מורי הקבלן והסטודנטים מתאגדים למאבק בהפרטה במערכת החינוך; "לא מיישמים צדק חברתי בכלים של עוול חברתי"

"לא מיישמים צדק חברתי בכלים של עוול חברתי" - זו הייתה כותרתו של כנס חירום, שהתקיים השבוע במכללת סמינר הקיבוצים. אמירה זו מתייחסת לכוונת משה"ח ליישם, באמצעות העסקת מורי קבלן, את המלצת ועדת טרכטנברג ליום לימודים ארוך בגנים ובחינוך היסודי. את הכנס ערך "המטה להעסקה הוגנת של מורות ומורים", בשיתוף עם התאחדות הסטודנטים הארצית, אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית ואגודות הסטודנטים במכללות לחינוך; בית ברל, סמינר הקיבוצים, אורנים ודוד ילין. הכנס מסמן את כניסתם של הסטודנטים בכלל, והסטודנטים להוראה בפרט, למאבק נגד ההפרטה במערכת החינוך.
מרבית משתתפי הכנס היו מורים צעירים, המועסקים באמצעות גופים מתווכים, וסטודנטים להוראה. לדברי אחת מראשי המטה, לילי בן-עמי, בימים האחרונים כבר נרשם הישג מסוים במאבק נגד המכרז, שמתכנן משה"ח לפרסם לבחירת הגוף המתווך שיעסיק את המורים במסגרת יום חינוך ארוך. לדבריה, שר החינוך, גדעון סער, הבטיח כי המורים בבתיה"ס שבהם תיושם התוכנית, שיהיו מעוניינים להשתתף בה, יקבלו את שכרם ישירות ממשה"ח ולא באמצעות גוף מתווך. זאת בניגוד למה שתכנן משה"ח במקור. עם זאת, מרבית המורים והמדריכים, שיופעלו במסגרת יום הלימודים הארוך, אמורים להיות מועסקים כעובדי קבלן.
בן-עמי גם הביעה התנגדות לטענת משה"ח, כי השעות הנוספות במסגרת יום לימודים ארוך יתקיימו כלימודי העשרה, ויועברו בעיקר על ידי סטודנטים ומדריכים. על פי טענה זו, העסקתם כעובדי קבלן אינה מהווה הפרטה של מערכת החינוך. לדבריה; "אנחנו אומרים שגם סטודנטים ומדריכים יכול המשרד להעסיק בצורה ישירה. כך עושים משרדי ממשלה אחרים, למשל משרד התמ"ת".
נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים, פרופ' ציפי ליבמן, אמרה בכנס; "עלינו לפעול נגד העסקת אחינו המורים במיקור חוץ. כך אעשה אם אידרש". פרופ' ליבמן ציינה, כי שר החינוך קשוב למה שציבור המורים הצעירים מרגיש, ולכן למשתתפי הכנס יש כוח לא קטן בפעולתם כנגד תופעת ההפרטה במערכת החינוך. בכנס התקיים פאנל בהשתתפות מורים המועסקים על ידי חברות קבלן בתוכנית קרב, תוכנית היל"ה ועל ידי עמותת רנה קאסן.
בדיון אמרה מלאני פלאצ'י, מדריכה למחשבים ותקשורת, כי הטענה שעל פיה תוכנית קרב עוסקת בהעשרה בלבד אינה נכונה. לטענתה, תוכנית קרב היא דוגמה להפרטה זוחלת; התוכנית התרחבה למקצועות שהועברו בעבר על ידי מורי משה"ח. כך, חלק ניכר מלימודי המוזיקה והטבע בחינוך היסודי מתקיימים באמצעות מדריכי קרן קרב. לטענת פלאצ'י, למשה"ח אין כמעט תקנים חדשים למורים למוזיקה, ומורים אלו נאלצים לעבוד באמצעות קרן קרב. לדבריה, 40% מהמדריכים בקרן קרב הם מורים בעלי תעודת הוראה וכ-80% מהם בעלי תואר ראשון או שני.
עמית רימון, מורה בתוכנית היל"ה, טען בדיון, כי משה"ח הוא הקובע למעשה את תנאי ההעסקה הירודים של המורים בתוכנית ולא המעסיקה הישירה שלהם, החברה למתנ"סים. לדבריו, תנאי ההעסקה נקבעים בתנאי המינימום שהמשרד מציין במכרז שלו. "אף זכיין לא יציע יותר מהתנאים המינימאליים האלו", טען רימון. לדבריו, מכרז חדש לתוכנית היל"ה אמור להתפרסם בעוד כחודש.
אמנון רבינוביץ', מורה בתיכון זיו ומרקס בירושלים, אמר בדיון, כי אין כל הצדקה לקיומה של עמותת רנה קאסן. לטענתו, מדובר בצינור בלבד של עיריית ירושלים להעסקת מורים, בדרך שנועדה לפגוע בזכויותיהם. לדבריו, המורים המועסקים באמצעות העמותה אינם מקבלים, או מקבלים באיחור, חלק מהזכויות שמקבלים מורים המועסקים על ידי המדינה או הבעלויות, כמו קביעות, פיצויי שחיקה ומענקים שונים.