24/5/2018
בנק יהב מעודכן
טבע מעודכן
בדים קטן
סמינר קיבוצים מעודכן

מחקר; המורים אינם מאמינים בלמידה מקוונת משותפת

"מהם המאפיינים של פעילויות מתוקשבות שמפתחים המורים? האם הפעילויות כוללות למידה מקוונת משותפת?". תשובות לשאלות אלו ביקש למצוא במחקר, שערכו תמר ענבל שמיר ויעל קלי, מהמחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. המחקר הוצג ביום עיון בנושא "האדם הלומד בעידן הטכנולוגי", שערכה לאחרונה האוניברסיטה הפתוחה. לדברי החוקרות, בתהליך הכשרת המורים להוראה מקוונת יש להתייחס לשלושה ממדים; הפדגוגי, הארגוני-ניהולי והטכנולוגי. הממד הפדגוגי מתייחס למטרות השימוש בטכנולוגיה ולאופן יישומן. חוקרים טוענים, שהשילוב היעיל של הטכנולוגיה בפדגוגיה מתרחש כאשר מורים משתפים פעולה, חולקים אתגרים, הצלחות וקשיים. מורים רבים שלמדו את שילוב התקשוב בהוראה, לא יישמו אותו בכיתות, משום שהרגישו מבודדים ומתוסכלים, ללא תמיכת העמיתים. לטענת החוקרות, המחשב תומך בלמידה משותפת; הוא פותח אפשרות ליצירת תקשורת מקוונת בין לומדים הפועלים יחד, תומך בארגון המידע ומאפשר רמה גבוהה מאוד של תיאום ושיתוף פעולה בין עמיתים. למרות זאת, המורים אינם מרבים לפתח פעילויות למידה מקוונת משותפת. החוקרות גם מציינות, כי עד היום לא התממשו הציפיות, שההוראה המקוונת תעודד מתן מטלות של פיתוח חשיבה ברמה גבוהה ועבודת צוות. מחקרים מראים, כי רוב הפעילויות המקוונות בבתיה"ס מתבססות על גלישה לאתרים ואיסוף מידע ברמה פשוטה. רק מעט מההוראה המתוקשבת מממשת פדגוגיות חדשניות. הממד הארגוני ניהולי מתייחס למדיניות הנהלת ביה"ס והפיקוח; עד כמה הם תומכים במורים בתהליך ההכשרה להוראה מקוונת, ומתמרצים ומתגמלים אותם על השקעתם בכיתות; האם המדיניות הבית ספרית תומכת בשיתוף פעולה של הצוות בהוראה מקוונת ועוד. מחקרים מראים שגם בתחום ההוראה המקוונת, כמו בתחומי ההוראה האחרים, יזכה מנהל מתעניין ומתמרץ לעבודה טובה יותר של המורים. הממד הטכנולוגי מתייחס לתמיכה הטכנית, לעדכניות, לזמינות ולתקינות המחשבים בביה"ס. מרכיב משמעותי נוסף בתחום זה הוא זמינות מערכות מקוונות לניהול תוכן - Management Systemlc Learning Content. מערכות אלו מאפשרות לפתח פעילויות לימודיות אינטראקטיביות, המתעדכנות כל הזמן. מערכות ניהול התוכן ידידותיות, וגם מורים שאינם בעלי מומחיות טכנולוגית יכולים להשתמש בהן ללא קושי.

ממורים מתחילים ועד למורים מובילי תקשוב

המחקר בדק דפוסי התנהגות של שלוש קבוצות מורים, המפתחים פעילויות מתוקשבות; קבוצה א` כללה 24 מורים מתחילים משני בתי"ס. המורים הונחו על ידי החוקרות כיצד לבנות אתר כיתה ומשימות מתוקשבות. הקבוצה שימשה כמקור עיקרי לבדיקת התנאים הארגוניים-מינהליים והטכנולוגיים הקיימים בבתיה"ס. קבוצה ב` כללה 54 מורים מהחטיבה העליונה וחטיבת הביניים, שהשתתפו בהשתלמויות ארציות בנושא שילוב התקשוב בהוראה. הקבוצה שימשה כמקור עיקרי לבדיקת עמדות, אמונות וציפיות של מורים כלפי שילוב התקשוב בהוראה. קבוצה ג` כללה 4 מורים, המוגדרים כ"מובילי תקשוב". חלק מהמורים בקבוצה אף קיבלו בעבר פרסים ארציים על פועלם. המורים המובילים מפתחים ומפעילים אתר מקצועי בתחום התמחותם ומעבירים השתלמויות למורים אחרים. קבוצה ג` שימשה כמקור מידע להכרת מאפייני הפעילות המתוקשבת של מורים מובילים ולהבנת התפיסות והעמדות הפדגוגיות שלהם.

