שותפות פעילה של ההורים עם בתיה"ס מסייעת בשיפור הישגי התלמידים

בבתיה"ס המקיימים שותפות פעילה עם ההורים הישגי התלמידים גבוהים יותר מאשר בבתיה"ס האחרים. כך טוענת מנהלת תוכנית "שותפות ביה"ס, משפחה וקהילה" באוניברסיטת חיפה, ד"ר ברוריה שדל. לדבריה, מחקרים מצאו, כי במדינות שבהן יש חיבור טוב ושותפות בין ההורים לבתיה"ס, הישגי התלמידים גבוהים ורמת האלימות נמוכה. מדובר במדינות המדורגות בראש סולם ההישגים במבחני פיזה הבינלאומיים, כמו פינלנד, הונג קונג, סינגפור, קוריאה הדרומית ויפן.
תוכנית שותפות ביה"ס, משפחה וקהילה מופעלת השנה במתכונת ניסוי בארבעה בתי"ס יסודיים בחיפה. שני בתי"ס, איינשטיין וחופית, הם מהמגזר היהודי ושניים, אחמדייה ועבד ארחמאן אלחאג' - מהמגזר הערבי. לדברי ד"ר שדל, התוכנית מבוססת על יחסי גומלין של ביה"ס עם ההורים והקהילה, המושתתים על כבוד הדדי ואמון. לדבריה, במסגרת התוכנית ההורים שוב אינם נתפסים כצרכנים פסיביים של ביה"ס, אלא כשותפים פעילים בתהליכי קבלת ההחלטות. שיתוף הפעולה עם ההורים גם עוזר למורים להכיר את התלמיד, ומעניק להורים תובנות על ילדם כתלמיד. לדברי ד"ר שדל, התוכנית מעניקה לצוות החינוכי של ביה"ס כלים המאפשרים להם ליצור עם ההורים תקשורת דו-צדדית. בתקשורת מסוג זה צוות ביה"ס זמין להורה בכל בעיה עם ילדו או אם ביה"ס, ואף מציע לו פתרונות. תקשורת דו-צדדית שונה מתקשורת חד-צדדית, שמתקיימת בבתי"ס רבים, המתמקדת בעיקר בהעברת הודעות להורים.
התוכנית מבוססת על מודל שפיתחה החוקרת ג'ויס אפשטיין, מאוניברסיטת ג'ון הופקינס בארצות הברית, המשלב חינוך, סוציולוגיה ופסיכולוגיה. עקרונות המודל הם: העצמת ההורים באמצעות שיפור התקשורת בינם לילדים ובינם לביה"ס, ושיתוף ההורים בקבלת החלטות; תקשורת דו-צדדית בין ביה"ס לבין ההורים; התנדבות של ההורים בתוך ביה"ס בפעילויות חברתיות ולימודיות; סיוע של ביה"ס להורים למלא את חלקם בלמידה הנעשית בבית; שילוב הקהילה - הקהילה נהפכת למשאב עבור ביה"ס והוא נעזר בה, למשל בגורמי הרווחה. כמו כן ביה"ס מתנדב לסייע לקהילה בתחומים שונים. העצמת ההורים נעשית באמצעות מפגשים משותפים להורים ולצוות ביה"ס וסדנאות להורים עם אנשי מקצוע.
השנה נבחר הנושא "איכות הסביבה" כמוקד להעצמת שיתוף הפעולה של בתיה"ס המשתתפים בתוכנית עם ההורים. ההורים לוקחים חלק בקבלת ההחלטות לגבי הפעילויות ותוכניות הלימודים בנושא זה, ומשתתפים בהן.
כך, למשל, נערך בבי"ס איינשטיין תהליך של קבלת החלטות משותף לצוות ולהורים, שבו הוחלט כיצד לשפץ את הגינה הבית ספרית ואילו צמחים לשתול בה. כמו כן התקבלה ההחלטה ליצור פסל סביבתי שיוצב בגינה. בבי"ס חופית, שרבים מתלמידיו יוצאי אתיופיה, החליטו הצוות וההורים להקים גינה, שבה יהיו צמחי תבלין אתיופיים וישראליים. ההורים יוצאי אתיופיה ישתמשו בצמחי התבלין לבישול מאכלים של העדה בפעילות שתתקיים בביה"ס. גם בבתיה"ס אחמדייה וארחמאן אלחאג' הוחלט על הקמת גינות בית ספריות, וההורים מסייעים בגיוס משאבים מהקהילה למטרה זו. את התוכנית מלווה מחקר פעולה שבו משתפים סטודנטים לתואר שני,יהודים וערבים, מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה.
לדברי ד"ר שדל, הסטודנטים אינם צופים פסיביים, אלא שותפים פעילים בשלבים השונים של יישום התוכנית ותורמים לשיפורה. הליווי המקצועי והתמיכה התקציבית מוענקים במסגרת התוכנית לבתיה"ס למשך שלוש שנים. הצלחת התוכנית תימדד בכך שבתיה"ס ימשיכו בשותפות עם ההורים גם לאחר מכן. השבוע התקיים יום עיון בהשתתפות הגורמים הנוטלים חלק בניסוי או המלווים אותו; צוותי בתיה"ס, ראשי ועדי ההורים, מפקחים וחוקרים מהאקדמיה.
יום העיון הוא הראשון בסדרה, שתתקיים במסגרת התוכנית. יום העיון נערך בחסות המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה וקרן בוקריוס-צייט הגרמנית, המתקצבים את התוכנית. ביום העיון הרצו ראש ביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה, פרופ’ פייסל עזאיזה, פרופ' אמנון בהם, מביה"ס לעבודה סוציאלית ואחד מראשי התוכנית, וד"ר שדל. ביום העיון הרצה גם ד"ר פרדריק סמיט, חוקר מאוניברסיטת נימגן בהולנד, שסיפר על יישום התוכנית באירופה ובהולנד.