החוקרים מסבירים את הציונים הגבוהים בבגרות המתוקשבת בכך, שהתלמידים שבחרו להיבחן בדרך זו היו מלכתחילה בעלי הישגים או מוטיבציה גבוהים יותר מחבריהם. החוקרים גם ציינו, כי התלמידים, המורים ורכזי המחשוב הביעו שביעות רצון מההכנה והתרגול שעברו לקראת הבחינה המתוקשבת, כמו גם מהתמיכה הטכנית וממימשק הבחינה. המורים גם הביעו עמדות חיוביות כלפי הוראה, למידה והערכה בסביבה מתוקשבת. לעומת זאת, עמדות התלמידים לגבי הלמידה והבחינה המתוקשבת היו ומעורבות.

החוקרים מנו בהרצאתם את היתרונות והחסרונות של הבחינה המתוקשבת. היתרונות הם; התאמה לדרכי למידה חדשניות - בבחינות שלהן יש רק נוסח מתוקשב ניתן לעשות שימוש במצגות, סרטוני וידאו, ועוד. גם המשימות שניתנות לתלמידים בבחינות כאלו עשויות להיות חדשניות, למשל חיפוש במאגרי מידע. הבחינות המתוקשבות גם עשויות להביא לשיפור איכות הערכה - פחות הסתמכות על מעריכים אנושיים ומיפוי מדויק יותר של יכולות הנבחנים. יתרון נוסף של הבחינה המתוקשבת הוא הפנייתה לאוכלוסיות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים, במיוחד תלמידים עם לקויי למידה המתקשים בכתיבה. לדברי החוקרים, השימוש במחשב מאפשר פעמים רבות לתלמידים אלה להתמקד בתכנים במבחן במקום בבעיות הכתיבה שלהם, ולהתמודד כשווים מול שווים עם התלמידים הרגילים. הבחינה המתוקשבת גם מאפשרת את קיצור זמן הבדיקה, צמצום עלויות של שימוש בנייר ואחזור של פריטים מהן לבחינות בעתיד. יתרון נוסף הוא, שהבחינה המתוקשבת מביאה מורים רבים לשילוב מוגבר של המחשב בהוראה במהלך שנת הלימודים.

גם החסרונות של השימוש בבחינה המתוקשבת שמנו החוקרים אינם מעטים. החסרונות הם; צוותים בית ספריים רבים אינם מיומנים עדיין להפעיל בחינות מתוקשבות. תשתית מחשבים לא מספקת בכמותה ובאיכותה בבתיה"ס, הצורך להכין ולתרגל את התלמידים לקראת הבחינות, הקושי שבפיתוח גרסה מתוקשבת שתהיה זהה לחלוטין לגרסת הנייר (כשיש לבחינה שתי  גרסאות), תקלות במחשבים ובתשתית בעת הבחינה, פריצות של האקרים לשאלון הבחינה ועוד.