19/10/2017
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

האם לימודי האומנות במערכת החינוך הפכו מצרך לעשירים בלבד?

4/05/2012

במערכת החינוך הציבורית מתקיימים כיום לימודי האומנות בעיקר בבתי"ס לאומנות, מגמות האומנות בתיכונים ובחלק מבתי"ס הניסויים והייחודיים. לעומת זאת, במרבית בתיה"ס נדחקו לימודי האומנות לשולי תוכנית הלימודים, ובחינוך העל יסודי הם נעדרים כמעט לחלוטין. כך עולה מנייר עמדה חדש, שיופץ ביום חמישי הבא, 10.5.2012, בכנס תל אביב לחינוך מתקדם. כותרת נייר העמדה היא "אופקים חדשים או אופקים חשוכים - על חשיבותו של חינוך לאומנות".
כנס תל אביב לחינוך מתקדם, שנערך על ידי עיריית תל אביב ומכללת סמינר הקיבוצים, יתמקד השנה בחשיבותו של החינוך לאומנות, ומנגד - בדעיכתם של לימודי מקצועות האומנות בבתיה"ס, במקביל להנהגת תרבות ההערכה והמדידה במערכת החינוך. את נייר העמדה חיברו שלושה מרצים ממכללת סמינר הקיבוצים - ד"ר שי פרוגל, ד"ר דורית ברחנא-לורנד וד"ר מיכל לוי-קרן. לנייר העמדה מצורף נספח, שחיברה המפמ"רית לאומנות חזותית, סיגל ברקאי, שכותרתו "מצבו של החינוך לאומנות היום ומבט לעתיד". בנספח מתוארים עיקרי החזון ללימודי האומנות, שגובש לאחרונה בפיקוח על האומנות, כמו גם תמונת מצב עדכנית, ולא מאוד מחמיאה, של מצב לימודי האומנות כיום במערכת החינוך.
בנייר העמדה נטען, כי היחס לחינוך לאומנות במערכת החינוך הוא, במקרה הטוב, כאל מותרות או כאל תחום דעת המתאים לכל היותר לתלמידי הכיתות הנמוכות. ליחס זה שותפים קובעי מדיניות החינוך, אנשי חינוך ואף התלמידים עצמם והוריהם. על פי נייר העמדה, מלבד מגמות האומנות, אין בכלל חינוך לאומנות בתיכונים. כמו כן, לא בכל התיכונים קיימות מגמות אומנות, והמגמות הקיימות נסמכות בחלקן על מימון של ההורים. בחטיבות הביניים, לימודי האומנות נעדרים כמעט לחלוטין. בראיון לקו לחינוך טוענת אחת ממחברות המסמך, ד"ר דורית ברחנא-לורנד, כי רק מנהלי חטיבות ביניים "משוגעים לדבר", בעלי מחויבות לתחום האומנות, מקיימים לימודי אומנות. הסיבה לכך - לימודי האומנות בחטיבות הביניים נכנסים בהקצאת השעות, על פי חוזר המנכ"ל, לקטגוריה של לימודי בחירה, שבה נמצאים גם לימודי שפה זרה שנייה. לקטגוריה זו מוקצות שתי שעות לימוד שבועיות. מרבית המנהלים בוחרים בלימודי שפה זרה שנייה, כמו ערבית או צרפתית. בחינוך היסודי יש הקצאה של שעתיים שבועיות ללימודים של כל חמשת תחומי האומנות; מוזיקה, אומנויות פלסטיות, תיאטרון, מחול, תקשורת-קולנוע-טלוויזיה. לטענת ד"ר ברחנא-לורנד, זהו לעג לרש, מכיוון שמדובר במקצועות שכל אחד מהם הוא עתיר שעות ביסודו, ודורש לימוד מעשי ועיוני כאחד. לדבריה; "בצורה כזאת אי אפשר לשאוף ללמידה רצינית. הלמידה המתקיימת בפועל היא למטרות כיף והרפיה. ההתעסקות באומנות אינה רצינית. אין פיתוח של מיומנויות בקרב התלמידים, ואף אחד מתחומי הידע שנכללים בלימודי האומנות אינו מוצג לתלמידים בצורה מסודרת כמו במקצועות הלימוד האחרים".
על פי נייר העמדה, בבתי"ס יסודיים, המשרתים אוכלוסיות מבוססות, מנסים למלא את שעות הלימוד החסרות באמצעות לימודי אומנות בתשלום, במסגרת תל"ן או לימודי העשרה, שמספקים גופים כמו קרן קרב.
