימים בבתיה"ס היסודיים ובחטיבות הביניים בישראל. עם זאת מודגש בדו"ח, כי אין בממצאי הסקר מידע מעמיק על איכות התוכניות השונות או על מידת הצלחתן בהשגת יעדיהן.

מגוון תוכניות התערבות חיצוניות

בסקר הוגדרו "תלמידים מתקשים" כתלמידים שרמת הלימודים שלהם נמוכה באופן משמעותי מהמצופה משכבת הכיתה, או שיש להם בעיות התנהגות והסתגלות שמפריעות להם ללמוד.

על פי הדו"ח, הפעילות בבתיה"ס לקידום תלמידים מתקשים מתבצעת בשלושה מישורים: במסגרת ההיערכות הכללית של ביה"ס, למשל באמצעות שימוש בשיטות הוראה המספקות מענה לצורכי תלמידים ברמות שונות בכיתות; באמצעות הענקת תשומות מיוחדות לתלמידים המתקשים, למשל על ידי תגבור לימודי מחוץ לכיתה; באמצעות תוכניות התערבות חיצוניות, המופעלות על ידי גורמים פדגוגיים מחוץ לביה"ס כמו ארגונים מהמגזר השלישי.
בדו"ח מצוין, כי בבתיה"ס בארץ מופעלות מגוון תוכניות התערבות לקידום תלמידים מתקשים בסיוע של גורמים חיצוניים. רבות מהתוכניות אכן תורמות לקידום התלמידים המתקשים. עם זאת, לא תמיד נבדקת מידת התאמתן של תוכניות אלו לצורכי בתיה"ס. כמו כן, חלק מהתוכניות מופעלות בבתי"ס במשך פרק זמן קצוב, ועם סיומן נשארים התלמידים המתקשים ללא סיוע.

בסקר השתתפו מנהלים ומחנכים מ-360 בתי"ס יסודיים וחטיבות ביניים, המהווים מדגם מייצג ארצי. בנוסף לכך נערכו ראיונות פתוחים עם אנשי מפתח ממשה"ח, הרשויות המקומיות וארגוני המגזר השלישי, העוסקים בפיתוח תוכניות לתלמידים מתקשים.

אחוז גבוה של תלמידים מתקשים

בסקר התבקשו המנהלים, בין היתר, להעריך את אחוז התלמידים המתקשים בבתיה"ס שלהם והמחנכים - את אחוז התלמידים המתקשים בכיתות שבהן הם מלמדים.

מהסקר עולה, כי 31% מהמנהלים בבתיה"ס היסודיים ו-20% מהמנהלים בחטיבות הביניים העריכו ששיעור התלמידים המתקשים עומד על 10% ופחות. 58% מהמנהלים בחינוך היסודי ו-50% מהמנהלים בחטיבות הביניים העריכו ששיעור התלמידים המתקשים הוא 11%-25%. 11% מהמנהלים בבתיה"ס היסודיים ו-30% מהמנהלים בחטיבות הביניים העריכו ששיעור התלמידים המתקשים הוא 26% ומעלה.

המחנכים דיווחו על אחוזים גבוהים יותר של תלמידים מתקשים מאשר המנהלים. רק 11% מהמחנכים בבתיה"ס היסודיים ו-8% מהמחנכים בחטיבות הביניים העריכו כי שיעור התלמידים המתקשים הוא 10% או פחות. 60% מהמחנכים בבתיה"ס היסודיים ו-40% מהמחנכים בחטיבות הביניים העריכו ששיעור התלמידים המתקשים הוא 11%-25%. 28% מהמחנכים בבתיה"ס היסודיים ו-37% מהמחנכים בחטיבות הביניים העריכו ששיעור התלמידים המתקשים הוא 26% ויותר.

