|
אופק ערפילי |
קרן ב. |
4/09/2007 |
הסתדרות המורים ומשרד החינוך חתמו לפני מספר חודשים בחגיגיות רבה על הסכם חדש עם שם מבטיח - "אופק חדש". על פי ההסכם יועלה שכר המורים משמעותית, כשהמורים מצידם מתחייבים לעבוד מספר שעות רב יותר. משרד החינוך והאוצר התחייבו להפעיל את ההסכם בהדרגה, במשך 6 שנים, בהשקעה של 5 מיליארד ₪. עיקר הכסף יוקדש לשכר המורים, לפיצויים למורים פורשים ועוד. אחת השאלות היא מה תהייה השפעת התוכנית על הישגי התלמידים. כיון שבמסגרת התוכנית התלמידים לא ילמדו יותר שעות, לא נראה שיהיה מפנה משמעותי. מי שירוויח יותר הם המורים, והתקווה היא כי כך יגיע כוח עבודה איכותי יותר למערכת החינוך. עם זאת, תוכנית דומה – "עוז לתמורה" - שהופעלה על ידי ארגון המורים במשך שלוש שנים בחמישה בתי"ס ונגנזה, הראתה כי המורים אכן הרוויחו יותר, אולם המדינה לא הייתה מוכנה להמשיך את התוכנית כיון שהיא עלתה לה יותר מדי. התברר כי המורים ישבו במשך שעות רבות ללא מעש בבתיה"ס לאחר שהתלמידים הלכו הביתה. וגרוע מכך; לא אחת התגלה כי חלק מהמורים אף "פרש" הביתה בעקבות התלמידים. כשהתגלתה עובדה זו לקברניטי התוכנית, הם התקינו שעוני נוכחות בבתיה"ס, אבל גם איתם למדו המורים "להסתדר". ובעיה נוספת בדרך לתקווה שאופק חדש יגאל את מערכת החינוך בישראל; מחקר שנערך באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע בשם "הערכת יישום חוק שבוע לימודים בן 41 שעות" (ראה למטה), שבדק ניסוי של הפעלת יום לימודים ארוך בכמה בתי"ס, וכלל בנוסף להישארות המורים גם הישארות של התלמידים בביה"ס - הצביע על הישגים דלים במיוחד. המחקר הוזמן על ידי לשכת המדען הראשי של משרד החינוך, כך שתוצאותיו ידועות היטב לראשיה. במסקנות המחקר נכתבו הדברים הבאים; "מספר בתי ספר, שהייתה להם מראש תפישה חינוכית רחבה, ניצלו את תוספת השעות ליישום או להרחבה של תפישתם בבתי הספר. בתי ספר אלו עשו דברים מעניינים ומרשימים. רוב בתי הספר, שפעילותם החינוכית הייתה שגרתית יותר, המשיכו בעשייה שגרתית. לא ראינו בתי ספר שעם הזמן התפתחה אצלם תפישה חינוכית עשירה יותר, ושהעשייה החינוכית נעשתה משמעותית יותר. על מנת שזה יקרה יש צורך כנראה ביותר מאשר תוספת שעות לבית הספר".
|
|
|
|
|