תמיכת המנהל והמוטיבציה של המורה

עבודת ההנחיה של החוקרות עם המורים בקבוצה א` אפשרה להן למפות גורמים הכרחיים ליישום תקשוב משמעותי בביה"ס. החוקרות מצאו, כי ככל שמנהל ביה"ס היה מעורב ותומך יותר, כך גם עלתה נכונות המורים ליישם תקשוב בכיתות. מעורבות המנהלים התבטאה במעקב אחר ההתקדמות הפרויקט המתוקשב ובפרגון למורים על המאמצים שהשקיעו בפיתוח האתרים והמשימות בכיתות. החוקרות גם מצאו, כי למוטיבציה של המורים ולרמת אוריינות המחשב שלהם היה מקום מרכזי בהצלחת הטמעת התקשוב בביה"ס. קבוצה א` הייתה הטרוגנית מבחינת המוטיבציה. החוקרות מצאו שמורים בעלי רצון להשקיע ולבצע שינויים, הגיעו ליישום משמעותי יותר ממורים אחרים. בנוסף, ניתן היה לראות כי אוריינות מחשב נמוכה עיכבה את העשייה הפדגוגית; בתחילת השנה, כשרק החלה ההכשרה, פיתחו המורים משימות מידענות פשוטות. רק בהמשך, כשהרגישו נוח להשתמש בטכנולוגיה, החלו לפתח גם משימות שדרשו מיומנויות חשיבה גבוהות. החוקרות גם מצאו, שהמורים המתחילים לא היו בעלי תרבות של עבודה שיתופית מתוקשבת. המורים התקשו לראות בפורום כלי שיכול לתרום להם לניהול דיון צוותי, לליבון בעיות משותפות וביצוע למידה הדדית. בסוף שנת ההתנסות התקבל משוב שההתנסות יצרה עניין להכיר טוב יותר את השימוש בפורום הלימודי.

חיוניותה של מערכת ניהול התוכן

גם למערכת ניהול התוכן – LCMS, שבעזרתה נעשתה ההנחיה, היה תפקיד חשוב ביכולת המורים לפתח משימות מקוונות. המורים טענו, כי ללא המערכת לא היו יכולים לפתח משימות מתוקשבות בצורה עצמאית ולקיים תקשורת עם התלמידים. השימוש בכלים הפשוטים של המערכת מאפשר גם למורים "מן השורה", שאינם מתמחים בטכנולוגיה, להפוך את התקשוב לחלק בלתי נפרד מההוראה.

מרבית המורים תומכים בשילוב התקשוב על פי שאלוני עמדות שניתנו במחקר לקבוצה ב`, הסיבה העיקרית להגעה להשתלמות הארצית של 87% הייתה עמדתם שהתקשוב מגוון ומשפר את ההוראה. רק 13% ציינו כי הגיעו להשתלמות מתוך הכרח. ניתוח העמדות והציפיות של המורים מקבוצה ב` גם מראה, כי מרבית המורים שעברו השתלמות ארצית בתקשוב, כ-85%, מעוניינים להרחיב את הפעילויות המתוקשבות בכיתות. רק 15% ציינו כי אינם מעוניינים לעשות זאת. 83% מהמורים ציינו, כי המורים העמיתים, ההנהלה, התלמידים וההורים מתייחסים בהערכה רבה יותר למורה המשלב תקשוב בהוראה. 17% ציינו כי אין יחס של הערכה מיוחדת למורה המשלב תקשוב. ניתוח השאלונים גם מראה, כי 40% מהמורים מעוניינים להשתמש בתקשוב כספר לימוד מקוון, 50% - להרחבת הנגישות למידע עדכני, ו-15% - לתקשורת עם תלמידיהם. נושא הלמידה השיתופית כלל לא עלה בתשובות המורים. האתגר - יצירת מודל ללמידה משותפת בדיקת האתרים הלימודיים שפיתחו המורים בכל הקבוצות, מצביעה על כך, שמורים רואים את הערך המוסף המרכזי של השימוש בתקשוב בחשיפת התלמידים למידע עדכני ואטרקטיבי. ההשוואה בין הפעילות המתוקשבת של מורים מובילי תקשוב ומורים מתחילים מראה, כי המורים המובילים פיתחו משימות הדורשות מיומנויות חשיבה גבוהות. במשימות אלו הלומד פעיל ויצירתי. לעומתם, כיוונו המורים המתחילים את התלמידים בצורה שמרנית לפעילויות שהצריכו רמת חשיבה נמוכה. מדובר בעיקר בדפי עבודה מידעניים, שבהם התלמיד עונה של שאלות מנחות פשוטות. אופי המשימות לא היה שונה מדפי עבודה רגילים. בשתי הקבוצות המורה נמצא במרכז תהליך הלמידה ומשמש כמקור ידע וכמעריך תוצרי הלמידה. ההבדל בין הקבוצות היה, שהמורים המובילים השתמשו בפורום לתקשורת שוטפת עם התלמידים ולמתן סיוע גם מעבר לשעות הלימודים, מה שלא עשו המורים המתחילים. שתי הקבוצות לא ראו בלמידה שיתופית ערך פדגוגי רב. מורים משתי הקבוצות אף טענו, שהתלמידים עובדים בזוגות רק בגלל אילוץ של המערכת (כמות המחשבים המצומצמת). לדעתן, אין יתרון בלמידה משותפת אלא להפך - זהו גורם המפריע למהלך הלמידה. החוקרות קובעות, כי האתגר כיום בהכשרת המורים להוראה מתוקשבת, הוא ליצור מודל הנחייה לשימוש משמעותי יותר בתקשוב. לדעתן שימוש כזה חייב להדגיש את הצד החברתי והבונה של למידה משותפת בקרב התלמידים.

 

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים
השתלמויות מורים | לימודי חינוך | תוכניות העשרה | הפרעות קשב וריכוז | עיצוב סביבה לימודית | ספרי לימוד | עזרי לימוד | מחשבים בחינוך | ציוד עזרה ראשונה | קורס עזרה ראשונה | טיפול בעזרת בעלי חיים | למידה מתוקשבת | אומנויות הבמה | הצגות לילדים | רפואה משלימה | אימון אישי לילדים | יעוץ כלכלי | טיפול בהפרעת קשב | ספרי לימוד משומשים | אבטחת טיולים | תואר ראשון בחינוך | חינוך