המנהלים והמחנכים גם התבקשו לציין בסקר את הקשיים העיקריים שבהם הם נתקלים בעבודה עם התלמידים המתקשים. הקשיים העיקריים שאותם ציינו המנהלים בסקר היו; מחסור במשאבים כספיים, מחסור בכוח הוראה מיומן ואי שיתוף פעולה מצד ההורים.
המחנכים הצביעו על קשיים דומים לאלה שעליהם דיווחו המנהלים, אך הוסיפו אליהם גם כאלו הנובעים מבעיות הסתגלות לביה"ס של התלמידים. כמו כן ציינו המחנכים כי הם מתקשים להתמודד עם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים כמו לקויות למידה ובעיות קשב וריכוז.

המנהלים מעדיפים שני מורים בכיתה

במסגרת הסקר זוהו שבע אסטרטגיות עיקריות שבהן משתמשים בתיה"ס לקידום תלמידים מתקשים; תגבור לימודי מחוץ לכיתה, תגבור לימודי במסגרת הכיתה, הוראה של שני מורים ביחד בכיתה, הוראה של מורה ביחד עם כוח אדם לא מוסמך בכיתה, כמו סייעות, מתן מענים טיפוליים מקצועיים, למשל על ידי יועצות ופסיכולוגים, חונכות לקידום יעדים רגשיים וחברתיים ועבודה עם הורי התלמידים.

על פי דיווחי המחנכים, התקיים תגבור לימודי לתלמידים מתקשים בתוך הכיתות ב- 60% מהכיתות בחינוך היסודי וב-35% מהכיתות בחטיבות הביניים. הוראה של שני מורים ביחד בכיתה התקיימה ב- 29% מהכיתות בחינוך היסודי וב-13% מהכיתות בחטיבות הביניים.

הוראה משותפת בכיתה של מורה ושל כוח אדם בלתי מוסמך התקיימה  ב-22% מהכיתות בחינוך היסודי וב-15% מהכיתות בחטיבות הביניים.

תגבור לימודי מחוץ לכיתה התקיים ב-81% מהכיתות בבתיה"ס היסודיים וב-88% מהכיתות בחטיבות

הביניים. מדיווח המנהלים עולה, כי כמעט בכל בתיה"ס ניתן התגבור הלימודי מחוץ לכיתות בשעות הבוקר, על חשבון הלמידה עם הכיתה. במחצית מבתיה"ס היסודיים ובשני שלישים מחטיבות הביניים ניתן תגבור לימודי גם לאחר שעות הלימודים.

בסקר נשאלו המחנכים באיזו מידה התגבור הלימודי עונה לצורכיהם של התלמידים המתקשים. מהתשובות עולה, כי רק מחנכים מעטים סבורים שהיקף שעות התגבור עונה לצורכי התלמידים במידה רבה או במידה רבה מאוד. מרבית המחנכים סברו ששעות התגבור מספיקות במידה מועטה בלבד או אינן מספיקות כלל.

בבתיה"ס שבהם התקיימה חונכות היא הוענקה לכ-7% מהתלמידים. החונכות הוענקה למשך כחמש שעות שבועיות בממוצע לתלמיד בחינוך היסודי, ולמשך כשלוש שעות שבועיות בממוצע לתלמיד בחטיבות הביניים.

ב-78% מבתיה"ס היסודיים וב-67% מחטיבות הביניים, שבהם התקיימה חונכות לתלמידים מתקשים, היא הוענקה על ידי כוח אדם בלתי מוסמך, כמו מתנדבים. המורים והמנהלים דיווחו בסקר על קשיים שהתגלו בקשרים בין החונכים וצוות ביה"ס, על קשיים בבניית יחסי אמון בין החונך לחניך, ועל כישורים בלתי הולמים של חלק מהחונכים.

המנהלים התבקשו בסקר להעריך את תרומתן של האסטרטגיות השונות לקידום התלמידים המתקשים. האסטרטגיות שזכו להערכה הגבוהה ביותר, בקרב 90% המנהלים בבתיה"ס היסודיים  ו-72%  מהמנהלים בחטיבות הביניים, היא הוראה של שני מורים ביחד בכיתה. אסטרטגיה נוספת, שהוערכה בקרב מרבית המנהלים משתי חטיבות הגיל כתורמת רבות לקידום התלמידים המתקשים, היא תגבור לימודי מחוץ לכיתה.