לעומת זאת, ביישובים החלשים, התלמידים אינם נחשפים ללימודי אומנות מעבר לשעות המצומצמות בחינוך היסודי. לטענת ד"ר דורית ברחנא-לורנד, הסיכוי של תלמידים מאוכלוסיות חלשות, שלא נחשפו כמעט לאומנות ביסודי ובחטיבת הביניים, ובוודאי שלא בחוגים פרטיים, להגיע למגמות האומנות נמוך מאוד, גם אם יש להם כישרון רב. לדבריה; "זהו עוד אלמנט משמעותי לפער החברתי".
לגבי ערכם של לימודי האומנות במסגרות התל"ן ושיעורי ההעשרה, יש לד"ר ברחנא-לורנד השגות. לדבריה, מסגרות אלו, שאינן מפוקחות, מספקות תוכניות אומנות שבחלקן הן איזוטריות, כמו למשל "תיגוף" -  לימודי תיפוף על גוף או אנימציה. מדובר אמנם בנושאים מקוריים ויצירתיים, אבל לתלמידים חסר הידע הבסיסי כדי שיוכלו להפיק מהם תועלת אמיתית. לטענתה, במסגרות התל"ן וההעשרה, התלמידים מקבלים רק טעימות תלושות מתחומי האומנות.
בנייר העמדה גם נטען, כי הבעיה של מיעוט שעות הלימוד המוקדשות ללימודי אומנות אינה נובעת ממיעוט שעות לימוד כולל במערכת החינוך בישראל, אלא מסדר העדיפויות של משה"ח. מקצועות האומנות אינם תחום מדיד, והם אינם נבחנים ישירות במבחנים הבינלאומיים, ולכן נדחקו לשוליים. זאת למרות, שלימודי האומנות מפתחים אצל התלמידים כישורים החשובים להצלחה במקצועות הליבה, כמו יצירתיות, דיוק, אחריות, יסודיות וחשיבה מקורית. ד"ר ברחנא-לורנד מזכירה, כי בישראל מבקשים  ללמוד מההצלחות של מדינות כמו פינלנד ונורווגיה, אבל דווקא בתחום האומנות לא לומדים מהם. על פי דו"ח שפרסם בנק ישראל אשתקד, במדינות אלו מוקדשות פי שתיים ויותר שעות ללימוד אומנות מאשר בישראל, בגילאי 9-11. לעומת זאת, בישראל מוקצות לגילאים אלו למעלה מ-25 שעות לימוד שבועיות,  בעוד שבמדינות הסקנדינביות לומדים התלמידים כ-20 שעות לימוד שבועיות לכל היותר.
"תלמידים שלא נחשפו ללימודי אומנות בצורה רצינית, לא יהיו מסוגלים לחוות חוויה אומנותית בבגרותם או להיות קהל של אומנות", טוענת ד"ר ברחנא-לורנד.
גם המפמ"רית לאומנות מציינת בנספח לנייר העמדה, כי מיומנויות החשיבה והביטוי הנלמדות במסגרת שיעורי האמנות הם כלי קוגניטיבי רב ערך, המסייע לתלמיד גם במגוון תחומי לימוד אחרים. לדבריה, לימודי האומנות משפיעים על הישגים גם במקצועות הליבה ובמבחני ההישגים, ומסייעים ליצירת אקלים למידה נטול אלימות. המפמ"רית לאומנות מציינת, כי ישנה עשייה משגשגת ומשמעותית בבתיה"ס לאומנויות, במגמות האומנות ובבתיה"ס הניסויים והייחודיים, המשלבים את האומנות בתוכניות הלימודים שלהם. אולם, ללא הרצף הלימודי בחטיבות הביניים זונחים תלמידים רבים את הרצון והסקרנות ללמוד אומנות בתיכון. עוד מוסיפה המפמ"רית, כי בחטיבה העליונה בבתי"ס רבים אין בכלל מסלול אומנות. כמו כן, מספר המקומות במגמות האומנות התיכוניות מוגבל, ותלמיד שלא למד אומנות באופן פרטי ימצא את עצמו בעמדת נחיתות לעומת תלמידים שהוריהם מימנו להם חוגי אומנות בשנות חטיבת הביניים.
לטענתה, עבור רבים מהתלמידים לימודי האומנויות אינם נגישים, וישנו חסך גדול בתקצוב וביישום בפועל של שעות הוראה באומנות.

 

הדפסשלח לחבר
באנר אחווה חדש שמאל
תמי זיטלני
בנק יהב 4
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך